היי

היי../images/Emo23.gif../images/Emo182.gif

בס"ד מישהו יכול להביא פסוקים מהגמרא והתלמוד שקשורים לזיווג ? תודה
 
הא לך מקור למרות היותו בעייתי

"תא שמע דתנא דבי שמואל מארסין [במועד] אבל לא כונסין. ואין עושין סעודת אירוסין ולא מיבמין מפני ששמחה היא לו - שמע מינה. ומי [וכי] אמר שמואל [מארסים אף במועד] שמא יקדמנו אחר? והאמר רב יהודה אמר שמואל 'בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני'? אלא <<<שמא יקדמנו אחר ברחמים - שתמות היא (רשי) אם לא יזכה בה>>> כי הא [כשם ש] דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר [רבא שמע בחור המתפלל] תזדמן לי פלניתא אמר ליה לא תיבעי רחמי הכי. [אל תתפלל בצורה זו] אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' [אם היא ראוייה לך, אף אחד לא ייקחנה ממך. ואם איננה ראוייה תכפור בה' כאשר תווכח שאין התפילה מועילה] בתר הכי שמעיה דקאמר [אחר זאת שמעו רבא לאותו בחור - מתפלל] או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה [או שהוא ימות לפניה, או שהיא תמות לפניו שלא יראה אותה נישאת לאחר וייצטער על כך] אמר ליה לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי [הכי לא אמרתי לך שלא תתפלל בכגון דא ? וכאילו אם יקדים לארס, לא שייך שאיזה בחור יקדמנו ברחמים שתמות אם לא יזכה בה] אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש מן התורה דכתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מן הנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא מן הכתובים דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת" ודיעות הללו מתנגשות בהשגחה ובחירה.
 
דברי רבא הם בעייתיים ביותר

לכאורה אסור להתפלל כלל וכלל כל כל דבר ספיציפי - ולאו דווקא על זיווג, וזאת מחשש שמא ייתבדה ויכפור. וזאת היפך אומרם "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור" ולא חששו שמא ייתבדה. שהלוא מטעם זה פירשו "כאן בישראל - שלבו לשמים, ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר, אלא תולה היסורין בעונו, אבל נכרי אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר:" (רש"י) משא"כ בעכו"ם. שע"כ בתפילת שלמה נאמר וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך: כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה: אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי:
 
לדברי רבא

שהרה לאותו בחור לא להתפלל על בחורה ספיציפית מחשש שמא ייתבדה וייכפור, ומשמע מדבריו שאסור כלל וכלל להתפלל על כל דבר ספיציפי מטעם זה - שמא לא תתקבל תפילתו - וייכפור. דברי רבא עומדים בסתירה למאמר חז"ל "האומר סלע [מטבע] זה לצדקה על מנת שיחייה בני" ואילו היה אסור להתפלל על דבר ספיציפי, מחשש שמא לא תתקבל תפילתו - וייכפור, לא היו מגדירים אותו "הרי זה צדיק גמור" מכיוון שלדעתם בישראל אף אם לא תתקבל תפילתו עכ"ז לא יטיח דברים כלפי מעלה, ואין חשש שייכפור אם לא תתקבל תפילתו. ולכאורה הוא הדין שלפי דבריהם מותר להתפלל על כל דבר ספיציפי ואפילו על בחורה פלונית. רבא שאסר על אותו בחור להתפלל על בחורה ספיציפית מחשש שמא ייתבדה וייכפור, הניע את אותו בחור להתפלל או שהוא ימות או שהיא תמות. ומטעם זה אמרו שמותר לעשות אירוסין בחג, שמא איזה מטורף ייסתמך על דברי רבא ובמקום להתפלל שיזכה באותה בחורה, הוא יעדיף להתפלל שאותה בחורה תמות,
 
למעלה