היי

[שלפוחינה]

היי

גם אני קוראת סמויה פה ושם. בגדול, אין לי רצון לילדים אבל אני לא שלמה עם זה במידה שאני יכולה להמשיך את חיי בנחת. אני יכולה לחשוב על הרבה סיבות למה לא, אפשר להגיד ש-90% אני לא רוצה. בן זוגי גם לא מעוניין בילדים, אבל דעתו השתנתה רק בזמן האחרון,לפני כן הוא ממש רצה. אני אמורה לשמוח כעת שהוא תמים דעים איתי, ועדיין זה קשה לי. כי נכון שאני לא רוצה ילדים, אבל מפחידה אותי מאוד המחשבה שיום אחד אתחרט וזה יהיה מאוחר מידי. לאחרונה הרבה אנשים סביבי מביאים ילדים, גרתי לפני כן שנים רבות בחו"ל ושם זה היה עניין נדיר והייתי צעירה יותר. עכשיו זה כל פעם מחדש מאלץ אותי לחשוב על הנושא, וזה די מותיר אותי מדוכאת. אני בת 30 וזה רק מגביר אצלי את תחושת הלחץ להחליט. אני מרגישה שהפוריות שלי במגמת ירידה. מבחינה כלכלית המצב שלי מחורבן ואני לומדת למקצוע שארוויח בו מעט מאוד. אם נעשה ילדים, מעבר לזה שלא אהיה שלמה עם זה, זה אומר לחיות בדחק משמעותי מאוד מאוד. בנוסף אני מכירה את עצמי, הקצב שלי איטי יחסית ואני לא סופר-וומן, יותר מידי דברים לעשות ביום אחד גורמים לי לדחק נפשי. זה רק טעימה, יש עוד המון המון חששות. אני לא בטוחה מה אני רוצה לשאול אתכן, אולי חשוב לי לדעת איך זה להיות במצב שלא רוצים ילדים אבל לא שלמים עם זה.

 

[נונה17]

הייתי במצב שלך

בסוף החלטתי שכן. האם זו החלטה נכונה? לא יודעת. תשאלי אותי עוד כמה חודשים או שנים. השורה התחתונה היתה שחוסר השלמות היה משהו שלא יכולתי לחיות איתו ולכן חתכתי לכיוון של כן, כי אם הייתי מחליטה שלא זה היה כנראה ממשיך לאכול אותי. יש לך עוד כמה שנים להתלבט, גיל 30 הוא לא סוף תקופת הפוריות. הייתי ממשיכה לחשוב על זה עוד קצת.

 

[מארי 10]

אני מצטרפת לנונה ורוצה להוסיף משהו

את אכן צעירה - אולם ליתר ביטחון וכדי שתרגישי שיהיה לך שקט נפשי (כמו שצוטטת "אני מרגישה שאני בירידה בפיריון")... אז - ממש לא בהכרח... הייתי במקומך הולכת לרופא/ת נשים שלך ומבקשת בדיקת פרופיל הורמונלי שזו בדיקת דם מאד פשוטה ובודקת מכלול של דברים ותדעי איפה את עומדת וסיכוי שיהיו לך תוצאות טובות ואז את תיהי רגועה ותוכלי לקבל את ההחלטה (כן או לא) עם יותר מרחב של נשימה). לא הייתי עוהש משהו שיגרום לך לדחק נפשי ומעמסה כלכלית בלשב הזה. הייתי ממתינה ומבצעת הבדיקה רק לשם הרגיעה.

 

[riki tiki tavi]

ברוכה הבאה ../images/Emo96.gif../images/Emo212.gif../images/Emo185.gif

 

[הרמינה 1]

../images/Emo141.gif

קראתי את מה שכתבת, ונזכרתי בדברים שכתבה גרטרוד, אחת מהמייסדות של הפורום שניהלה אותו בעבר: "אולי לא קיימת בכלל בחירה נכונה ולא נכונה? אולי קיימת רק הבחירה שנעשתה ולעומתה זו שלא נעשתה, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות, רגעי שלמות ורגעי חרטה? אולי אנחנו באות מתרבות שלימדה אותנו לראות את המציאות על צירי כן/לא, שחור/לבן, אמת/שקר, נכון/לא נכון, ועל כן חשוב לנו כל כך כל הזמן לבדוק את עצמנו, איפה אנחנו על הציר הזה, איפה אנחנו בתוך המעלית הבינארית הזו. כלומר, אולי כל בחירה שנקבל בהקשר זה - לעשות ילדים, לא לעשות, לאמץ - תהיה נכונה ושגויה באותה מידה (כמובן שאני מדברת על מצב שבו הבחירה נעשית באופן חופשי, ללא כפיה, אך לא נטול ספקות לחלוטין). כל בחירה תאצור בתוכה שמחה ועצב וחרטה ואושר ושלמות וגעגוע למשהו אחר, שהיה יכול לקרות ולא קרה". מה שגרטרוד כתבה פחות רלוונטי אולי למי שיודעת ב-130% שהיא לא רוצה ילדים, אבל אולי הן תהיינה רלוונטיות לך שמתלבטת.

 

[לינק1]

תודה על זה ../images/Emo39.gif

עם ובלי קשר לנושאים המדוברים כאן זו תובנה שכיף לקרוא. ותודה לגרטרוד גם

 

[הרמינה 1]

../images/Emo140.gif. ובהחלט תודה לגרטרוד...

 

[מארי 10]

הרמינה מקסים וכמה נכון ../images/Emo25.gif

 

[הרמינה 1]

../images/Emo25.gif. כל הזכויות שמורות לגרטרוד ../images/Emo47.gif

 

[efroch99]

תודה. לוקחת את זה איתי לנושא אחר בתכלית

 

[הרמינה 1]

שמחה לשמוע. מקווה שהכל בסדר...

 

[ערגלית10]

תגידו

למה אנשים שרוצים ילדים לא מתענים שנים שלמות סביב הספק של "מה יהיה אם אתחרט"? הרי יכול לצאת לך ילד חולה, נכה לא עלינו, ילד שיקרה לו משהו בתאונה, ילד שיאנוס אותו שכן, ילד דיכאוני, ילד עם הפרעת אישיות, צמח, סתם ילד עם נטיה לעישון סמים, עבריינות, ילד עם הפרעות תיפקוד בבית ספר, ילד היפראקטיבי, ילד שמתאכזר לבעלי חיים, ילד רשע, ילד שהקינאה שלו לאחרים מעבירה אותו על דעתו שלא לדבר על מחלות נפש קשות. מעניין איך אנשים עושים את ההחלטה להביא ילד בלי שום פניות ומחשבות של "ומה אם אתחרט אלוהים ישמור אותי"??? ואילו הרבה אנשים בפורום הזה כל הזמן מפחדים ממה יקרה אם לא. חס וחלילה כמובן על הכל! מה כבר יכול לקרות? הרבה פחות מאשר אם כן תביא ויהיה לך רעעעעעע. לא מבינה את השיקול הזה כידוע.

 

[ערגלית10]

ההודעה שלי אוף- טופיק אגב../images/Emo32.gif

 

[אני כבר לא סמויה]

../images/Emo6.gif

חזק... אבל לגופו של טיעון, אני מנחשת (מאחר ואינני אחד האנשים הללו) שאם הם היו מתענים בטיעון הזה, באמת, הם לא היו מביאים ילדים, וכך אנחנו מגיעים למלכוד 22...

 

[סתוונית היורה]

בגלל שהם לא חושבים שיש אופציה לא להביא ילדים.

 

[ellusha1]

../images/Emo140.gif

הי, בתור מישהי שגם "יצאה מהארון" היום, אני מרשה לעצמי להגיב בקטנה... אני יכולה להבין איך החלטת בן הזוג שהוא גם לא רוצה ילדים מלחיצה אותך. כי קודם למעשה היית יכולה יותר בקלות לשנות את דעתך ועכשיו כדי להחליט שכן לבחור בילדים תצטרכי גם לשכנע חזרה את בן הזוג. אבל כמו שהוא שינה את דעתו, ואולי לא נורא סגור עליה, ואת לא בטוחה במיליון אחוז, אתם יכולים שניכם עוד להתנדנד על השאלה הזו קצת זמן. אני בדיוק בגילך, 99.9% בטוחה שלא רוצה ילדים ועם בנזוג שכן רוצה. אני אישית מתנחמת בזה שבגילי, עם כל הכבוד לזה שהפוריות מתחילה לרדת, יש עוד כמה שנים טובות של פוריות לדחות אליהן את ההחלטה - ולדעתי הבלתי מלומדת גם את יכולה להרשות לעצמך את הפריווילגיה הזו. עוד כמה שנים ללא ילדים גם יכולות להבהיר לך ולבנזוג מה אתם רוצים, וגם לאפשר לכם קצת להתבסס כדי להתמודד עם הורות יותר בקלות בהמשך. ולא ידעתי על האפשרות לעשות פרופיל הורמונלי, זו נשמעת כמו הצעה טובה - שתאפשר לך לדעת מהו מרווח הביטחון שלך להחלטה הגורלית הזו. בקיצור, בהצלחה...

 

[אני כבר לא סמויה]

ברוכה הבאה

אין לי הרבה תובנות לתרום, כי אני "הבשלתי" לתוך ההחלטה שלי לפני שהשעון ממש תקתק, אבל אני חושבת ששלושים זה ממש לא סוף העולם, ולכן הייתי נותנת לעצמי עוד קצת זמן למחשבה.

 

[סתוונית היורה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני חושבת שמארי הציעה לך הצעה טובה. מעבר לזה אין לי מה לתרום, אבל אני מקווה שתגיעי להחלטה שתהיי שלמה ושלווה איתה.

 

[efroch99]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

תיארת היטב את תחושותייך. אני חושבת שיש גם כמה נסיבות אוביקטיביות שכפי שאת אומרת בעצמך, יעשו את החיים עם ילד או ילדים - למאוד קשים. לגבי חוסר השלמות, זה בסדר, לפעמים נדרש תהליך כזה של השלמה. גם אני הרגשתי ערעור כאשר חברותי התחילו להתחתן ולהיכנס להריון, זה בהחלט גורם לחשיבה מחודשת כאשר כל הסביבה שלך עושה משהו שאת לא רוצה. הפורום מאוד עזר לי לגבש מחדש את אי הרצון שלי, ולקבל את זה שהחיים שלי הולכים להיות שונים מאלה של סובבי. כמובן שאני ממליצה לך להישאר פה ולהיעזר בפורום. אני חושבת שיעזור לך להתחיל לפרוט ממה בדיוק מורכבת תחושת אי השלמות שלך. אילו רגשות עולים בך כשאת חושבת על זה שלא יהיו לך ילדים? אילו חששות?

 

[מיששש]

../images/Emo13.gif הרגשתי בדיוק כמוך

כשהגעתי להכרה שאני לא רוצה ילדים (ולא סתם מכה שאתבגר וארצה),דיברתי על כך עם בן זוגי - וגם הוא לא רצה, ופתאום נלחצתי... ומה אם ארצה פעם? זהו, זה סופי? מיד צצו מליון ספקות, והשבעתי את בן זוגי, שאם פעם ארצה ילדים - הוא יסכים. את יודעת מה? הוא הבטיח, ואני נרגעתי... אני בהחלט יכולה להגיד שאני לא רוצה ילדים רק ב-90%. אני בהחלט מודעת לצדדים הטובים של גידול ילדים ובעיקר לנוחות של ללכת עם הזרם, וללכת עם הזרם זה לעשות ילדים... אני גם יכולה לדמיין מצב שבו הייתי עושה ילדים והיה לי טוב עם זה. אבל מאחר והחסרונות עולים על היתרונות, אני חושבת שלהביא ילדים לעולם זו טעות עבורי, ושלמה ב-100% עם הבחירה לא לעשות את זה. אגב, עכשיו, כשאני מאוד מודעת לכל הדברים הרעים שיכולים לקרות אם אבחר להביא ילדים לעולם, אני מפחדת להתחרט הכיוון ההפוך... לכי תדעי, אולי יום אחד פתאום אחליט ללדת, וחלילה יקרה משהו רע לילד, או לא יהיה כסף, או שסתם לא אהנה מהאימהות - איך אחיה עם עצמי עם הידיעה שיכולתי לבחור לא ללדת, ובכל זאת עשיתי את הטעות? נראה לי שמרוב שחשבתי וחפרתי בנושא הילדים מכל כיוון, חישקתי את עצמי, כי אני יכולה להתחרט מכל כיוון...