היי ../images/Emo9.gif
אני ווינגבלו, אבל אתם רשאים לקרוא לי רן
אני בת 14 וכתבתי פיקצר (אם אני לא טועה) שאני אשמח שתגיבו עליו ^^; (ואם להמשיך לכתוב בקו הזה, כי עלו לי כמה רעיונות חביבים ^^;
שם: ללא שם ._. פאנדום: גראוויטיישן דירוג: כל הגילאים (אני חושבת י.י) ז'אנר: בתקווה הומור
בדיוק כאשר הוא התכוון להצית את הסיגריה שבפיו, דבר מה הפריע לשלוותו. "מיאו," נשמעה יבבה מחוץ לדלת בפעם המי-יודע-כמה. הוא הרים את ראשו בפתאומיות, גורם למגבת הלחה שעל ראשו להחליק על כתפו ולפרוע את שיערותיו הבלונדיניות. "מיאו". הוא נשען על המשקוף וסובב את הידית, מגלה רק פיסות נייר זרוקות ומודעות שנתלשו ממקומן מסתחררות מהרוח המקפיאה ברחוב הריק. "מיאו!" ילל, כמו מפציר בו – "כאן, למטה!". אז השפיל את מבטו, נתקל בחתול ג'ינג'י מפוספס עם מבט שואל - "מיאו?". הוא התמהמה מעט, מחליק את אצבעותיו בשיערו. אז התכופף בכדי למשוך את היצור הפרוותי בעורפו בעוד זה משתעשע בקצה המגבת, מנסה ללכוד אותו בין כפותיו הורודות. בדיוק כשהתיישב, נושף עשן אפור, עוד משהו הפריע לשלוותו. כנראה הייתה זו התקרה שהחלה לרעוד, מבשרת על מה שעתיד להגיע. "אני בבית!!", נכנס נער ורוד שיער בדרמטיות, מנפץ בדרך את קיר הבטון שגם ככה היה סדוק מניסיונות הפריצה הקודמים שלו. הגבר הבלונדיני תחב במהירות את החתול אל תוך חולצתו, מתחמק באלגנטיות מהנער שעטה לעברו, שכעת אחז באוויר ונטה ליפול.. ובכן, בלא כל כך אלגנטיות. הוא החל לטפס במדרגות, בורח מהנער ההיפראקטיבי. "יוקי! אתה לא שמח שחזרתי הביתה?" קרא אחריו הנער. "אני אשמח.. אם תחזור לבית שלך!", השיב לו. "הי!", הניף הנער את אגרופו באוויר, "אתה זה שהציע שנגור ביחד!" "אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי... נאלצתי לעבור דירה כבר שלוש פעמים! ואיכשהו אתה תמיד מצליח למצוא את הדרך חזרה!". "מיאו". "כבר אמרתי לך ....", הנער נעצר במקומו. הוא היה בטוח ששמע.. "...מיאו?" "שו-שואיצ'י! זה לא מה שאתה חושב!" הניד יוקי את ראשו נמרצות בשלילה. שואיצ'י התפלא. "אז זה לא חתלתול רחוב ג'ינג'י מבצבץ מתוך החולצה שלך?". שואיצ'י נשען על ידיו והושיט אחת מהן כדי ללטף את החתול שהסתובב במקומו, מנסה למצוא תנוחה נוחה על ברכיו של יוקי, שנראה לא מרוצה מכל העניין. ואז נפל האסימון. "יוקי?" "ממ?" שואיצ'י כיווץ את עיניו ועל פרצופו נמרח חיוך טיפשי. "עכשיו אני מבין". "ממ?" "ברחת ממני קודם כי לא רצית שאני אראה את החתול, נכון?" גבתו של יוקי החלה לקפץ בעצבנות. "לא רצית שאני אבין שאתה בעצם טוב לב, נכון?" אז התקרב אל יוקי במבט משועשע. "לא רצית שאני אראה שאתה אוסף חתולי רחוב כי אתה איש מתוק ועדין שדואג לאחרים, נכון? נכון? נכון?" "..." "נכון??" אופס. מילה אחת יותר מידי, שואיצ'י. "מיאו," נשמעה יללה מחוץ לדלת בפעם המי-יודע-כמה. בקומה למעלה, התכרבל כדור פרווה ג'ינג'י על בטנו של יוקי. "מיאו," הרים את ידו ושרט את דלת הכניסה. כנראה ששואיצ'י יאלץ לישון על המרפסת הלילה.
אני ווינגבלו, אבל אתם רשאים לקרוא לי רן
שם: ללא שם ._. פאנדום: גראוויטיישן דירוג: כל הגילאים (אני חושבת י.י) ז'אנר: בתקווה הומור
