למה בעצם?
כלומר למה אנשי טיפול *חייבים* להכיר את הולדן?
לא מדובר על אבחנה, או אבחנה מבדלת או סוג של ידע או מידע שפסיכולוג זקוק לו על מנת להיות פסיכולוג טוב יותר.
מדובר על דמות ספרותית שאפשר לנתח את האישיות שלה כמו שאפשר לנתח כל דמות ספרותית אחרת.
ניתוח של דמויות ספרותיות פחות עוזר לאנשי טיפול איך מטפלים - בעיקר כי דמויות ספרותיות לא עונות בחזרה, אי אפשר לתשאל אותן ובאופן כללי מה שניתן ללמוד מהן הוא תאורטי בלבד בלי שמץ של משהו מעשי.
אם תקראי קצת מסביב תגלי שיש ניתוחי אישיות לאותו הולדן בקשת רחבה כל כך של אבחנות שאי אפשר להגיע למשהו מוחלט. אפשר לגלות שהוא 'דכאוני', סובל מ'הפרעה בי-פולארית' ואפילו PTSD.... כל מי שהתעמק בדמותו הכתובה שלא ממש עונה בחזרה ורק מופיעה במשפטים שהיא מופיעה בספר, יכול להטות את האבחנה על פי פריזמה דרכה הוא מתבונן.
בהחלט עדיף למי שמטפל, להכיר כמה שיותר אנשים-מטופלים מאשר דמויות ספרותיות המייצגות הפרעות כאלה או אחרות.