היי,

[אורית שואלת]

היי,

שמי אורית והתגלגלתי לכאן די במקרה השבוע.... כבר כמה ימים קוראת בהסטוריה של הפורום ומוצאת נחמה לעצמי. קצת בהרגשה של ששיואו..."הגעתי הביתה". באופן טיבעי הייתי כנראה ממשיכה לתצפת לי בשקט על הנעשה, אבל מיכוון ששומעת כאן דיבורים על פרישה ושאולי יסגרו את הבסטה....החלטתי להעיז להכנס ולבקש שתמשיכו להיות כאן. אני מבינה שכבר הרבה מים זרמו בנהר הזה ושתגובות מעניינות ורלוונטיות לי אוכל למצוא במורד, אבל בכל זאת אשמח לשיחה חיה ורעננה בנושאים המדוברים. כעת עלי רק לבחור ולהחליט איזו סוגיה הכי "בוערת" לי.......... אימג'ין...כבוד המנהל (מחייכת), ראיתי באחת מהודעותיך התיחסות למצב אקוטי מסויים בהתמכרות בו הישיבה הממושכת מול המחשב מונעת מאיתנו לעשות את הדברים האחרים שעלנו לעשות. אני מתרשמת שאתה היית בסרט הזה ושואלת אם עדיין, ואם כבר לא, אז איך יוצאים מזה?? אשמח לשתף ולהשתתף נעים מאוד להכיר אתכם, אורית

 

[amiak]

איך יוצאים מזה?

אצלי המשפחה מאוד "עוזרת". אני נוסעת לסופ"ש אצל אחיות שאין להן אינטרנט, או שהן שומרות שבת, וככה יש ניתוק מכוון. אחרי הניתוק הזה, קצת יותר קל לי לדחות את החזרה למחשב ולהמשיך במשהו שאני צריכה לעשות. אפשר כמובן להעמיס את האאוטלוק בתזכורות, גם את הסלולרי, ואז לאסוף את עצמנו ולעשות מה שצריך לעשות. יש איזו תוכנה שפשוט מכבה את המחשב. את מגדירה מתי את צריכה לקום ולעשות משהו, מכניסה את השעה לתוכנה - והמחשב כובה אוטומטית. אז הנושא עלה כמה פעמים. הגישה שלי אישית כלפי הנושא השתנתה לא מעט.

 

[amiak]

אגב --- ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

 

[אורית שואלת]

היי עמיה,

למה את מתכוונת כשאת אומרת שהגישה שלך השתנתה? השתנתה מאיפה לאן? אני לא רואה את עצמי מתחברת לתוכנה שתעשה בשבילי את העבודה. גם נשמע לי "מכאיב" וגם אוהבת את ההרגשה שמתוך איזשהו כוח פנימי אני בעצמי מצליחה "לנצח את המחלה". נסיעות, מפגשים וארועים מחוץ לבית באמת מלמדים אותי שהמפגש האנושי הוא הדבר שמעשיר ומפרה אותי באמת. (ושאותו אני מחפשת ומוצאת באופן אחר ומעניין גם באינטרנט....פשוט אוהבת אנשים). אני ממצה את האהבה הזו שלי גם בחוץ ולא חסרה אותה אבל איך שנכנסת הביתה, נשאבת לקופסא, להדביק את החסר. ואז מרגישה איך הבית משלם את המחיר. הילדים (שגם מכורים כבר) והבעל, שבסבלנות אין קץ מחכה ומאמין שהחיידק יעבור.....

 

[amiak]

מקווה שה"חיידק" יחלש אצלך...

לפני כמה חודשים עוד הייתי טוענת שאני יכולה לנתק את עצמי כשאני צריכה, אח"כ הבנתי שלא. החלפתי קצת את הצורך לאינטרנט בקצת משחקי מחשב, אבל גם מהם לא התנתקתי. ביליתי קצת אצל אחיות, אבל גם הן ידעו לתת לי מינימום שעה ביום לטפל בענייני. הדבר שהכי השפיע עלי היה יומיים חופש מהעבודה שאמא שלי לקחה. הייתי בחופש, והמודם היה מחובר למחשב שלה משך כל היום. קיבלתי שעה בדיוק לגלישה (מתחילת היפים והאמיצים עד סוף ימי חיינו

) כל היום תכננתי מה אני אעשה בגלישה (תוך כדי קריאה שהזנחתי קצת, טיפה טלוויזיה, טלפונים וכו'), אבל כשהגיע רגע הגלישה, עברתי על שלושת הדברים שרציתי לעשות - וזהו. לא הייתי צריכה שום דבר בעצם. השעות של השקט לפני פשוט גרמו לי לרצות שהשקט הזה ימשך. בשאר החופש אמנם גלשתי המון, אבל גם יצאתי לא מעט. פגשתי כמה אנשים מהאינטרנט, אבל זה היה שונה לחלוטין. האינטרנט לא היה המרכז בפגישה... אז חזרתי עכשיו לגלישה כמעט כל היום, מכיוון שאני בעבודה, אבל עדיין - כשמגיע הזמן לסגור את המחשב וללכת הביתה - זה מה שקורה.

 

[עמית המכשף]

ברוכה הבאה

 

[אורית שואלת]

ברוך הנמצא עמית,

שמחה לקרא כאן את דבריך.

 

[e-magine]

אכן אורית

אני מכור כמעט נקי מידי פעם יש לי מעידות. המון תודה על הדברים שכתבת. שתי הערות: מעבר לישיבה הממושכת מול המחשב, יש עוד מצב והוא המחשבות שמתרוצצות בראש (אצלי ואולי גם אצלך?) על האינטרנט, כשאני לא ליד המחשב, מחשבות בסגנון, מה אני מפסיד עכשיו? מה הייתי יכול לעשות אם הייתי עכשיו ליד מחשב? גם אילו סימפטומים של בעיה. לשאלתך, אין יוצאים מזה, יש תשובות שונות. לא לכל אדם מתאימה אותה דרך. מנסיוני האישי, יש כאלה שיותר מתאים להם להתרכז בהיבט ההתנהגותי (לכבות את המחשב, להתרחק ממנו, לחפש עיסוקים חלופיים) ויש כאלה שיותר חשוב האלמנת הנפשי הרגשי (ואני בינהם) - לחפש את הסיבה היסודית שמביאה אותם למצב הזה של שימוש יתר ביישומי אינטרנט, כלומר, שימוש שהוא בעצם בכמות יותר גדולה ממה שהיו רוצים. אם יש לך יכולת לחפש בתוכך, לבד או בעזרת אחרים, את הסיבה שאת נמצאת מול המחשב יותר ממה שאת רוצה או חושבת שצריכה, עשית כבר צעד חשוב. הצעד הבא, הוא לטפל באותה סיבה. גם מבחינה התנהגותית, אין פתרונות פלא. כמו שעמיה ציינה, ניתן להעזר באנשים קרובים, כמו בני משפחה, ידידים , פורום, להשגת התנהגות יותר מאוזנת. בסופו של דבר, זאת התמודדות מתמשכת, ממש כמו שמירת משקל. כי כפי שאי אפשר להיגמל מאוכל, לא ניתן להיגמל מאינטרנט. הוא חלק מהצרכים. רק צריל לשמור על כך שאנו נשלוט בגלישה ולא הגלישה, בנו. מקווה שעזרתי.

 

[אורית שואלת]

האלמנט הרגשי

אליו גם אני יותר מתחברת. ומחפשת ונדמה לי שגם מוצאת את הסיבה היסודית. אלא שכמו שאתה אומר, בסופו של דבר גם לאחר שזיהית עומדת בפניך התמודדות מתמשכת. כמו עם כל דבר שאתה מחליט שהוא טוב לך ועדיין לא מצליח להתמיד ביישום שלו. השלב הזה בו הדבר עוד לא לגמרי "שלך" הוא שלב לא נוח. לכן באה להתנחם כאן לחפש "תמיכה טכנית". את המשפט-"רק צריך לשמור על כך שאנו נשלוט בגלישה ולא הגלישה, בנו", אני חושבת שאדביק למטה בכרטיס האישי שלי.(לכשאמלא אותו) ואגב, יש למישהו מושג למה השם שלי מופיע מודגש או שרק אני רואה את זה ככה?

 

[Danny 85]

מושג ../images/Emo13.gif

קודם כל, שלום שלום. לא יצא לי לקבל אותך בברכה, טוב, גם בגלל שאני די סחורה חדשה בפורום. אז קודם כל, ומעל הכל, אם כבר התמכרות, אז להנות. מעבר לזה, בעניין השם המודגש - רק את רואה אותו מודגש, אני יודע, זה מבלבל. גם אני חשתי יחיד סגולה כשניגשתי לפורום לראשונה. אבל כשחושבים על זה, זה אופנתי, זה שיק, זה ממש שיואווו מסע בין כוכבות!

כן. ובעניין ההתמכרות. אני אוהב את הגישה שלך לכל העניין. אני אמנם לא המקרה הקלאסי להתמכרות לאינטרנט, אבל אני בהחלט הייתי שם, ויצאתי איכשהו, בדרך שינוי טבעי. זה מוזר כשזה קורה, אבל זה קורה, וחוזר, לסירוגין. על כל פנים, אהבתי במיוחד את הגישה לפיה הכוח להתנתק בא אצלך מבפנים ובסה"כ את מפוכחת לגבי השימוש שלך והמטרות שלך באינטרנט. בשורה התחתונה גם אני כמוך מכור לאינטראקציה הרגשית והמילולית באינטרנט, ואשמח לעזור בכל דיון ושאלה

 

[אורית שואלת]

זוכרת

את הרגע שנחשפתי ונכספתי לפוטנציאל.... זה היה באביב שנה שעברה, בתקופה שאני דיי התנכרתי למדיה הזו. בעלי דיפדף לו מול המחשב ופתאום הוא קורא לי לראות איזה אתר ש"בטח ימצא חן בעיני". באי חשק מוחצן התקרבתי לשולחן וראיתי על המסך את אתר החבר'ה! תוך דקות נפתחה לפני רשימות של חברים מאוד יקרים לי ומשמעותיים בחיי. התיישבתי. לא היה לי שום מושג בקשר למונחים והפעולות הבסיסיות ביותר שצריך לעשות עם המקלדת והעכבר. אבל הלב פעם בחוזקה ואני הלכתי בעקבותיו. כל כך היה חשוב ומשמעותי לי הקשר המחודש הזה שפשוט הייתי חייבת ללמוד לתפעל את המערכת. וככה כמו איזה מפגרת דידיתי בתוך האוצר הטכנולוגי שנגלה לפני. פגשתי חברים מהעבר (אחר-כך גם ממש נפגשנו) ולאט לאט קרב אותי האינטרנט גם אל חברים מהעתיד....(שעם אחדים מהם גם כבר נפגשתי) מאז כבר למדתי כמה דברים חשובים....גם על אנשים וגם על אינטרנט. ומצאתי שבאמת כל מה שיש בחיים יש גם באינטרנט. המיוחד במפגש הוירטואלי זה שהוא מאפשר לך לראות את הבן אדם ללא הקליפות שלו. (וממש לא מתיחסת כאן למתחזים למיניהם, בכאלה למזלי עוד לא נתקלתי) חבר וירטואלי אחד שלי הוא בן כיתה שלי מהיסודי, בתקופה ההיא שנאתי אותו שנאת מוות ממש והמפגש המחודש הזה איפשר לנו ורסיה חדשה של תקשורת, שפה משותפת, הבנה, אהבה. יחד עם זאת ברור לי שאם החיים היו מפגישים אותנו לעשיה משותפת בחוץ, היינו בוודאי מתקסחים אחד עם השני כהוגן ודי ממררים אחד לשני את החיים. בהקשר הזה יכולה להתיחס גם למה שאנשים כתבו פה על זה שמה שחסר להם באינטרנט זה אנשים אמיתיים. להרגשתי, אם אתה ממצא את עצמך בקשר מסויים אז אתה עושה את הדבר האמיתי. לפעמים הגשמה של קשר היא שיחה. היא העשיה עצמה, והיא אמיתית.

 

[אורית שואלת]

ושאלה טכנית

מה קורה אם אני מוסיפה תגובה בשירשור שכבר ירד להיסטוריה, (נגיד דף או שניים אחורה)? האם השרשור יקפוץ למעלה או שרצוי לפתוח שירשור חדש באותו נושא? מידי פעם יעלו לי בטח שאלות טכניות כאלו, יש לי הרגשה שמדובר כאן באוכלוסיה של מקצוענים, אז מראש אבקש את סליחתכם וסבלנותכם.

 

[amiak]

../images/Emo32.gif השרשור לא יקפוץ...

אז אפשר להעלות מחדש את מוזמנת להמשיך לשאול, אבל תני אייקון של

כי זה לא חלק מהנושא של הפורום. או פשוט לשלוח לי הודעה פרטית. אני אשמח לעזור

 

[e-magine]

שרשור קופץ רק תוך 72 שעות

מפרסום ההודעה הראשית שלו, ורק כאשר התגובה היא תגובה שמכילה תוכן (כלומר תגובה שהיא רק כותרת או רק אמוטיקון, לא מקפיצה. אם את רוצה להחזיר לדיון משהו שכבר נדחף החוצה, הפטנט הוא לכתוב הודעה ראשית חדשה ובתוכה לתת קישור לירשור הישן שרצית להחזיר לדיון.

 

[אורית שואלת]

יופי, ../images/Emo51.gif

 

[e-magine]

בעלך איש אמיץ...

 

[אורית שואלת]

אכן כן. וגם אני.../images/Emo98.gif

לא רק אמיץ, גם חכם ואבא טוב ועוד המון דברים......נ ש מ ה. ביום ההולדת שלי הפתיע אותי במחשב חדש וזריז, (החליף את העגלה שהיתה לנו). היו זמנים לא קלים, בהם בעצם לא ממש הייתי נוכחת בבית מרוב שהייתי מחוברת להוויה הוירטואלית הקוסמת. נכון שיש כאן אנשים שמבינים על מה אני מדברת?? אבל תודה לאל, נראה לי שהכי קשה כבר מאחורינו. אני באמת "מתנקה" ורק צריכה לעגן את ההרגלים החדשים והמאוזנים יותר שלי. ועוד על עניין המינון והאמון- בשירשור למטה ב"קללת האינטרנט".

 

[סרפד]

לגבי האלמנט הרגשי

קודם כל, אני אהיה בנאלית ואגיד שנראה לי מומלץ לשלב את שתי הגישות - ה"פסיכואנליטית" וה"התנהגותית" - בו זמנית, אם כי אני לא יכולה להיות יותר ספציפית ולכן בעצם לא אמרתי כלום. יש גבול מסוים שממנו והלאה הנבירה והניתוח של מניעינו הנפשיים עוברת להיות מה שפסיכולוגים/אטרים קוראים "רומינטיביות", מעין "העלאת גרה", הרהור מופרז, ניתוח מופרז, טחינה חסרת טעם באותם כיוונים שאינה מובילה לשינוי. לגבול הזה אין כמובן שום הגדרה אובייקטיבית והוא משתנה מאדם לאדם. דברים שהם טבעיים ובריאים לאדם הנוטה לאינטרוספקטיבה נראים כמו רומינטיביות לאדם יותר מוחצן עם נטיה לקונקרטיות רבה יותר. באופן בלתי מפתיע נשים "מואשמות" ברומינטיביות (או נוטות לכך) יותר מגברים. גם אצלי הנטיה המקורית היא ל"אלמנט הרגשי", אבל דווקא הגישה ההתנהגותית הוכיחה את עצמה פעם או פעמיים בחיים שלי. למשל, משך שנים חפשתי את הסיבות הרגשיות להפרעת האכילה שלי (לא מתחום האנורקסיה/בולימיה). היו לי השערות כאלה ואחרות אבל לא עזר כלום ובסוף הגעתי למצב כל כך רע פיזית שחשבתי שתוך זמן לא ארוך אני פשוט אמות. גם הגישה ההתנהגותית לא היתה בדיוק קלה למימוש אז, אבל בכל זאת הצלחתי איכשהו, בחיפוש דרכים מעשיות ממש וגם בכפיה עצמית עיקשת (לא תאמינו כמה כוח רצון צריכים אנשים מסוימים בשביל לאכול יותר מציפור), לעלות במשקל. היום הבנתי כבר איך אני יכולה לשלוט בזה, והשליטה הזו מתבצעת בדרכים מאד מעשיות וקונקרטיות בלי שום שמץ פסיכולוגיה ועכשיו המשקל שלי נורמלי כבר הרבה זמן. גם ביחס לאינטרנט הגישה ההתנהגותית עובדת הרבה יותר טוב אצלי. גם ביחס לכל מיני דפוסים, אם כי פה הגישה ה"התנהגותית" שלי היא בעצם יותר קוגניטיבית - היא מתבטאת בדברים שקשורים בחשיבה, בדמיון ובפנטזיות, אבל לא בחיפוש גורמים, סיבות ומניעים רגשיים. כמובן שדבר אחד לא בא על חשבון האחר. אני מנסה להבין את הסיבות לכל מיני דברים אבל באותו זמן אני "תוקפת" גם מהכיוון ההתנהגותי וגם מהכיוון של דפוסי חשיבה וגישה. ולפעמים הגישות נפגשות ומשתפות פעולה.

 

[וונוס ממילו]

אורית - ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

 

[אורית שואלת]

היי וונוס, כיף שאת פה...../images/Emo39.gif

קוראת אותך במורד....