אחת מאוכזבת
New member
היי
.
אני בן אדם מאושר מאוד ואני מודה לעולם ולחיים שבראו אותי! ונתנו לי את הזכות לחיות. אין צורך לייחס חשיבות לכינוי, הוא נועד להיכנס לפה בשעות משבר. חוץ מזה, אני רוצה שיראו שגם למאוכזבת ניהיה טוב!
לאור הפתיחה המקסימה הזאת אני רוצה להתייעץ איתכם לגבי שאלה אחת ויחידה שמטרידה אותי. אני בן אדם עם הרבה פילוסופיות ודעות לגבי החיים, העולם, האושר.. לפעמים אני מרגישה שדרך המחשבה שלי היא מוטעת. אני יסביר, הראיה שלי לגבי אנשים קצת איך לאמר, מפחידה אותי. כשאני מדברת עם אנשים אני לא יודעת מה יהיה עוד דקה, לאן זה יוביל, אם אני אומרת באותו רגע את הדבר הנכון. וכן אני חושבת הרבה לפני כל דבר שאני אומרת. אני גם לא מספיקה לחשוב על מה שהם מרגישים בבו הזמן שאני מדברת איתם, בשביל שאני יגיד ויעשה דברים שיתאימו להם.. ואולי זה פשוט ביטחון עצמי ירוד בתת מודע? זה בעיקרון הדבר היחיד המוזר שאני "מתוסכלת" ממנו. האם ישנם כאן אנשים שחשים כמוני?מה אתם חושבים על מה שסיפרתי? ועוד שאלה שמטרידה אותי אם אפשר. ניסיתי ואני עדיין מנסה לצאת מהתחושה הזאת בכל הכוח. התחושה בה אני רוצה/צרכיה בן זוג ומחפשת כל שניה ודקה לקיומי, בכל מקום.. זה מעורר רחמים, עצוב! השאלה שלי היא, למרות שעוסקים בדברים רבים ומטפחים את ה-אני העצמי שלך איך אפשר לא להתעסק בחיפוש אחר בן הזוג? הרצון לא מספיק. תודה, לילה טוב.
אני בן אדם מאושר מאוד ואני מודה לעולם ולחיים שבראו אותי! ונתנו לי את הזכות לחיות. אין צורך לייחס חשיבות לכינוי, הוא נועד להיכנס לפה בשעות משבר. חוץ מזה, אני רוצה שיראו שגם למאוכזבת ניהיה טוב!