היי..../images/Emo13.gif
אתמול מלאו 4 חודשים תמימים לגמילתי מעישון. סליחה שאני מזיין לכם את השכל כל חודש עם הדבר הזה. אני עושה זאת משתי סיבות. סיבה אחת..מה שדירבן אותי להפסיק לעשן זו הידיעה שעוד מישהו אצלי בעבודה הפסיק.. וזה היה לי כטריגר גם להפסיק.. אם בזכותי מישהו כאן, או אי שם יפסיק, מה טוב.! על משקל "כל המציל נפש אחת"... לדעתי יש טעם נפגם בלקנות מדי יום חפיסה או שתיים במיטב כספכם ולו רק כדי להרוס לעצמכם את הבריאות. הרי לא היגחנו מבטן אימנו עם סיגריה בפה.. יש מחזה שלא ימחה מזכרוני..הייתי לפני כמה שנים בבי"ח וולפסון לביקור של חבר א' ופגשתי שם חבר ב', לבוש בחלוק כחול כזה של חולים ..הוא הסתובב במסדרון כשבידו סטנד עם אינפוזיה בקצה. כששאלתי אותו, מה קרה לו? הוא ענה לי ואני מצטט מילה במילה: " זיינתי לעצמי את הריאות באמצעות הסיגריות ואני ממתין עכשיו לתורם". סיבה שניה..עצם ההתעסקות בנושא.. זו מעין אוטוסוגסטיה (השאה עצמית) שעוזרת לי מאד להישאר במקום שאליו היגעתי בעמל רב ומכאן לנסות אף לקפוץ לרף יותר גבוה.. ולא ליפול חלילה שוב לצד האפל . ראיתי המון כתבות בנושא. אנשים לא נגמלים ככה סתם מעישון.. יש כאלה שעושים את זה בליווי של רופא צמוד. הפרדוקס הוא שמבחינה פיזיולוגית הפסקת העישון לגבי גופנו היא טראומה קשה ובעיות עשויות להתעורר. דיאטן,כי משמינים מאכילת יתר כדי להשלים את "החסר". ואף פסיכולוג, כי יש סברה שבחודש הרביעי פחות או יותר לגמילה, נוטים להיכנס למצבי דיכאון. אז זהו שאני בדיוק נכנס לחודש הרביעי להריון המדומה הזה ...נקווה שיוולד תינוק בריא מכל זה. גמילה מעישון היא בדיוק כמו גמילה מסמים, או גמילה ממשקאות חריפים. יש את הצורך הפיזיולוגי של הניקוטין בגוף. ויש את הצורך הנפשי של הפוזה והצורך לעשן כגורם "מרגיע" או "מסדר עיניינים".. במלחמה כמו במלחמה קשה בחזית כל שכן שתי חזיתות. כשאני מגיע למסעדה ושואלים אותי : "מעשנים"? "לא מעשנים"? אני נבוך ועונה : "נגמלים כמדומני". עדיין לא רגיל לראות את עצמי כ"לא מעשנים". יש לי עוד המון מה לומר בנושא..אבל נשאיר את זה לחודש הבא.
ושוב סליחה, כן?
אתמול מלאו 4 חודשים תמימים לגמילתי מעישון. סליחה שאני מזיין לכם את השכל כל חודש עם הדבר הזה. אני עושה זאת משתי סיבות. סיבה אחת..מה שדירבן אותי להפסיק לעשן זו הידיעה שעוד מישהו אצלי בעבודה הפסיק.. וזה היה לי כטריגר גם להפסיק.. אם בזכותי מישהו כאן, או אי שם יפסיק, מה טוב.! על משקל "כל המציל נפש אחת"... לדעתי יש טעם נפגם בלקנות מדי יום חפיסה או שתיים במיטב כספכם ולו רק כדי להרוס לעצמכם את הבריאות. הרי לא היגחנו מבטן אימנו עם סיגריה בפה.. יש מחזה שלא ימחה מזכרוני..הייתי לפני כמה שנים בבי"ח וולפסון לביקור של חבר א' ופגשתי שם חבר ב', לבוש בחלוק כחול כזה של חולים ..הוא הסתובב במסדרון כשבידו סטנד עם אינפוזיה בקצה. כששאלתי אותו, מה קרה לו? הוא ענה לי ואני מצטט מילה במילה: " זיינתי לעצמי את הריאות באמצעות הסיגריות ואני ממתין עכשיו לתורם". סיבה שניה..עצם ההתעסקות בנושא.. זו מעין אוטוסוגסטיה (השאה עצמית) שעוזרת לי מאד להישאר במקום שאליו היגעתי בעמל רב ומכאן לנסות אף לקפוץ לרף יותר גבוה.. ולא ליפול חלילה שוב לצד האפל . ראיתי המון כתבות בנושא. אנשים לא נגמלים ככה סתם מעישון.. יש כאלה שעושים את זה בליווי של רופא צמוד. הפרדוקס הוא שמבחינה פיזיולוגית הפסקת העישון לגבי גופנו היא טראומה קשה ובעיות עשויות להתעורר. דיאטן,כי משמינים מאכילת יתר כדי להשלים את "החסר". ואף פסיכולוג, כי יש סברה שבחודש הרביעי פחות או יותר לגמילה, נוטים להיכנס למצבי דיכאון. אז זהו שאני בדיוק נכנס לחודש הרביעי להריון המדומה הזה ...נקווה שיוולד תינוק בריא מכל זה. גמילה מעישון היא בדיוק כמו גמילה מסמים, או גמילה ממשקאות חריפים. יש את הצורך הפיזיולוגי של הניקוטין בגוף. ויש את הצורך הנפשי של הפוזה והצורך לעשן כגורם "מרגיע" או "מסדר עיניינים".. במלחמה כמו במלחמה קשה בחזית כל שכן שתי חזיתות. כשאני מגיע למסעדה ושואלים אותי : "מעשנים"? "לא מעשנים"? אני נבוך ועונה : "נגמלים כמדומני". עדיין לא רגיל לראות את עצמי כ"לא מעשנים". יש לי עוד המון מה לומר בנושא..אבל נשאיר את זה לחודש הבא.
