לדברי רבא
שהרה לאותו בחור לא להתפלל על בחורה ספיציפית מחשש שמא ייתבדה וייכפור, ומשמע מדבריו שאסור כלל וכלל להתפלל על כל דבר ספיציפי מטעם זה - שמא לא תתקבל תפילתו - וייכפור. דברי רבא עומדים בסתירה למאמר חז"ל "האומר סלע [מטבע] זה לצדקה על מנת שיחייה בני" ואילו היה אסור להתפלל על דבר ספיציפי, מחשש שמא לא תתקבל תפילתו - וייכפור, לא היו מגדירים אותו "הרי זה צדיק גמור" מכיוון שלדעתם בישראל אף אם לא תתקבל תפילתו עכ"ז לא יטיח דברים כלפי מעלה, ואין חשש שייכפור אם לא תתקבל תפילתו. ולכאורה הוא הדין שלפי דבריהם מותר להתפלל על כל דבר ספיציפי ואפילו על בחורה פלונית. רבא שאסר על אותו בחור להתפלל על בחורה ספיציפית מחשש שמא ייתבדה וייכפור, הניע את אותו בחור להתפלל או שהוא ימות או שהיא תמות. ומטעם זה אמרו שמותר לעשות אירוסין בחג, שמא איזה מטורף ייסתמך על דברי רבא ובמקום להתפלל שיזכה באותה בחורה, הוא יעדיף להתפלל שאותה בחורה תמות,