היי, עזרה
שלום אני נטע בת 18, אני לאחרונה נמצאת במשבר מטורף!!! אני לא יודעת איך זה קרה ולמה אבל אני יודעת שאני רוצה לצאת מהמשבר הזה ולא מצליחה!!! אני סיימתי בית ספר ואני לפני גיוס אני כבר כמעט חצי שנה יושבת בבית בחוסר מעש!!! לא רק שאני לא מתקדמת לשום מקום אני גם מדרדרת ומאוד כועסת על עצמי, אני פשוט לא יודעת מה לעשות כדי לצאת מזה.. זה מין משבר שלא קרה לי לעולם בעבר.. אני בחורה מאוד חברותי בדרך כלל נחמדה עם לב רחב חייכנית אופטימית שמחת חיים!!! אבל אני לא יודעת מה קרה...אני מוצאת את עצמי חצי שנה בבית לפני גיוס! לא עובדת, לא יוצאת, לא עושה רישיון, לא לומדת, מאבדת קשרים על כל החברים והופכת לחסרת חיי חברההה, אוכללתת המון פשוט טורפפתת דברים מהבוקר עד הלילה מה שגרם לי נורא נורא להשמיןןןן, הולכת לישון ב-4 לפנות בוקר ומתעוררת באיזה 2...לא עוזרת בבית, רבה עם ההורים קבוע, ממורמרת, חסרת מצב רוח , חסרת תקווה!!! כל הדברים שציינתי זה דברים שבחיים לא קרו לי בעבר! אני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה! אני כל יום בוכה, כל יום מאשימה את עצמי!!! משהו בי לא בסדר?? גיל ההתבגרות שלי עומד להגמר ואני פשוט לא מיציתי אותו!!! יש דברים שיכולתי לעשות ולא עשיתי וזה גורם לי להתבייש בעצמיי ולכעוס על עצמי! אני בת 18 ומעולם לא עבדתי! מעולם לא הייתי בקשר זוגי! אני כבר חצי שנה רק טורפת אוכל ומשמינה! רבה עם כולם! מאבדת לאט לאט קשר עם כל החבריםם!!! כל הזמןן רק במחשב ובטלוויזיה..!!!! אני מנסה לשנות את זה ולא מצליחה כל הזמן אומרת "מחר" "מחר"!!! :'( איך הגעתי למצב הזה ...נשארו לי חודשיים ושבוע לגיוס ...אני רוצה להספיק לשנות את כל זה ולנצל תזמן אבל אני לא יודעת איך! ועצוב לי שלא חשבתי על זה לפני זה :[ מישהו יודע לענות לי על כל השאלות האלה?? אני נורא מבולבלת!!!הצילו..
איך זה קרה לי? למה? איך לצאת מזה?????? איך להשתנותת בחזרה???? אני די במצוקה נפשית ואני לא רוצה המלצות לטיפול פסיכוולוגי אני רק צריכה כמה עצותת כי מה ששפכתי פה לא אמרתי מעולם לאף אחדד... רק עצות... \זה מאוד חשוב לי ואשמח אם מישהו יעזור לי תודה מראש:]
שלום אני נטע בת 18, אני לאחרונה נמצאת במשבר מטורף!!! אני לא יודעת איך זה קרה ולמה אבל אני יודעת שאני רוצה לצאת מהמשבר הזה ולא מצליחה!!! אני סיימתי בית ספר ואני לפני גיוס אני כבר כמעט חצי שנה יושבת בבית בחוסר מעש!!! לא רק שאני לא מתקדמת לשום מקום אני גם מדרדרת ומאוד כועסת על עצמי, אני פשוט לא יודעת מה לעשות כדי לצאת מזה.. זה מין משבר שלא קרה לי לעולם בעבר.. אני בחורה מאוד חברותי בדרך כלל נחמדה עם לב רחב חייכנית אופטימית שמחת חיים!!! אבל אני לא יודעת מה קרה...אני מוצאת את עצמי חצי שנה בבית לפני גיוס! לא עובדת, לא יוצאת, לא עושה רישיון, לא לומדת, מאבדת קשרים על כל החברים והופכת לחסרת חיי חברההה, אוכללתת המון פשוט טורפפתת דברים מהבוקר עד הלילה מה שגרם לי נורא נורא להשמיןןןן, הולכת לישון ב-4 לפנות בוקר ומתעוררת באיזה 2...לא עוזרת בבית, רבה עם ההורים קבוע, ממורמרת, חסרת מצב רוח , חסרת תקווה!!! כל הדברים שציינתי זה דברים שבחיים לא קרו לי בעבר! אני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה! אני כל יום בוכה, כל יום מאשימה את עצמי!!! משהו בי לא בסדר?? גיל ההתבגרות שלי עומד להגמר ואני פשוט לא מיציתי אותו!!! יש דברים שיכולתי לעשות ולא עשיתי וזה גורם לי להתבייש בעצמיי ולכעוס על עצמי! אני בת 18 ומעולם לא עבדתי! מעולם לא הייתי בקשר זוגי! אני כבר חצי שנה רק טורפת אוכל ומשמינה! רבה עם כולם! מאבדת לאט לאט קשר עם כל החבריםם!!! כל הזמןן רק במחשב ובטלוויזיה..!!!! אני מנסה לשנות את זה ולא מצליחה כל הזמן אומרת "מחר" "מחר"!!! :'( איך הגעתי למצב הזה ...נשארו לי חודשיים ושבוע לגיוס ...אני רוצה להספיק לשנות את כל זה ולנצל תזמן אבל אני לא יודעת איך! ועצוב לי שלא חשבתי על זה לפני זה :[ מישהו יודע לענות לי על כל השאלות האלה?? אני נורא מבולבלת!!!הצילו..