אני הראשון כנראה
שקראתי את הודעתך ולכן אשיב לך דבר דבור על אופניו. ראשית - הגישה הרווחת מבחינה אתית היא לא להסתיר את עובדת היותך הומו מפני האשה. אין ספק, שזה לא מוסרי. שנית - מה יקרה בדיעבד? התשובה מורכבת מעט אבל אני מקווה, שאצליח להסביר ולו מעט. נכון, שיש בקרבנו הרבה הומואים, שמתכחשים לנטייתם, ומתנהגים בהתאם לתיאור שלך. הדברים ידועים. מדוע? מפני שההנחה הרווחת היא, שבחורה ממוצעת לא תסכים להתחתן עם הומו. זה לא נכון ולא הוגן אבל זה קורה. הלחץ הנפשי על ההומו (הדתי בעיקר) הוא עצום! הוא מתמודד מול חברה שמרנית, שמביטה אליו מכל עבר: "מה עם שידוך"? "מתי החתונה"? ועוד כהנה וכהנה. לא כל אחד מספיק חזק כדי להיות כן עם עצמו ולהבין, שהומוסקסואליזם לא ניתן לשינוי. תורם ללחץ נפשי זה תרומה נכבדה ארגון "עצת נפש", שטוען, כי אפשר לצאת מזה בוודאות. ידוע בוודאות, שהנטייה איננה ניתנת לשינוי, אבל במקרים מסוימים אפשר להתגבר עליה. ייאמר לזכותו של הרב אבינר (ממקימי "עצת נפש"), שאף הוא בדעה, שיש לגלות את עובדת הנטייה לפני הנישואין. אין שום סיבה בעולם, שהומו לא יימשך גם לנשים. אילו היית בודקת עניין זה עם יועצים פסיכולגיים או רבניים, שמבינים בעניין זה, לבטח היית מקבלת תשובה, שיש כל מיני סוגים וגוונים של הומואים, ושאפשר, שחלק מהם או אפילו רובם יימשכו לשני המינים. באיזו מידה? אינני יכול לענות על שאלה זאת. כנראה זה משתנה מאדם לאדם. מה קורה בדיעבד לאחר עשור או כל תקופה אחרת? אינני מצפה לגילוי מוחלט שלך מעל גבי הפורום. בהחלט זה לא המקום. אנסה רק לבנות תרחיש תיאורטי. מה זה הומוסקסואליזם? הומוסקסואליות (באנגלית = חד מיניות) היא נטייה של האדם (גברים או נשים) כלפי בני מינו. זוהי נטייה אך לא מחלה. ישנם הומואים רבים, שהגיעו לדרגות בכירות בצבא ובמדע ועובדת נטייתם לא שינתה כהוא זה את מעמדם החברתי. השאלה, שנשאלת עתה היא: מה קרה? נסי להיות כנה עם עצמך ולשקול היטב את צעדייך לא על סמך העצות שלי אלא על סמך ההכוונה של איש המקצוע. יתכן, שבעלך היה כן והוא נמשך אלייך בכנות ואהב אותך (אולי עדיין אוהב) ואת ילדיכם. זה לא סותר את הנטייה. גם אין בזה כל פסול. אתנחתא קצרה להבהרה נוספת: אין בתורה כל איסור להיות הומוסקסואלי. זוהי נטייה טבעית, שאין לה שום קשר למעשה זה או אחר. איסור חמור לעומת זאת הוא משכב זכר, אשר נמנה עם יתר איסורי העריות שבתורה. איסור חמור פחות ע"פ הקבלה (או אולי מדרבנן) הוא הוצאת זרע לבטלה. מה בעלך עשה באמת, שגרם לך לצאת בהודעה הנוכחית? אם הוא נתפס שוכב עם גבר משכבי אשה (חדירה), הרי זה חמור ביותר והוא מעשה בגידה. לעניין זה אין הבדל, אם שכב עם אשה אחרת או עם גבר. זה היינו הך. אם הוא נתפס מתרועע עם גבר לצורך הנאה וסיפוק עצמי, הרי זה פחות חמור. זה לא יפה ואפילו מכוער אבל עדיין לא מהווה בגידה. יתכן, שיצרו תכף עליו לרגע וקשה היה לו להימנע. לעניות דעתי היה עליכם לפנות לייעוץ משותף על מנת לפתור את הבעייה. אין כאן בעייה רפואית אבל יש מקום נרחב מאוד לייעוץ והדרכה כיצד להימנע מסיטואציה כזאת בעתיד. אינני יודע, מה מצבכם כעת. האם התגרשתם או שמא רק חיים בנפרד ללא גט. כאמור גם אינני רואה עצמי מספיק חכם וגם לא אף אחד אחר בפורום או בכל מקום שהוא (מלבד אדם אחד, המבקר בפורום לפעמים ושמו זאבי'ק והוא קרימינולוג במקצועו). אני יכול לעזור רק בעצה מכוונת. באתר "כיפה" יש מערכת פורומים מיוחדת בשם יועצים. אחד המשיבים שם הוא ד"ר צבי מוזס - פסיכולוג קליני במקצועו. העצה שלו יכולה להיות בגדר "עזרה ראשונה". נסי לפנות אליו. זה לא יעלה לך כסף. תשובותיו הן ענייניות ומקצועיות אבל לא יהיה בהן לפתור שום פעם אלא להתוות דרך או כיוון. כל השאר דורש השקעה נוספת של זמן וגם מעט ממון אבל לדעתי זה שווה בייחס לתמורה של "שלום בית". הרי בסופו של דבר את ובעלך תיפגשו בעל כורחכם בחגיגות הבר-מצווה ובנישואי הילדים. הומוסקסואל הוא בן אדם יוצר ויש לו מלוא הזכויות בחברה כל עוד איננו מזיק לה. אני מאחל לך מכל הלב, כפי שאני מאחל לכל אדם המון אושר והצלחה בחיים. אם עוד לא מאוחר ואפשר להציל את המסגרת המשפחתית, אין שום סיבה, שלא לתת לו צ'אנס, אבל פעם אחת בלבד. בפעם השנייה שייתפס אסור יהיה להאמין לו. למטה הקישור לאתר.