היי מישל,
אני מכירה את לזריס ואת התפישה שלו. אני חושבת , שעל מנת להבין מה הוא אומר, צריך להכיר את הדפוס הנרחב יותר. לזריס הוא ישות שבאה ללמד אותנו דרך חשיבה חדשה. והוא עושה זאת עם המון, המון אהבה וחוש הומור. הוא מכיר את נפש האדם טוב יותר משאנו מכירים את עצמנו. ו`מלגלג` על אופיינו בחיבה רבה, כפי שאב אוהב משתעשע עם בנו. לזריס לא אומר שאנחנו לא חיים באשליה. הוא אומר, שמה שאנו רוצים להשיג , אנו יכולים להשיג, כאשר אנו `לוקחים זאת בקלילות`. כי הכל אשליה של אור ואהבה, של אל , אלה וכל אשר ישנו. לזריס קודם כל מביא לידיעתנו, שה`מציאות` שאנו חווים, היא יציר כפינו. הוא מדגיש את העובדה שאנו יוצרים את ה`מציאות` שבה אנו חיים! זאת אומרת, שאנחנו ה`תסריטאים` וה`במאים` של התסריט שאותו אנו חיים. ועל כן, אנו יכולים גם לשנות את התסריט כראות עינינו. כלומר, כל ה`סרט` הזה, הוא אחיזת עיניים!!! אם אנו רוצים, הוא יראה כך ואם אנו רוצים, הוא יראה אחרת. אך קודם כל, עלינו להיות מודעים לכך, שגם אם איננו מודעים, אנו הם אלו שיוצרים את `המציאות`. זהו השלב הראשון! ואת ההבנה הזאת לזריס מלמד! אי אפשר לקחת תלמיד כתה א` וללמד אותו חומר של כתה ח`. לזריס מתקשר אתנו דרך ז`ק פרסל כבר לפחות (לעניות דעתי) כשבע עשרה שנה. אולם אנחנו כנראה עדיין לא עלינו כתה. למעשה, אנחנו עדיין ברמת ההבנה של השניות (הדואליות). רק כאשר נבין שהכל הוא אחד, נבין, שלא יתכן עולם מחולק לחלקים, רק אז נבין את גודל האשליה שאנו חווים. מי לא רצה אי פעם להיות קוסם? למעשה, אנחנו כולנו קוסמים ומכשפים ועושי נסים. כי כל העולם הזה שאנו רואים, הוא קסם אחד גדול. קסם שאנו יצרנו במו מוחנו. L&L TALYA