היי

[כ מ ע ט ש מ ח ה]

היי ../images/Emo54.gif

מצאתי את הפורום הזה, והוא נראה כמו מקום טוב להשתקע בו... קוראים לי רונפל (RONAFEL), כולם קוראים לי רוני או רונה, תבחרו מה שבא לכם

השתחררתי מהצבא לפני כמה חודשים ומצאתי את עצמי בפעם הראשונה בערך בלי שגרה. ישר התחלתי לעבוד (בשכר מינימום כמובן), כדי לא להישחק אחרי יומיים בתור אזרחית טריה, ועכשיו אני תקועה בשגרת עבודה. טיול? לא, לא.. למה? כי יש לי יותר מידי דברים שאני רוצה לעשות/להשיג לפני שאני זורקת הכל לכמה חודשים טובים ומתנתקת מהחיים הנורמליים. יש לי חיים די שפויים, אני גרה עם אמא ואחותי בדירה נחמדה במרכז. אני בן אדם מאד מתוכנן. יודעת שאני רוצה ללמוד משפטים מגיל 16 בערך, מציבה לעצמי אינספור מטרות ויעדים.. ועכשיו? עכשיו נשאר רק לסמן וי. החלטתי להתפטר מהעבודה, לפני שאני מקבלת את מענק העבודה המועדפת שלי... יש לי מספיק כסף בבנק כדי להיות מובטלת לזמן מה. במקביל, אני מנסה להתקבל לעבודה יותר נחשבת, בשכר יותר הולם. עברתי מקשה אחת, נשארו עוד שתיים עד התשובה הסופית. מבטיחה לעדכן. בזמן הזה ללא עבודה אני רוצה להוציא רישיון. הייתי עצלנית מידי עד עכשיו אבל זה כבר נהיה מוגזם. במידה ואני לא אעבוד, אני מניחה שיקח לי חודש-חודשיים. אני כבר מתה לעבור את הטסט ולסיים עם זה. בינתיים? אני מקווה לגשת לתיאוריה יום שלישי. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להשיג שאני מתפזרת.. אז זהו. זאת אני

זה נראה לי פורום נחמד ביותר. לילה טוב לכולם (נו, יש לי משמרת בוקר מחר...)

 

[נסיכת הכוכב]

ברוכה הבאה

קחי כסא ושבי עם החברה לרגע קט לפני שהחיים לוקחים אותך הלאה

 

[כ מ ע ט ש מ ח ה]

אם רק היו חברה... ../images/Emo41.gif

מאז ומעולם הייתי אדם בודד. אין לי את אותם חברה שאת מדברת עליהם. בגלל זה אני הרבה באינטרנט, בגלל זה אני מעסיקה את עצמי ומחפשת את המסגרות. זה לא שאין לי חברים, פשוט לא חברים ממש ממש טובים, שאני יכולה להיפגש איתם כל הזמן ולצאת וכו'. אני יוצאת בערך פעם בשבוע, עם חברים מפה, חברים משם, בחורים.. זה לא שאני אדם חסר חברים וסביבה אנושית. פשוט עוד לא גיבשתי לעצמי את הנישה שלי. אני נהנת מעצם העשיה, מעצם הציפיה למשהו גדול. אם אני עובדת, זה לא כדי לבזבז- זה תמיד כדי לחסוך למשהו- לרישיון, לאוטו, לפסיכומטרי, לטיול.... וכשאני משיגה את מה שאני רוצה- זה כמו לשבת עם החברה לרגע קט. החיים אף פעם לא יקחו אותי הלאה... ואם כן, אני אשמח שהם יעשו את זה אחרי שאשיג את כל מה שאני רוצה. אני די מרוצה ככה.

 

[פרפרי אהבה]

ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

ולהנות מהחיים וממה שהם מביאים עימם את נהנית?

 

[כ מ ע ט ש מ ח ה]

משתדלת כמה שיותר... ../images/Emo47.gif

לא תמיד מצליחה.

 

[גילילי5]

לי לא נראה שאת מתפזרת...../images/Emo13.gif

כולנו מציבים לעצמנו מטרות ומנסים להשיג... אני בכל אופן קצת שכחן ומפוזר אבל לאט לאט גם משיג את מטרותיי השאלה שמציקה לי היא שנראה שכלום לא מספיק . תמיד אני רוצה יותר ותמיד אני שואל את עצמי למה כל זה?מהי המשמעות האמיתית למהלך החיים שלנו ? נראה תמיד שאנחנו במסלול של ריצה ,השגות ,אכזבות,כמו תחרות אחת גדולה.... בכל אופן מקווה שאני אבין את המשמעות ולא סתם ארוץ במקום....

 

[כ מ ע ט ש מ ח ה]

גם אני מרגישה ככה לפעמים... ../images/Emo9.gif

אבל אני מנסה להבין את המינון הנכון בין לרוץ בשיא הכוח לבין ללכת בנחת ולהנות מהאויר הצח. בינתיים דברים מתקדמים לי כל כך לאט שאני מנסה להגביר את הקצב.. ובנימה אופ/פס-ימית זו, אני אחתוך לי ללימודי תיאוריה.. אני מקווה לסיים עם החרא הזה עוד יומיים.

 

[stream]

על ריצה במקום ../images/Emo70.gif ../images/Emo2.gif

שלום לך,חבר יקר ! כשקראתי את תגובתך, הדמעות חנקו את גרוני...לא אעמיק בסיפורי, אבל אומר לך שהייתי במצב כמו שלך ולא ידעתי לשם מה בכלל לקום בבוקר והאם יש לזה בכלל משמעות, הרגשתי חוסר טעם מוחלט בכל מה שעשיתי, כפיתי על עצמי ללכת לעבודה, לעשות דברים... עברו ימים ושנים ועדיין חיפשתי משמעות.. רק שתבין , שאין מקום בעולם שלא הייתי בו ואין דבר שלא עשיתי ולא טעמתי,בילויים לא חסרו לי, אבל איך שהוא בסוף היום תמיד חזרתי לדירתי בתל-אביב ולא ידעתי למה אני לא רגוע ולא מסופק. מה אני מחפש? למה רע לי?הרי יש לי הכל !!!-השאלות ניקרו את ראשי ולא עזבו אותי ... מה אני אגיד לך, טוב שיש חברים טובים-שיחה קצרה עם חבר פתחה בפני עולם ומלואו, שם (הלינק מצורף למטה) מצאתי את שלוות חיי ואת אושרי. מקווה שגם אני עזרתי לך...

 

[celeste9]

אנחנו ממש שונות אחת מהשנייה

אני משוחררת טרייה מהצבא ומאז אני לא עובדת בשום דבר אין לי אנרגיות מתפרצות על הבוקר לקראת היום החדש אני שונאת עבודה ומסגרת וזה דיכאון בשבילי להקים את עצמי מהמיטה

 

[כ מ ע ט ש מ ח ה]

גם אני הייתי ככה ../images/Emo140.gif

בתקופה שלפני השחרור, היו לי מלא ימי חופש פשוט הייתי באה לבסיס לשעתיים, חותמת על 3-4 ימי חופש ונוסעת הבייתה. חודש שלם פשוט רבצתי בבית, ממש העלתי עובש. החדר היה מבולגן, הטלפון כמעט לא צלצל (חוץ מאנשים מהצבא שרצו לשאול כל מיני שאלות) פשוט הייתי כל היום על האינטרנט וז-ה-ו. בגלל זה כשהשתחררתי ישר מצאתי עבודה. נסעתי עם ידיד שלי ועצרנו לתדלק, ראיתי שלט שדרושים עובדים וקפצתי על זה.. זה עשה לי ממש טוב, הכניס אותי לשגרה. בנוסף, כשקמים ב-5 בבוקר לעבודה, כשחוזרים ב-2 כל היום לפניך... אפשר להספיק הרבה יותר מאשר כשקמים ב-2 ורובצים מול הטלויזיה בלי חשק לצאת. השתחררתי לפני חודשיים ובינתיים נרשמתי לחדר כושר, הוצאתי כרטיס אשראי (כשנכנסתי למינוס בתקופת הצבא פשוט קרעתי אותו וכל פעם הייתי מושכת ישירות מהבנק, הם לא נותנים כסף אם אין בחשבון

היתרונות שבלגור מעל הבנק שלך....), הוצאתי טופס ירוק לרישיון, יצאתי מהמינוס, השגתי חבר, זרקתי אותו.... אני בן אדם שאם הוא לא עושה כלום הוא מאושר ליום יומיים אבל אז שוקע עם עצמו למקומות לא נחמדים. אם טוב לך עם עצמך, ועם זה שאת ככה זורמת עם החיים אז זה נהדר. לי פשוט לא טוב במצבים האלה... לא לטווח הארוך. עכשיו קיבלתי החלטה להתפטר מהעבודה וצפוי לי חודש של לא לעבוד בכלל עד העבודה החדשה, אם אתקבל. אז בחודש הזה החלטתי להתחרע על הרישיון... אין, אני פשוט חייבת משהו גדול לשאוף אליו בשביל שאני לא אתנוון.