היי
אני שמש, בינתיים
הלוואי וההכרה שלי בצורך בטיפול היתה הצעד המשמעותי, עכשיו אני מבינה שלמצוא מטפל/ת זה יותר מורכב משנדמה..
כרגע אני בהמתנה לפסיכולוגית במכון שמאפשר טיפולים ללא תשלום. היה לנו מיני-סשן של היכרות והרושם הראשוני שלי הוא שהיא קצת פרווה, אבל אני משתדלת לתת סיכוי..
הרגשתי שאם לא אעשה עבודה לפני הטיפול הוא לא יגיע למקומות שיעזרו, אז הכנתי רשימה של הדברים שמפריעים לי:
הערכה עצמית נמוכה
"מצבי לילה"- פסימיות ועצבות
"אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם)."
הססנות בקבלת החלטות
הרבה יותר רגשית משכלית
קושי לבטא את עצמי
קושי בסיטואציות חברתיות (חדשות בעיקר, אבל גם ישנות), חוסר טבעיות, לחץ (נשימה מהירה וכו'). אולי נבואה(מודעות לקשיים חברתיים) שמגשימה את עצמה?
"אנשי תסמונת אספרגר יכולים לעתים לתאר את רגשות הזולת ולנתח את כוונותיו ומניעיו. ועם זאת, הם אינם מסוגלים להתנהג בהתאם לידע התאורטי הזה באופן אינטואיטיבי וספונטני (דבר הקרוי אמפתיה אפקטיבית)."
משעממת את עצמי עם אותם סיפורים והמקום שאני נמצאת בו בחיים
מרגישה שאני משעממת- אין לי מה להגיד מצד אחד. וכשאני אמיתית ואומרת, מצד שני, זה יכול להתיש, זה דכאוני או לא מסונכרן מצב הרוח של מי שמדבר איתי.
אני שמש, בינתיים
הלוואי וההכרה שלי בצורך בטיפול היתה הצעד המשמעותי, עכשיו אני מבינה שלמצוא מטפל/ת זה יותר מורכב משנדמה..
כרגע אני בהמתנה לפסיכולוגית במכון שמאפשר טיפולים ללא תשלום. היה לנו מיני-סשן של היכרות והרושם הראשוני שלי הוא שהיא קצת פרווה, אבל אני משתדלת לתת סיכוי..
הרגשתי שאם לא אעשה עבודה לפני הטיפול הוא לא יגיע למקומות שיעזרו, אז הכנתי רשימה של הדברים שמפריעים לי:
הערכה עצמית נמוכה
"מצבי לילה"- פסימיות ועצבות
"אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם)."
הססנות בקבלת החלטות
הרבה יותר רגשית משכלית
קושי לבטא את עצמי
קושי בסיטואציות חברתיות (חדשות בעיקר, אבל גם ישנות), חוסר טבעיות, לחץ (נשימה מהירה וכו'). אולי נבואה(מודעות לקשיים חברתיים) שמגשימה את עצמה?
"אנשי תסמונת אספרגר יכולים לעתים לתאר את רגשות הזולת ולנתח את כוונותיו ומניעיו. ועם זאת, הם אינם מסוגלים להתנהג בהתאם לידע התאורטי הזה באופן אינטואיטיבי וספונטני (דבר הקרוי אמפתיה אפקטיבית)."
משעממת את עצמי עם אותם סיפורים והמקום שאני נמצאת בו בחיים
מרגישה שאני משעממת- אין לי מה להגיד מצד אחד. וכשאני אמיתית ואומרת, מצד שני, זה יכול להתיש, זה דכאוני או לא מסונכרן מצב הרוח של מי שמדבר איתי.
