היי לכולם....
קראתי את "דבק שקדים או ציאניד" של רקפת זהר. בהתחלה היה לי קשה להיכנס לספר, להתחבר אליו. בעיקר להתחבר אל הסגנון שלו, אבל לאט לאט (כלומר ביממה האחרונה) התחלתי להעריך דווקא את צורת הכתיבה הזאת. הפרקים שבספר מחולקים למעין תתי-פרקים, או פיסקאות, דבר שבהתחלה הקשה על הקריאה, אך לבסוף תרם לה. הספר בנוי מאסוציאציות, מזכרונות של הגיבורה, ודווקא הפסקאות הקצרות, הלא-שוות באורכן, מאד אותנטיות ויוצרות תחושה אמיתית. זהו. תודה על ההמלצה... יום טוב לכולם!
קראתי את "דבק שקדים או ציאניד" של רקפת זהר. בהתחלה היה לי קשה להיכנס לספר, להתחבר אליו. בעיקר להתחבר אל הסגנון שלו, אבל לאט לאט (כלומר ביממה האחרונה) התחלתי להעריך דווקא את צורת הכתיבה הזאת. הפרקים שבספר מחולקים למעין תתי-פרקים, או פיסקאות, דבר שבהתחלה הקשה על הקריאה, אך לבסוף תרם לה. הספר בנוי מאסוציאציות, מזכרונות של הגיבורה, ודווקא הפסקאות הקצרות, הלא-שוות באורכן, מאד אותנטיות ויוצרות תחושה אמיתית. זהו. תודה על ההמלצה... יום טוב לכולם!
