היי כולם...

[golden energy]

אין לך מה ללחוץ עליה

כי היא גם ככה לא תספר, אני חושבת.. לא חושבת שאילו גירושין, כי גירושים זה בהווה, ולא משהו שיקרה עוד "כמה שנים".. גם אם לאחד מההורים יש ילד מנישואין קודמים/בגידה חד או רב פעמית או משהו כזה,או שמישהו פה מאומץ (סתם דוגמאות) זה לא אומר שזה סוף העולם.. אל תכיני את עצמך עכשיו שה"סוד" הזה יהיה משהו ממש רע. אני מבינה את הלחץ שלך, כי די נלחצת מ"מה זה הסוד הגדול שאמי מסתירה ממני"..אבל ככה יכול להיות שאת עושה פיל מעכבר,אסור לחשוב על כל דבר כעניין של חיים ומוות. אני בטוחה שאמא שלך תספר לך ברגע שהיא תהיה מוכנה לספר לך,ואולי זה לטובה.

 

[Seven and Seven is]

שאלה טובה....

מסכים איתך שזה מצב מעצבן ומטריד שלווה... אני חושב שאת צודקת גם שאמא שלך עשתה מעשה קצת לא "פיירי" בכך שהיא העלתה נושא רגיש והחליטה לא להשתף אותך לגמרי זה נראה שאמא שלך מאוד רוצה לספר לך אבל מפחדת מצד שני כי זה לא קשור רק אליה...עצם העובדה שהיא כבר התחילה לספר אומר שהיא מאוד רוצה לחלוק את הנושא איתך אבל עדיין לא שלמה לגמרי לחלוק את הנושא איתך... אני יודע שהעצה שלי תיהיה קצת קשה לביצוע אבל נראה לי שזו תיהיה הדרך הטובה ביותר: עזבי את הנושא, תנסי לשכוח ממנו כמה שניתן (תעשי דברים אחרים, תדברו על נושאים אחרים)...לפי הערכתי אם הנושא מספיק משמעותי אמא שלך תעלה אותו כבר לבד....מניסיון-אנשים עושים דברים הכי טוב כשלא לוחצים עליהם (לפעמים זה מביא לתוצאה הפוכה), זה הכי טוב כשזה בא לבד...ובמילה אחת : סבלנות... מקווה שיהיה לך רק טוב

 

[Potato chips1]

היי ולכולם, ותודה...

אני מודה לכם על התגובות. לקחתי את כל מה שאמרתם לתשומת ליבי, ואני מסכימה שאין לי טעם ללחוץ עליה. להפך, עוד לפני שכתבתי את דעתכם החלטתי שאני בכלל לא רוצה לדעת. אולי הידיעה תחמיר את המצב. כרגע מה שיותר קשה לי מול אמא שלי, זה שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לסלוח לה על הפליטת פה שהכניסה אותי לסרטים... ויותר מזה, אני לא מסוגלת לסלוח לה על היחס הקר והלא רגיש שהפגינה למצוקה שלי. הבנתם למה אני מתכוונת? למה, למשל, היא לא יכלה להגיד "תשמעי, אני מבינה שמה שאמרתי קשה לך, לא הייתי צריכה להגיד את זה ואני בהחלט מבינה את המצוקה שאת נמצאת בה בעקבות זה, ואני מצטערת". למה לא? במקום זה קיבלתי "את ילדותית, לא הכל סובב סביבך, את מגזימה בתגובה שלך, תרדי מזה וזהו, את בת 21 ואת לא צריכה להתרגש ככה מכאלו דברים". לא מבינה למה. זה מאוד לא מתאים לה. יכול להיות שזה בגלל שכמו שמישהו אמר פה, גם היא במצוקה ולא ידעה איך להגיד למצב הזה, ואיך להגיב ללחץ שלי... אבל בינתים עברו כמה ימים ואנחנו בסוג של "ברוגז", הספקנו מאז לריב על הנושא עוד פעם, והיא נשארת באותה עמדה לא מבינה ולא מכילה. אני לא אוהבת לריב איתה ולא אוהבת להיות איתה במצב של ברוגז, אבל אני מרגישה שהיא חייבת להבין את העמדה שלי בשביל שארד מזה. כאילו, איך סולחים למישהו שלא ביקש ממך סליחה? טוב, חפרתי ברמות...מקווה שלפחות הבנתם משהו מכל ההודעה המבולבלת הזו. אני בעצמי ממש מבולבלת ואין לי מושג איך ממשיכים ממצב כזה.

 

[Seven and Seven is]

דעתי

משפחה לא בוחרים ואמא יש רק אחת...אני מקווה שלא תתני לזה לחבל ביחסים שלכן...אולי כדאי שתבקשי ממנה לדבר ברוגע בארבע עיניים ללבן את הנושא ולשים אותו מאחוריכן...?

 

[מיטללל]

היי

נעים לשמוע שהקשר שלך עם אמך כ"כ טוב ופתוח נוכח כך, אני חושבת שאת צריכה לסמוך עליה, ולא ללחוץ עליה. ללמוד להניח לדברים הוא אחד הדברים הכי קשים אך חשובים שצריך ללמוד לעשות. (מניסיון)

 

[Purple Mushroom]

אם היא תרצה היא תגלה לך.

אני לא יודע בדיוק מה לייעץ לך . אני חושב ומרגיש שבסוף זה כן יתגלה לך , ותשתפי אותנו בזה . האם זה בטוח שזה דבר רע או טוב ? אם זה בעיות , אם זה רע , אז זה בכל זאת יכול להיות גירושין , אם זה טוב . זה אולי (מהתחושות שלי) , יכול להיות הריון מאוחר של אימך . כתבת כאן תחושות ממש נכונות . ונראה לי שאת בוגרת לגילך . אני חושב שבכל מצב משפחתי צריך להיות קשר כזה בין אם ובת , ואני לא מסכים עם הטיעונים של רב סרן שמועתי (עדיין לא קראתי את כל השרשור). זה הכל . בהצלחה

בכל מקרה .

תלתן| .