היי

היי

שלום לכולם. אני בן 17 ואני הומו. זה עבר בשלום, היציאה הראשונה שלי מהארון. זה רק כלפי עצמי אבל חפיף. גם זה משהו. אני קורא די קבוע בפורום וחשבתי להצטרף. עשיתי קצת חושבים בכמה ימים האחרונים. אולי בזכות ליאור, ואולי בזכות שני, ואולי בזכות עינים כחולות, ואולי בזכות הקרבה של הלל הזקן לאלנבי, ואולי בזכות נועה, ואולי בזכות גלעד שגב. לא יודע בזכות מי , אולי בכלל בזכות עצמי, אבל עשיתי קצת חושבים. לצערי לא הגעתי למסקנות ברורות אבל הבנתי קצת יותר. הבנתי שאני רוצה שיהיה לי חבר. והבנתי שאני רוצה שיהיו לי ידים מתישהו, אולי אפילו אישה, עלה במוחי רעיון מדהים שהומואים יתחתנו עם הידידות שלהם והכל יהיה סבבה. למה זה כל כך קשה. במיוחד הקטע עם אמאבא. כמה הייתי נותן בשביל לדעת מראש מה הם יגידו. לא נראה לי שאני אלחם בהם, אני אסביר אבל לא אלחם. זה יהיה טוב רק אם זה יהיה אמיתי, נכון? כן. למה זה חייב להיות כל כך קשה, אם הייתי נולד עוד 100 שנה, אתם חושבים שזה היה יותר קל? סביר להניח, לא? well, זה מה יש וצריך להתמודד עם זה. באמת צריך. לא יודע. זה בעצם הדבר היחיד שאני כן יודע. שאני לא יודע. תגיבו מה אתם חושבים? איך סיפרתם להורים ואיך הם הגיבו? ובבקשה אל תספרו לי שהכל ורוד (תרתי משמע), ספרו מה באמת קרה נשיקות
 

resputin

New member
דבר ראשון, ברוך הבא.

אני לא יצאתי בפני ההורים שלי, כך שמניסיון אישי אני לא יכול לתת לך. אני יודע בערך מה תהיה התגובה שלהם, אחת הסיבות שאני לא יצאתי עדיין, אך הם יכולים להפתיע אותי. בנוסף לכך אוסיף לך טיפת מידע, שאם אתה הומו לא אומר שלא יהיו לך ילדים, או תא משפחתי. יש זוגות הומואים שבעזרת אם פונדקאית מביאים ילדים לעולם, יש זוגות הומואים שמאמצים וכן יש מגמה של הומואים ולסביות שביחד יוצרים ומגדלים תינוק, כתא משפחתי 'סטנדרטי', למרות שהם חיים חיי מין מופרדים לחלוטין.
 

StarChild

New member
לא הכל ורוד ולא הכל קל...

אבל הדברים ששווים הכי הרבה בחיים האלה הם לא קלים לא? דברים אמיתיים באמת וחשובים באמת תמיד באים מתוך קושי, גם זה... צריך להתמודד, ולקחת את הזמן, ולקחת נשימה עמוקה ולתת לדברים לזרום. בדרך כלל הם יגיעו בסופו של דבר למקום טוב... אם אתה אי פעם תצתרך עידוד, שלח לי מסר בפרטי, או לאי סי שלי, שמופיע ברשימת איסי של הפורום,אני חושבת שמי שמכיר אותי יעיד, אני יכולה להיות מאוד משעשעת.....:) תותי, שיוצאת לרגילה יום חמישי...יאיייי!!!!!!!!
 
OK

זה נכון שבשביל להשיג דברים שרוצים תריך להשקיע ולעבוד קשה וכל זה אבל מה שמטריד אותי זה ההקרבה ביחס לתגמול. שווה לי לנתק א תהיחסים עם ההורים שלי בשביל דבר שאני לא בטוח בו ב100% עדיין? מצד שני איך אני אהיה אם אני לא יוכל לנסות את כל הרבדים שבו? קשה לי יותר הענין שמדובר פה במשהו בלתי הפיך. אי אפשר לצאת מהארון ואז לחזור אליו. ההורים שלי הם שנים מארבעת האנשים הכי חשובים בחיים שלי ואני לא מוכן לאבד חצי מהחיים, ואני גם לא מוכן לפגוע בהם בכל זדרך שהיא, הם הורים מדהימים ואני מרגיש מן הרגשה מגעילה כזאת שאני לא עומד בצפיות שלהם ושאני יכול להיות בן יותר טוב. אני ממש שונא כשאבא שלי קורא לי "בן", זה מפחיד אותי ומצמרר אותי. זה אחד הדברים שהכי קשים לי בעניין הארון. אני מפחד שהוא יפסיק לקרוא לי ככה. as u can c some HELP would help כבר אמרתי שהאהבתי בשיר "עכשיו טוב" של גלעד שגב? הוא גורם לי לחייך כל פעם שאני שומע אותו
 

resputin

New member
אוקיי, שניה.

דבר ראשון -הלכת לקיצוניות רחוקה. מספר ההורים ש-מנתקים- את הקשר עם הילדים שלהם לגמרי בגלל שהם הומואים\לסביות\בי\טרנס הוא די מזערי. יש בהחלט מקום לקבלה, כזו או אחרת, אבל הרבה אנשים מתרגלים עם הזמן ל'חדשות' ומקבלים את הילדים שלהם (כמובן, שהשאיפה היא שזה יתקבל כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות צער וסבל לכל הצדדים). אני נוטה מאוד לחשוב ולקוות בשבילך שאכן, ההורים שלך לא יגיעו לכזה מצב קיצוני, וגם לומר לך שאם אתה עדיין לא בטוח במיניות שלך, במשיכה שלך, אין סיבה שתעשה משהו אקטיביסטי כגון לצאת מהארון עדיין. חכה, תתבשל לך להנאתך- יש לך את כל החיים לחיות לפי הדרכים שתקבע לעצמך. אם וכאשר תראה לנכון לצאת מהארון, בפני הורים\חברים\משפחה, תעשה זאת. עד אז, כמובן, אתה יכול לנסות לדעת לאן דעת הורייך נושבת לפי פידבקים שונים הקשורים לנושא (לדוגמא; אם הם ראו את הכתבה על 'גבר השנה' בעובדה, או קוראים כתבה הקשורה בהומוסקסואלים בעיתון וכו'.).
 
נכון אבל

כדי להחליט אני מרגיש שאני צריך לנסות דברים. אני לא יכול ולא רוצה לעשות את זה בסתר , ואת חלק מהדברים אני לא יכול לעשות בצורה שלא תבהיר להורים לשי בצורה חד משמעית שאני הומו. חוץ מזה אני לא מאמין שהם ינתקו קשר איתי, אבל בכל זאת זה קשה ומפחיד
 

resputin

New member
...

"...ואת חלק מהדברים אני לא יכול לעשות בצורה שלא תבהיר להורים שלי בצורה חד משמעית שאני הומו." תראה, אני לא יודע מאיזה רקע אתה בא, או מה טיב היחסים של ההודים שלך ואתה, או איזה סוג אנשים ההורים שלך- אני רק יודע שאני, כבן נוער, אחד מן רבים, לא מספרים הכל להורים שלהם. בלי קשר למין האדם, הם לא יודעים מתי והאם אני פעיל מינית, הםא לא יודעים עם מי או אפילו מכירים את האנשים ההם. זה לא שאני מסתיר, להסתיר אני לא מסתיר כלום, אני בוחר שלא לספר (בין השניים יש רווח עצום, אגב). מצד שני, אם תחליט שקודם לספר ואז להתנסות, מה תעשה אם תראה שזה לא מתאים לך? יצאת מהארון בפניהם, הם קיבלו\אכלו מרורים, ועכשיו תגיד ש'טעית'? כמובן שלדעתי אפשר לדעת האם יש משיכה רק על בסיס.. משיכה, ולא ביצוע, אבל אכן החלק המעשי חשוב לא פחות. אני מניח שהוא יקרה לך מתישהו, רק לא רואה סיבה מדוע ההורים שלך צריכים לקבל על זה פירוט -גם אם לא נוח לך שהם לא יודעים.
 
אז ככה

זה לא שלא ניסיתי, זה ממש לא זה. פשוט כשאתה מנסה דברים אתה אוהב לדבר עליהם לפעמים, לפחות אני. כן הייתי עם בנים וכן נהנתי מזה, אבל הדבר שהכי חסר לי, ולפי דעתי הוא הכי משמעותי הוא לחוות מערכת יחסים אמיתית. להסתיר מההורים את החבר/ה שלך זה ממש לא נראה לי לעניין. ברור שאני לא מספר להם על כל ההתנסויות המיניות שלי וזה נורמלי לגמרי, אבל בכל זאת לא לשתף בכלום זה מעציב. שלא נדבר על זה שהם גם רוצים שאני אשתף אותם, ולפני כל יציאה יש את כל התשאול האוטומטי של: עם מי? לאן? למה? איך ? וכו'. אני מאוד אוהב את ההורים שלי, הם תמכו בי בכל דבר שעשיתי בחיים. אני מת לספר להם את מה שיש לי על הלב, אבל מצד שני אני לא בטוח במליון אחוז שאני רוצה או מסוגל. this is my problem
 

resputin

New member
תראה,

אנחנו יוצאים מנקודות הנחה שונות. לדעתי, אם אתה מבסס לעצמך משיכה ויש לך רצון -אפילו מינימלי- ליצירת קשר רציני, מערכת יחסים, עם מין ממינך, סטרייט אתה כבר לא. אולי ביסקסואל, אולי הומו, זה כבר תלוי בך. אבל סטרייט? כבר לא. אינני תומך בלהסתיר מההורים חבר\ה, אבל מה לעשות שלפעמים חייבים. למרות זאת, אם אתה רואה את ההזדמנות לספר להם ובכך גם לספר להם שיש לך חבר (אם וכאשר יהיה, למרות שלדעתי כדאי לפעול בשיטת הפרה-פרה, ולא להפיל הכל יחד), עשה זאת! מציאת חבר זה לא תהליך קל, או שלוקח בהכרח זמן קצר. בזמן הזה, בדוק את השטח.. את ההורים שלך.. את התגובות שלהם לקהילה החד מינית בכללי, את הפתיחות שלהם לקונספטים חדשים, ליברליות שלהם.. ולפי זה שבץ עצמך ואת דעתך על האם ומתי לספר להם. ברגע שתספר להם, ולא משנה מה תספר להם (בי\גיי), לא תצטרך להסביר יותר. להחליט לספר להם או לא, זה גם תהליך, מתמשך אפילו. הוא מדריש אומץ, בדיקה של השטח ובעיקר נוחות. ברגע שתהיה נוח עם הרעיון, הוא ילך לך יותר חלק.
 
אממ... זה לא השיר

השיר של גלעד שגב "עכשיו טוב" הולך ככה: בדיוק כשאני מאבד עניין נזכרתי איך אמרת בוא נסע והשארנו בלאגן כן.... אני מאחורה עם כובע מצחייה ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה....
 

resputin

New member
../images/Emo18.gif הודעה נמחקה ../images/Emo18.gif

אנשים, נא להשים לב לזכויות יוצרים. נא לא לכתוב מלל של שירים (אפשר כמה מילים פה, כמה שם. לא להעתיק בתים ובטח שלא את כל השיר) כי הודעות אלו נידונות למחיקה.
 

resputin

New member
אתה כתבת ציטוט, בעוד ש'יותם סטאר'

כתב את השיר כולו :).. מכיוון וההודעה שלך הייתה תגובה להודעה שלו, היא נמחקה איתה אוטומטית.
 
OK

FUCK! כל מה שכתבתי נחמק!!! זה היה המון, אני לא יכול להכתוב את כל זה מחדש, זה היה מן פרץ מחשבות כזה. אני הולך להתנחם בזרועות יאיר לפיד וקערת כריות וניל (תנסו א זה, זהמ ממש טעים, וממכר). אני אכתוב הכל מחדש בהזדמנות, אחרי עוד קצת חושבים. אבל anyway תודה על התגובה המהירה
 
האתר הזה הזוי לגמרי!!

קודם הוא אומר שהיתה תקלה וכל מה שכתבתי נמחק ואז הוא אומר שאין תקלה וכל מה שכתבתי בסדר ואז מה שכתבתי אחרי שמה שכתבתי לא נמחק אפילו שאהאתר אמר שכן מופיע! what the fuck הולך פה? שיהיה נתראה אחרי sex & the city
 

resputin

New member
כן, זה קורה לפעמים.. פשוט תלמד

לעשות Copy תמיד לפני שאתה שולח, ואם זה אומר לך שיש תקלה תעשה Back ותרפרש.. אם זה עדיין לא מופיע, תעשה Paste ותנסה שוב.
.
 

ComeUndone

New member
מזדהה איתך לגמריי

הלוואי שגם אני הייתי יודע מראש כיצד יגיבו אמא ואבא, אבל מה לעשות שזה לא אפשרי כל כך. לא כל סיפורי היציאה ורודים, אך אני יכול לספר לך מהיכרות אישית עם כמה נערים בגילי, שהורים יכולים גם להפתיע לטובה לפעמים. חשוב לשמור על אופטימיות בעיניין.
 
למעלה