mihaelle1993
New member
היי
כמו שאתם יודעים אני חדש כאן לא הצגתי את עצמי נכון בפעם שעברה אז תנו לי להתחיל שוב אני מיכאל אני בן 14 ואני מגמגם מאז שאני זוכר את עצמי כששאלתי לפניי כמה שנים את ההורים שלי למה אני מגמגם הם ניסו להיתחמק לדוגמה "אא.. אני לא יכול לדבר אחשב יש לי עבודה לעשות" "תראו מה השעה אני חייבת לזוז ל.... ביי (דלת נסגרת)" לא רק פעם אחת ששאלתי והם אף פעם לא ענו לי ישירות הם לא אמרו לי "אנחנו לא יודעים" יש לי הרגשה שהם מסתירים משהו בכל אופן אני שמח מאוד שמצאתי את הפורום הזה אחשב אני יודע שאני לא היחיד כי אף פעם בחיים שלי לא ראיתי ילד שמגמגם כן הלכתי לקלינאיי תקשורת או איך שלא קוראים להם והם לא עזרו הם אפילו החמירו את הגמגום עד כיתה ג' לא הייתה לי שום בעיה אם הגמגום חשבתי שאני נורמלי עד שאמרו לי "אתה לא בסדר צריך לתקן אותך "אתה לא מדבר נכון" "נו למה אתה מחקה דבר!!" היום אני יודע שאני נורמלי אבל אני עדיין שואל את עצמי למה כל הילדים האחרים יכולים לדבר ואני לא יכול זה עוד היה בסדר אם הייתי אילם זה כמו שאתה יודע שאין לך רשיון ואתה לא יכול לנהוג אבל כשיש לך רשיון אבל אין לך מכונית כואב לך הלב כשאתה יודע שאתה יכול לדבר אבל זה לא מצליח אתה לא יכול לשלוט השפתיים ובלשון כולם מתיחסים לגמגום כבעיה פסיכולוגית נפשית ומנטלית אבל באצם זאת רק בעיה פיזית הק'צ כאן שצמגום יכול ליצור בעיה נפשית ופסיכולוגית להיות מופנם לתהות למה אתה כל כך שונה כל חיי סבלתי מיחס של אוטיסט (לא שיש משהו רע באוטיסטים זאת רק דוגמה) וזה דיי מעצבן שאנשים אומרים שזה יעבור אז זהו שזה לא יעבור מחלות עוברות גמגום זאת לא מחלה אחת הבעיות הגדולות שהגמגום יצר לי הי הבכיתה ה' כל חיי הייתי בכיתה מ"ס 1 נו אתם יודעים א'1 ב'1 והאלה... אבל כשעליתי לכיתה ה' גיליתי שהעבירו אותי לכיתה ה'5 לא ידעתי מה זה כי עד אז לא הייתה לנו כיתה "מיוחדת" בבית הספר אז נכנסתי פגשתי כמה תלמידים שעד היום אני בקשר איתם הכל נראה נורמלי לגמריי עד שהשיאור הראשון התחיל שמתי לב שהתחילו ללמד חומר של כיתה ב' שאלתי את המורה למה היא אמרה לי שזה החומר שלומדים שאלתי אותה אז חוזרים על החומר? היא אמרה לא זה חומר חדש לא הבנתי אותה אז שאלתי איך זה חומר חדש למדתי אותו לפניי כמה שנים אז היא לקחה אותי לצד ואמרה לי זאת כיתה של חינוך מיוחד שאלתי מה זה חינוך מיוחד היא ענתה שזה כיתה שמלמדת ילדים מיוחדים לא הבנתי אותה אז פשוט המשכתי ללמוד כשחזרתי סיפרתי להורים שלי על זה והם ישר הבינו מה הנבלות האלה עשו איתו אז הם באו לבית הספר התפרצו לחדר של המנהלת והתחילו לצעוק "איך לעזזל הכנסת את הילד שלנו לכיתה של מפגרים" המנהלת הסבירה להם שיש איתי בעיה שאני צריך להיות בכיתה של חינוך מיוחד כמובן שלא הייתה איתי שום בעיה ושהייתי תלמיד שבתעודה היה לו רק 80-100 אחריי ויכוח איומיי תביעה וכמה אבחונים חזרתי לה'1 כמובן שהמנהלת התפתרה וצוות המורים לא הפסיק להתנצל בפניי ההורים שלי אבל אחריי הכל היה נחמד שכל המורים כל הזמן מתרפסים אלך אז איפה הייתי?.. אא נכון היום אני כיתה ט' ולומד בטכני באר שבע בגלל הגמגום שלי היועצת לקחה אותי לשיחה מאז כל המורים מתייחסים אליי כמו אל מטומטם לא נורא הם נותנים לי הארחות זמן המבחנים ותוספות ציון שזה ממש נחמד ניסיתי להסביר להם שאני לא צריך את זה בסוף הם עשו לי אבחון אז קצת צחקתי על המאבחנת לדוגמה "אני צריחה שתעתיק את השירטוט הזה יש לך עיפרון סרגל ומחק קח את כל הזמן שאתה צריך" אני סתם חירבשתי כי ידעתי שאין סיכויי שאני מעתיק את זה כל כך ישר הסברתי לה אבל היא התעקשה בסוף הבתרר שאין לי שום פיגור או בעיה אבל המורים עדיין מתייחסים אליי מוזר הגמגום שלי דיי קשה אז אני לא מרבה לדבר אני יודע שחלק יגידו שזה לא הפיתרון ולא צריך להבייש אבל זה דיי קשה וכולם כאן יסכימו איתי חלק יגידו שילד מגמגם הוא כמו ילד שמן לא צריך להתבייש אבל זה לא!! השמנה היא המגפה הכי גדולה של העולם המערבי אז אל תבלבלו לי את הביצים כל 1 משניי ילדים בממוצע הוא שמן אם זה היה ככה אם גימגום לא הייתי מרגיש שאני אחד מכמה מאות שמסתתרים וחוץ מזה ילד שמן יכול לספר בדיחה אני לא אבל מה שמוזר שכשאני לוחש אני מדבר בסדר טוב זהו מקווה שיש לכם כוח לקרוא את זה מהיום אני יהיה חלק פעיל בפורום לסיום אלה חיי אין לי הרבה חיי חברה בדרך כלל אני על המחשב או על הTV
כמו שאתם יודעים אני חדש כאן לא הצגתי את עצמי נכון בפעם שעברה אז תנו לי להתחיל שוב אני מיכאל אני בן 14 ואני מגמגם מאז שאני זוכר את עצמי כששאלתי לפניי כמה שנים את ההורים שלי למה אני מגמגם הם ניסו להיתחמק לדוגמה "אא.. אני לא יכול לדבר אחשב יש לי עבודה לעשות" "תראו מה השעה אני חייבת לזוז ל.... ביי (דלת נסגרת)" לא רק פעם אחת ששאלתי והם אף פעם לא ענו לי ישירות הם לא אמרו לי "אנחנו לא יודעים" יש לי הרגשה שהם מסתירים משהו בכל אופן אני שמח מאוד שמצאתי את הפורום הזה אחשב אני יודע שאני לא היחיד כי אף פעם בחיים שלי לא ראיתי ילד שמגמגם כן הלכתי לקלינאיי תקשורת או איך שלא קוראים להם והם לא עזרו הם אפילו החמירו את הגמגום עד כיתה ג' לא הייתה לי שום בעיה אם הגמגום חשבתי שאני נורמלי עד שאמרו לי "אתה לא בסדר צריך לתקן אותך "אתה לא מדבר נכון" "נו למה אתה מחקה דבר!!" היום אני יודע שאני נורמלי אבל אני עדיין שואל את עצמי למה כל הילדים האחרים יכולים לדבר ואני לא יכול זה עוד היה בסדר אם הייתי אילם זה כמו שאתה יודע שאין לך רשיון ואתה לא יכול לנהוג אבל כשיש לך רשיון אבל אין לך מכונית כואב לך הלב כשאתה יודע שאתה יכול לדבר אבל זה לא מצליח אתה לא יכול לשלוט השפתיים ובלשון כולם מתיחסים לגמגום כבעיה פסיכולוגית נפשית ומנטלית אבל באצם זאת רק בעיה פיזית הק'צ כאן שצמגום יכול ליצור בעיה נפשית ופסיכולוגית להיות מופנם לתהות למה אתה כל כך שונה כל חיי סבלתי מיחס של אוטיסט (לא שיש משהו רע באוטיסטים זאת רק דוגמה) וזה דיי מעצבן שאנשים אומרים שזה יעבור אז זהו שזה לא יעבור מחלות עוברות גמגום זאת לא מחלה אחת הבעיות הגדולות שהגמגום יצר לי הי הבכיתה ה' כל חיי הייתי בכיתה מ"ס 1 נו אתם יודעים א'1 ב'1 והאלה... אבל כשעליתי לכיתה ה' גיליתי שהעבירו אותי לכיתה ה'5 לא ידעתי מה זה כי עד אז לא הייתה לנו כיתה "מיוחדת" בבית הספר אז נכנסתי פגשתי כמה תלמידים שעד היום אני בקשר איתם הכל נראה נורמלי לגמריי עד שהשיאור הראשון התחיל שמתי לב שהתחילו ללמד חומר של כיתה ב' שאלתי את המורה למה היא אמרה לי שזה החומר שלומדים שאלתי אותה אז חוזרים על החומר? היא אמרה לא זה חומר חדש לא הבנתי אותה אז שאלתי איך זה חומר חדש למדתי אותו לפניי כמה שנים אז היא לקחה אותי לצד ואמרה לי זאת כיתה של חינוך מיוחד שאלתי מה זה חינוך מיוחד היא ענתה שזה כיתה שמלמדת ילדים מיוחדים לא הבנתי אותה אז פשוט המשכתי ללמוד כשחזרתי סיפרתי להורים שלי על זה והם ישר הבינו מה הנבלות האלה עשו איתו אז הם באו לבית הספר התפרצו לחדר של המנהלת והתחילו לצעוק "איך לעזזל הכנסת את הילד שלנו לכיתה של מפגרים" המנהלת הסבירה להם שיש איתי בעיה שאני צריך להיות בכיתה של חינוך מיוחד כמובן שלא הייתה איתי שום בעיה ושהייתי תלמיד שבתעודה היה לו רק 80-100 אחריי ויכוח איומיי תביעה וכמה אבחונים חזרתי לה'1 כמובן שהמנהלת התפתרה וצוות המורים לא הפסיק להתנצל בפניי ההורים שלי אבל אחריי הכל היה נחמד שכל המורים כל הזמן מתרפסים אלך אז איפה הייתי?.. אא נכון היום אני כיתה ט' ולומד בטכני באר שבע בגלל הגמגום שלי היועצת לקחה אותי לשיחה מאז כל המורים מתייחסים אליי כמו אל מטומטם לא נורא הם נותנים לי הארחות זמן המבחנים ותוספות ציון שזה ממש נחמד ניסיתי להסביר להם שאני לא צריך את זה בסוף הם עשו לי אבחון אז קצת צחקתי על המאבחנת לדוגמה "אני צריחה שתעתיק את השירטוט הזה יש לך עיפרון סרגל ומחק קח את כל הזמן שאתה צריך" אני סתם חירבשתי כי ידעתי שאין סיכויי שאני מעתיק את זה כל כך ישר הסברתי לה אבל היא התעקשה בסוף הבתרר שאין לי שום פיגור או בעיה אבל המורים עדיין מתייחסים אליי מוזר הגמגום שלי דיי קשה אז אני לא מרבה לדבר אני יודע שחלק יגידו שזה לא הפיתרון ולא צריך להבייש אבל זה דיי קשה וכולם כאן יסכימו איתי חלק יגידו שילד מגמגם הוא כמו ילד שמן לא צריך להתבייש אבל זה לא!! השמנה היא המגפה הכי גדולה של העולם המערבי אז אל תבלבלו לי את הביצים כל 1 משניי ילדים בממוצע הוא שמן אם זה היה ככה אם גימגום לא הייתי מרגיש שאני אחד מכמה מאות שמסתתרים וחוץ מזה ילד שמן יכול לספר בדיחה אני לא אבל מה שמוזר שכשאני לוחש אני מדבר בסדר טוב זהו מקווה שיש לכם כוח לקרוא את זה מהיום אני יהיה חלק פעיל בפורום לסיום אלה חיי אין לי הרבה חיי חברה בדרך כלל אני על המחשב או על הTV