היי טלטל וכולם,
חשבתי הרבה איך להגיב להודעתך או להודעות שנוספו לה. בימים האחרונים מחקתי הרבה הודעות שקשורות לעגלות ולצב"ח בגלל סיבות שלא קשורות לנושא, אלא כי התערבותי בנושא העלתה דיונים לא רלוונטים לעגלות ברמה של ניהול. ולכן אני כותבת פה את דעתי האישית על הנושא ובנוסף את הפתרון הנכון בעיני. בהערכה גסה קיימים במתחם ת"א יפו והשטח סביבה עד 5 ק"מ כ700 סוסים לעגלות. ניתן להוסיף לכך עוד כ1000 סוסים שמוחזקים בפרטיות או להשכרה מפרדס כץ עד רידינג. רוב הסוסים במצב בינוני ירוד. מתוכם כ500 לפחות נמצאים במצב קשה. פעילות כל העמותות ביחד לא הצליחה לחלץ, רק מהסביבה הספציפית הזו 50 סוסים מאז תחילת פעילותם. מבחינת פיקוח, לא קיים גוף מפקח על הסוסים עצמם, לא בתוך העמותות, לדוג' כרטיסים רפואיים וכד', ולא אפילו אדם אחד בעל תואר או אפילו ידע בנושא רווחה של בע"ח (welfare and health) שיכול לזהות מצבים של סוסים במצוקה. מבחינת הצלה בתוך העמותות, העמותות מתלוננות על חוסר בכל המשאבים הדרושים לאחזקת סוסים, וכאשר מדובר בטיפול מדובר במינוס אפס משאבים ברוב המקרים אם לא בכולם. הסתמכות על מתנדבים ותרומות הוא מצב בלתי נסבל, כאשר ללא איגוד וללא פיקוח מסודר (ובפיקוח כמובן שלא מדובר רק על המתקנים כאשר הם ריקים) אחוז גדול של מקרים לא יקבלו טיפול ויושמדו, בעיקר אם יעבור חוק להחרמת סוסי עגלות ותהיה "תחלופת סוסים גבוהה". מבלי להכנס כמעט בכלל לבעיה האנושית בעניין העגלונים, ההחרמות, התגובה של העגלונים וכ', זה ברור שלעמותות כולן ביחד אין אפשרות לגייס הצלה לכמות הסוסים הזקוקים. ולכן, ומאחר ובדרך זו יתכן ויהיה שיתוף פעולה עם העגלונים, הפתרון שעלה היה לפתוח מרכזים, בהם יוחזקו סוסי העגלונים עצמם (כמו שמוחזקים סוסים בבתי"ס לרכיבה לדוג' הפרק) ויועסקו תחת פיקוח עירוני. במרכז עצמו או בקרבתו יהיה בית תחזוקה לעגלות ולציוד שיעבוד באמצעות תושבי המקום ופקחים מטעם העירייה. שעות העבודה יחולקו בכרטיסייה כמו שעובדת תחנת מוניות והסוסים שמוחזקים בפיקוח יזקו לטיפול ולדאגה בכניסה וביציאה מהעבודה. מבחינת אזורי נהיגה בעגלות, העירייה יכולה להחליט על נתיבים קבועים. נכון, זה נשמע לא מציאותי בישראל. אבל זה פתרון עובד. הסוסים שידרשו שיקום יוכלו לעבור למרכזים מחוץ לעיר. השיטה הזו, אגב, עובדת במקומות רבים בעולם. אבל חוץ מעוד בעיות רבות, נחוץ מימון לכל זה. אמנם קופת המדינה בעודף (לא צוחקת, תקראו את דוח המבקר) אבל גופים שעוסקים ומרוויחים מסוסים באופן קבוע יכולים לקחת אחריות על העניין או חלקו, כשם שהBHS באנגליה (מקבילה/דומה להתאחדות בישראל) לקחה אחריות על שני נושאים קשורים כאלה - שיקום, ובניית תואר שמיועד לרווחה. כמו כן, כל פרוייקט יכול ללמוד מלמשל העמותה שהתארחה פה ומממנת את הפעילות שלה באמצעות סוסים משוקמים ועזרה לקהילה. איפה שיש רצון טוב ואכפתיות, אפשר לעשות שינוי. וזה אולי לא נשמע מציאותי, אבל בזמנו, גם סיוע לסוסים ביריחו מטעם העמותה להגנת הסוס היה נראה לא מציאותי. penny for your thoughts