היי לכם

[סתם אחת42]

היי לכם

אני לא יודעת אם הגעתי לפורום הנכון כי אני ילדה אבל אם כן הגעתי למקום נכון אז ככה נמאס לי אין לי אף אחד שיבין יתמוך יעזור יחבק אני מרגישה בודדה בתוך העולם הזה יש לי הורים נפלאים אבל הם לא יודעים כלום ממה שעובר עליי אני מפחדת מהתגובה שלהם כי ב15 שנים שאני חייה אני מראה רק את הדברים הטובים ולא מעבר לזה בבקשה תעזרו לי להבין שאני צריכה לספר להם כי אני פשוט לא יכולה

 

[נוסעת בזמן אחר]

בואי תתחילי בזה שתספרי לנו מה היית רוצה לספר

את אנונימית לגמרה פה ואת יכולה לשפוך כל מה שמתחשק לך. אחרי שנבין באיזה דברים או תחונות שלך(אולי משהו אחר?) מדובר, נוכל להציעה לך דרכים מתאימות לספר להורים. אולי דרכים לבדוק מה הם היו חושבים או מגיבים אם היה מדובר במצב דומה עם מישהו אחר...
אשמח לקרוא כל דבר שיש לך לספר.

 

[ילדת כאב]

בסדר אני יתחיל

עד לפני 4 שנים הייתי מוציאה תסכול על ילדים אחרים פשוט הייתי פוגעת בהם היו מפחדים ממני ועכשיו הכל חוזר כל הזכרונות הדברים שהייתי עושה להם הם היו בוכים ואני צוחקת אני פשוט לא יכולה לסבול את הכאב הזה לבד חייבת לשתף אותם גם בעובדה שאני מעשנת כבר 4 שנים וחותכת כבר שנה לא חתכים ממש חתכים קטנים כאלה כי אין לי דרך אחרת להתמודד עם זה אני מרגישה בן אדם רע שמגיע לי לסבול. אני יודעת שאני אכזבה להורים שלי ולכולם אני פשוט כמו נטל במשפחה שכל הזמן צריך לחפש אותה לראות שהיא לא עושה שטויות

טוב נראלי שחפרתי אז סליחה

 

[סתם אחת42]

אופסיי ילדת כאב זה אני זה פשוט ממחשב אחר

 

[נוסעת בזמן אחר]

נשמע שאת עוברת זמנים קשים כרגע...

בארך בגיל שאת עשית את זה אני נהגתי להתעלל( בקטנה) בחתולים שהיו לנו בבית.הייתי מפחידה את החתול שלי יד שהוא היה מחרבן על ספה בכלל הייתי ומציקה לו נורא. יכולתי מיד אחרי זה להצטער נורא על זה ואפילו לבכות. איך שהוא האהבה שלי לחיות גברה על הרצון שלי לבדוק את הדברים והפסקתי לעשות שטויות כאלה.
לפעמים עד היום אני מרגישה בושה על מה שעשיתי. באיזה שהוא שלב אמרתי לעצמי שהייתי ילדה טיפשה ורציתי לבדוק את הצד האכזרי בתוכי ושזה בסדר וככה הייתי עם עצמי בשלום.
אני לא יודעת מה להגיד לגבי דברים אחרים שכתבת. אני מניחה שזה קשה להרגיש כאילו שאת נטל על אחרים בגלל הקשיים שלך. זה די טבעי ואנושי להרגיש ככה. לא חושבת שמגיעה לך לסבול בגלל מה שעשית. כולנו יש צד אכזרי ועדיף לבדוק את זה בילדות ולגרום לכמה ילדים או חתולים לפחד, מאשר לגלות את הצד הזה בגיל מבוגר.
גם ראית שלפגוע באחרים גורם לך לעצב הרבה זמן אחרי ויש סיכוי גדול "שלמדת את הלקח" ולא תעשי דברים דומים בעתיד.
אני חושבת שקיבלת מספיק עונש ואת יכולה להמשיך הלאה עם החיים.
מקווה שעזרתי במשהו.

 

[נוסעת בזמן אחר]

נשמע שאת עוברת זמנים קשים כרגע...

בארך בגיל שאת עשית את זה אני נהגתי להתעלל( בקטנה) בחתולים שהיו לנו בבית.הייתי מפחידה את החתול שלי יד שהוא היה מחרבן על ספה בכלל הייתי ומציקה לו נורא. יכולתי מיד אחרי זה להצטער נורא על זה ואפילו לבכות. איך שהוא האהבה שלי לחיות גברה על הרצון שלי לבדוק את הדברים והפסקתי לעשות שטויות כאלה.
לפעמים עד היום אני מרגישה בושה על מה שעשיתי. באיזה שהוא שלב אמרתי לעצמי שהייתי ילדה טיפשה ורציתי לבדוק את הצד האכזרי בתוכי ושזה בסדר וככה הייתי עם עצמי בשלום.
אני לא יודעת מה להגיד לגבי דברים אחרים שכתבת. אני מניחה שזה קשה להרגיש כאילו שאת נטל על אחרים בגלל הקשיים שלך. זה די טבעי ואנושי להרגיש ככה. לא חושבת שמגיעה לך לסבול בגלל מה שעשית. כולנו יש צד אכזרי ועדיף לבדוק את זה בילדות ולגרום לכמה ילדים או חתולים לפחד, מאשר לגלות את הצד הזה בגיל מבוגר.
גם ראית שלפגוע באחרים גורם לך לעצב הרבה זמן אחרי ויש סיכוי גדול "שלמדת את הלקח" ולא תעשי דברים דומים בעתיד.
אני חושבת שקיבלת מספיק עונש ואת יכולה להמשיך הלאה עם החיים.
מקווה שעזרתי במשהו.

 

[ילדת כאב]

תודה על העזרה וההסבר

 

[נוסעת בזמן אחר]

אשמח אם תשתפי עוד.

אני חושבת שחשוב שתכתבי עוד על מה שעובר עליך פה. האם את מטפטפת בהדרגה להורים שלך מה שעובר עליך?
באמת, מה שכתבתי זה נחמד, אבל אולי לא כל כך מדבר אליך.
יעללה, שתפי.

 

[ילדת כאב]

היי

אם אני יתחיל לכתוב על מה שעובר עליי אני לא יסיים עוד הרבה זמן.
לא אני לא מדברת איתם על זה היום היה מקרה קשה רק לפני שעתיים נכנסתי לבית חטפתי צעקות ונכנסתי לחדר אני רוצה להעלם לברוח מהכל אני לא רוצה יותר נמאס לי

 

[נוסעת בזמן אחר]

היי, ילדה

יש באינטרנת מספיק מקום. גם להודעות ארוכות מאוד אם בא לך. אני אשתדל להיות כשובה כמיטב יכולתי.
זה לא כזה נדיר שצועקים במשפחה. את אולי גם תורמת את חלקך ויש מצב שההורים שלך בלחץ ובגלל זה מגיבים ככה.
עם כל זה אני אני בטוחה שיש הורה אחד שאת קצת יותר קרובה אליו, שיש רגעים שקטים שאפשר קצת לדבר. את לא חייבת לספר את הכל בבת אחת, את יכולה לספר משהו מאוד חלקי.
אולי תבקשי שישלחו אותך לפסיכולוג בנימוק שפשוט קשה לך עם החיים ואת זקוקה? או שזה בכלל לא אופציה מבחינתך?
בארך בגיל 16 אני החלתתי שאני מעוניינת בעזרה ופשוט הלכתי לבד.
שאלתי את היועצת של בית הספר והיא כיוונה אותי. היא הייתה ממש בסדר איתי. אני זוכרת שהיא אירחה אותי אצלה בבית אפילו ודיברנו על החיים שלי וכל מיני.לא חייבים לדעת א כל הבעיות שלך בשביל להבין שאת צריכה תמיכה.
מקווה שתעזרי.

 

[ילדת כאב]

תודה אבל זה מרגיש לי חופר

יש את אבא שלי שזה גם לא משהו אבל זה יותר טוב מאמא שלי כי היא גם מתעניינת בהכל אז כל דבר שלא נראה לה הוא לא טוב עם אבא זה לא ככה יש לי מטפלת מהביצפר שעוזרת לי אבל גם איתה זה מרגיש לי שאני מזה חופרת ואף אחד לא באמת מתעניין במה שעובר עליי עם כולם זה ככה
תודה לך באמת תודה

 

[נוסעת בזמן אחר]

אני שונאת את המילה "חופר, חופרת".

תחפרי מה שבא לך. שוב, יש פה מספיק מקום ואף אחד לא מזהה אותך.
המילה חפירות הומצאה על ידי גברים בשביל לסתום לנשים את הפה ולא לתת להן לעשות את הדבר הטבעי שהוא לדבר, לשפוך את מה שבא.(סתם משהו שקראתי בעיתון ונישמע לי מה זה נכון).
יש לך כימיה טובה עם העוזרת הזאת? אם לא אולי הגיעה זמן לנסות מישהי אחרת שכן תהייה כשובה לך\יותר מיקצועית?
מצד שני אני זוכרת שהייתי הרבה שנים אצל מישהי שהיו הרבה מצבים שהרגשתי שלא אכפת לה. אני חושבת שהיא הייתה בן אדם מדהים ואני פשוט הרגשתי אז שלאף אחד לא אחפת ממני. באיזה שהוא שלב כבר לא ידעתי מה אני רוצה ממנה. בדיעבד כנראה רציתי שהיא תחזיק לי את היד ותתן לי את האהבה שאימא שלי לא נתנה לי. זה לא היה כל כך אפשרי והיא השתדלה.

מגיעה לך לבקש עזרה נוספת אם זאת שיש לך לא עוזרת. לפחות תנסי. אם את רוצה לכתוב פה או לא וכמה ומה, את מחליטה.
אני אשתדל לתמוך ולהגיב.
שבוע טוב

.

 

[ילדת כאב]

הייי

תאמת שיש לי איתה כימיה טוב ואני מתחברת למה שאמרת שאולי זאת הרגשה כללית שלי לגבי כולם שלא אכפת להם היום היה יום קשה כל היום אני בשיחות עם היועצת עם המורה עם המטפלת אני לא יכולה יותר עם השיחות האלה קשה לי איתן אני כל היום בוכה חורטת על היד פשוט קשה לי קשההה