היי

schlomitsmile

Member
מנהל
מאבחנים מיומנים יודעים להבדיל אם יש קשר, יתכן שהוא במקום אחר:
אולי גם גרושך א"ס, וזה מה שגרם לקצר בתקשורת ביניכם.
ואולי לא
 

dina199

New member
לא
אדם בספקטרום האוטיסטי

הוא שם. שום טראומה לא מכניסה אותו לשם. סה"כ זה עניין נוירולוגי מהלידה.
יש א"סים במשפחות 'נורמטיביות' לגמרי (לא אוהבת את המונח, אבל אין לי הגדרה אחרת למשפחות שלא התגרשו)
ורוב הילדים במשפחות גרושות הם נ"טים לגמרי


הסבר מונחים : א"ס איש ספקטרום אוטיסטי
נ"ט - נורוטיפיקלי, 'רגיל' , ללא קשיי תקשורת
א"א- איש אמצע - בין א"ס לנ"ט (כמוני
)
 

nirity1

New member
גם אני לא שמעתי על דרגות

בכל אופן הילד נשאר אותו ילד. זה בסך הכל כותרת רק שעכשיו יהיו לך יותר כלים לעזור לו.
יש לך את האופציה של להמשיך לשלב בגן רגיל עם סייעת או לשלוח לגן תקשורת / שפתי.
לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות.
האם יש משהו שמדריך אותך ?
 
אין לי הדרכה

יש לי את הקלינאי שתליתי בו את כל תיקוותיי.
מה זה אומר גן עם סייעת?
האם היא קלינאית שתעזור לו להתקדם?
מה הסיכוי של בני להיות רגיל?
ללמוד לקרוא ולכתוב
להתגייס לצבא?..
בא לי לבכות
זה הבן היחיד שלי,אני גרושה.
אני לא חושבת שיהיו לי ילדים נוספים.
 

שלומות0

New member
לא חושבים רחוק

חושבים על היום, ועל מסגרת מתאימה היום, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר!
 

TikvaBonneh

New member
הסייעת היא לא קלינאית היא צריכה לקבל הדרכה

הסיכוי של הבן שלך להיות רגיל הוא קטן מאוד. הוא לא רגיל. הוא מיוחד. אבל יש מקום בעולם גם למיוחדים.
לקרוא ולכתוב - סיכוי ממש ממש גבוה. הבנים שלי קוראים וכותבים, וגם כל החברים שלהם.
צבא - בדרך כלל בהתנדבות. זה לא חובה עבור הילדים שלנו.
הבן שלי מתכנן שירות לאומי.
 
אני לא מצליחה להבין את זה עדיין

הבן שלך במצב טוב אם הוא מבין מה זה צבא.
אם הוא רוצה להתגייס.
אז איפה יש לו בעיה?
איפה הוא שונה?
 

TikvaBonneh

New member
השוני של הבן שלי

יש לו קושי בהבנת קודים חברתיים ובהבנת המחשבות והרגשות של הזולת.
כל הזמן קורות בושות.
למשל, החברה שלו רצתה שהוא יבוא איתה למסיבת סיום של התיכון שהיא למדה בו, והוא לא הסכים. האמא שלה אמרה לו שהחברה ממש בדאון מזה ושחשוב לה לבוא איתו, אז הוא התחיל לצעוק עליה על יד כולם.
ילד שמבין קודים חברתיים היה סותם את הפה ונותן כבוד ולא צועק ככה על האמא של החברה שלו.
וביחס לחברה שלו הוא גם גילה אגוצנטריות - לא היה מוכן לעשות את המאמץ בשבילה.
 
גרמת לי לחייך

הייתי נשואה למשהו כזה.
אם הוא מחליט שהוא לא עושה משהו אז לא יעזור כלום.
אין רגשות אין מחוייבות.
יודעת מה?
אולי האבא של הבן שלי בעצמו סבל מאוטיזם.
הוא אומר שהייתה לו הפרעת קשר בגיל צעיר שהיה לו אישור מיוחד בכיתה ב' לשחק במשחק מחשב בכיתה כדי שלא יתפרע.
ואם כך ואם אני התאהבתי בו.
אז הכל יהיה בסדר.
הכל.
 

dina199

New member
ייתכן ביותר


במקרה שלי זה הצד שלי - אבא ואח אספים.
אז שנתיים אחרי האיבחון (שהיה בגיל 14 לפני 10 שנים) האשמתי את עצמי ב'פיזור הגנים הדפוקים' שלי.
 

arana1

New member
יש לסביבה קושי להתחשב בו ולהבין אותו

האגוצנטריות וחוסר ההתחשבות זה לבקש מאוטיסט לבוא למסיבה או למקום שבו הוא ירגיש הכי נורא בעולם רק כי כך מקובל

צעקות זה לא עניין של קודים חברתיים
אדם צועק בגלל שמכניסים אותו לפינות מאוד מאוד קשות שקורעות אותו בין המחוייבות לבן אדם שהוא אוהב לבין דרישות שגומרות אותו
זה לא עניין של מאמץ
אלא של חוסר הגיון וחוסר התחשבות

ונניח שאוטיסט ילך למסיבה ואז הוא יעמוד כל הזמן המום ומוצף ומלא חרדה ?
למי ולמה זה טוב ?
הסביבה הנורמטיבית היא כל כך אטומה וחסרת רגישות לקודים חברתיים אמיתיים
כולה נתונה לטקסים ולהעמדת פנים
פשוט בושה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
יש קצר בתקשורת מסכימה מאד עם מה שכתבת.
מצד שני, גם א"סים הרבה פעמים לא מתחשבים
בצרכים, בקושי ובכאב של זולתם הלא א"ס.
אף אחד לא אשם.
כמו שכבר הסכמנו, אף אחד לא מבין אף אחד,
ובטח כשמדובר על אנשים עם תדרים תקשורתיים שונים
זה מסובך במיוחד.
מה שאפשר וכדאי לעשות, לדעתי ומנסיוני, זה להמשיך לחצוב תקשורת.
להמשיך לנסות להבין זה את זה, להקשיב ולהסביר,
וזה קשה וכואב כמו חציבה, אבל זה גם עוזר.
 

dina199

New member
הכל שייך לנקודת זמן ספציפית


הילד שלך בן 4 ואתם יומיים אחרי האיבחון כשהוא עדיין לא קיבל שום טיפול.
בעוד 12 שנה כשהוא יהיה בגיל 16 וילמד במסגרות מתאימות (אין בעיה ללמוד כל הזמן בחינוך רגיל אם תרצי) , ויקבל צו ראשון הוא יידע טוב מאוד מה זה צבא, מה זה שירות לאומי, מה זה פטור ומה זה התנדבות
.
 
תגדירי רגיל.... :)

נתחיל, עם זאת, מהבשורה הטובה, רמת תפקוד 1 זו רמת תפקוד טובה מאוד.

כשהילד בגן אי אפשר לדעת למה הוא יגיע. על כל ילד. בעיקר כי יש המון משתנים בדרך. ילד יכול להיות "רגיל", אבל אז בגיל התיכון לנשור, וזה נראה סוף העולם, אבל אז הוא הופך לכתב מוצלח, כותב טור קבוע בעיתון, מרוויח טוב, מקבל תכנית טלוויזיה ומנחה אותה, והוא נורא מוצלח, ואחרי כמה זמן, כן, הוא שר האוצר.

מי היה מאמין, נכון?

ואותה דמות היפוטתית, היא אדם רגיל או לא?

איפה את רואה את עיקר הקשיים של הילד? על איזה טיפולים המליצו לך באבחון?
 
רגיל זה

ילד עצמאי שיש לו רגשות ומחשבות.
שיכול לשאול אותי כשאני חוזרת מהעבודה למה אני נראית עייפה.
שיש לו פייסבוק וחברים ואהבות.
שיתמקצע במשהו יהיה בצבא.
שיבנה לו חיים.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
רגשות ומחשבות יש לו בלי להכיר אותו, אני מרשה לעצמי לומר זאת בבטחון.

עצמאי- שוב, הגדירי.
בכל מקרה, אולי יהיה, אולי לא, אולי במידה כלשהי,

יכול לשאול אותך- האם זה חייב להיות בשפה שלך?
ואם הוא ישאל בשפה לא מילולית-ישירה?
לא"סים יש הרבה פעמים תדרי תקשורת עמוקים יותר מלנ"טים.
האם חשוב לך שיהיה לו אכפת ממך או עצם השאלה?
אם ילמד כמו תוכי לשאול, זה ישמח אותך?
אני בטוחה שאכפת לו ממך.

פייסבוק? למה זה חשוב?? לי אין פייסבוק.
לא מסתדרת עם כל הרשתות החברתיות האלה.
מציק, מציף, שקרי לי מדיי.

חברים ואהבות- בדרך שלו, אין סיבה שלא יהיו.
בדרך שלו.

יתמקצע במשהו- הרבה א"סים מומחים בתחום העניין שלהם.

צבא- זה באמת חשוב לאושר? או שזה מה שהתרגלנו לחשוב שחייב להיות?

הבן שלי נמצא עכשיו בתהליך להתחיל שירות לאומי.

יבנה לו חיים- אם לא יפריעו לו

אם הסביבה תכבד אותו ואת שונותו,
ולא תצר את צעדיו רק בגלל שהריקוד שלו אחר ממה שבמודה,
הוא יחבר וירקוד יופי של ריקוד חיים.
 
בגדול, נראה לי שכן.

אני, אישית, חושבת שהשאיפה לא צריכה להיות שהילד יהיה רגיל.

השאיפה שלי היא אחרת לגמרי,
שהילד שלי יהיה מאושר (אבל זה כללי מאוד)
שיגשים את עצמו. שיוציא לאור את היכולות שלו.

לי, למשל, לא חשוב אם יש לו פייס או שישרת בצבא כמו כולם.

חשוב לי שיוציא לאור את הפוטנציאל שלו, שיגשים את הציפיות שלו מעצמו, שילך עם תחומי העניין שלו ויעצים אותם ויעמיק בהם, שיהיו לו ימים שמחים ומאושרים.

לפעמים אפשר גם לשנות את הציפיות שלנו, ולהתאים אותם לילד שלנו.
ואז גם האפשרות שלו להגשים את הציפיות שלנו גדלה, כמובן....

מכירה את הנסיך הקטן?
הוא חשב שהוא שולט על הכוכבים כי הוא אומר להם דברים שהם היו עושים גם בלעדיו.

אם תסתכלי על הבן שלך כל הזמן ותרצי את הדברים שמתאימים לו ותקדמי אותו במסלול שלו, בקצב שלו - אז הוא יתקדם ואת תהיי גאה בו.
השאלה מה את רוצה.

תסכימי אתי שאם בנך יקבל פרס נובל באיזה תחום - הוא לא יהיה רגיל,
האם לא תהיי מאושרת?
אם הוא יהיה מצטיין מיוחד - זה לא יגרום לך גאווה, למרות שהוא לא רגיל?

הילד שלנו מביא לנו המון שמחה והמון גאווה.
והוא לא רגיל בכלל, תודה לאל.
הוא יחיד ומיוחד ומתוק בצורה יוצאת מהכלל.
 

dina199

New member
יש לי בן בן 24.

עצמאי ביותר אם רגשות ומחשבות (לדעת יותר עמוקות מאשר אצל צעיר נ"ט סטנדרטי).
יש לו פייסבוק וחברים (לא"סים אפילו יותר קל בפייסבוק)
הוא היה בצבא בהתנדבות והתמקצע מאוד במה שהו עשה.
היום הוא לומד באוניברסיטה ואני מקווה שיבנה לו חיים
.
והוא אספרגר בצורה מוחלטת (כמו סבא שלו, ודוד שלו , וני בעצמי לא רחוקה מזה )

כן יש קושי לנהל 'סמול טוק' (גם לי אישית מאוד קשה ) אבל אם אני חוזרת עייפה מעבודה הוא יודע את טוב מאוד בלי שהוא ישאל ובלי שאני אגיד .

קשיי תקשורת זה לא חוסר רגשות ומחשבות . זה קושי לבטא את המחשבות והרגשות בצורה תקשורתית שמובנת לסביבה נ"טית. . ז"א א"ס שלא מדבר לא אומר שהוא לא חושב. זה רק אומר שהוא לא מדבר.
 
למעלה