היי...
קרה פעם למישהו שהדחיק דברים, לא שיתף לאף אחד. ואז השתכר ובבת אחת הכל יצא?
אתמול בלילה צרחתי את הכל, צרחתי באנגלית, זה היה כל כך הזוי..
את האמת,? שלא מאחלת לאף אחד חוויה כזאת, לבכות ולבכות ולבכות ולצרוח ובבוקר לקום עם עיניים כל כך נפוחות שצריך להמציא משהו. "יש לי אלרגיה".
זה טירוף איך אתה מרגיש לפעמים שהחיים הם פשוט מאבק, שהביאו אותך לעולם הזה בשביל להאבק על כל דבר קטן, להאבק על אושר, כי הוא כל כך נדיר כאן.
אני בכלל לא נאבקת על אושר, אני נאבקת על אדישות! לא רוצה לשמוח, רוצה פשוט לא להיות כל כך עצובה...?
התחושה הכי גרועה היא תחושה של פספוס, שהחיים עוברים לידך ואתה רואה סביבך אנשים מאושרים אנשים שמנצלים כל דקה ודקה ביקום הזה, טוב לא באמת... כולנו לפעמים למטה לפעמים למעלה, אבל להיות בעיקר למטה.. כרוך בהרבה מאוד תחושות של פספוס, במיוחד כשאתה צעיר
כי מה יהיה לי בעוד 10 שנים? ילדים? בעל? עבודה? שגרה. איכס. בקשה לא.
מה אני אעשה? .... אומרים שכאשר אתה הכי למטה שאפשר, ממש במיץ של הזבל (סליחה אם הגעלתי) אז זאת התקופה הכי טובה להתרומם, לעלות למעלה. אחרי הלילה שעברתי אתמול קמתי בבוקר בתחושה (נוראית כמובן) שזה בהחלט היה זה, המיץ של הזבל. הלוואי וזה נכון, הלוואי ועולים משם...
קרה פעם למישהו שהדחיק דברים, לא שיתף לאף אחד. ואז השתכר ובבת אחת הכל יצא?
אתמול בלילה צרחתי את הכל, צרחתי באנגלית, זה היה כל כך הזוי..
את האמת,? שלא מאחלת לאף אחד חוויה כזאת, לבכות ולבכות ולבכות ולצרוח ובבוקר לקום עם עיניים כל כך נפוחות שצריך להמציא משהו. "יש לי אלרגיה".
זה טירוף איך אתה מרגיש לפעמים שהחיים הם פשוט מאבק, שהביאו אותך לעולם הזה בשביל להאבק על כל דבר קטן, להאבק על אושר, כי הוא כל כך נדיר כאן.
אני בכלל לא נאבקת על אושר, אני נאבקת על אדישות! לא רוצה לשמוח, רוצה פשוט לא להיות כל כך עצובה...?
התחושה הכי גרועה היא תחושה של פספוס, שהחיים עוברים לידך ואתה רואה סביבך אנשים מאושרים אנשים שמנצלים כל דקה ודקה ביקום הזה, טוב לא באמת... כולנו לפעמים למטה לפעמים למעלה, אבל להיות בעיקר למטה.. כרוך בהרבה מאוד תחושות של פספוס, במיוחד כשאתה צעיר
כי מה יהיה לי בעוד 10 שנים? ילדים? בעל? עבודה? שגרה. איכס. בקשה לא.
מה אני אעשה? .... אומרים שכאשר אתה הכי למטה שאפשר, ממש במיץ של הזבל (סליחה אם הגעלתי) אז זאת התקופה הכי טובה להתרומם, לעלות למעלה. אחרי הלילה שעברתי אתמול קמתי בבוקר בתחושה (נוראית כמובן) שזה בהחלט היה זה, המיץ של הזבל. הלוואי וזה נכון, הלוואי ועולים משם...
