כל כך לא בא לי להכנס למלחמות האלה
את לא יודעת כמה אני מנסה להימנע מהן. מבטלת את עצמי, מבליגה, מקבלת את ייסורי המצפון בשתיקה רק כדי שלא להיכנס למלחמות שהמפסיד העיקרי בהן הוא הילד. אף פעם לא לכלכתי עליו, לא צעקתי, לא קיללתי, לא היו עורכי דין ובתי משפט. יש לציין שגם הוא מבחינתו היה הכי בסדר שיש. לצערי הוא לא הפנים שהתגרשנו. נפל לו האסימון רק אחרי שהבין שיש לי חבר, משהו קצת יותר רציני. הוא לתומו חשב שנתגרש ואולי נחזור זה לזו, שאני לא מחפשת זוגיות, שהכל יישאר כמו זהיה כשהיינו נשואים. האסימון והאבל הגיע עכשיו כשהבין שיש לי מישהו אחר והוא מכיר אותו. מאז הוא ממרר לי את החיים. ואני... נמאס לי, אבל עושה הכל כדי לשמור על מערכת יחסים טובה. והוא עוד מקריב קורבנות.. לעזאזל, זה הילד שלך בחיים לא השתמשתי במילה 'להקריב' במה שקשור לילד שלי. מה זה בא לי לפתוח פנקס עכשיו ולשפוך את הכל... אבל כבר אמרתי שפנקסנות זה לא הצד החזק שלי, זה התפקיד שלו.