היי חברים
שלום לכולם,
אני גליה, ואני חייתי את רוב החיים שלי בתחושת חידלון איומה
סבלתי מדכאונות וחרדות כרוניים, ביליתי את חיי במיטה , הכי פחות גרוע שהרגשתי היה תחושת "מה הטעם?"
שאר הזמן פשוט גהינום צרוף.
ואם מישהו היה שואל מה בעצם קרה לי , התשובה המוכרת "החיים" הייתה התשובה המדוייקת בשבילי.
מספיק לבוא לכאן (לעולם הזה) ולהיות בדכאון לא צריך יותר מיזה. קצת אמונות שליליות קורטוב של הערכה עצמית לא קיימת,
עוד קצת הלקאה ושנאה עצמית והרי לכם מתכון טוב לריסוק הנפש ודיכאון שאי אפשר להכיל ברמות הפיזיות.
כל כך רציתי לחדול מלהיות, אבל זו לא הייתה אופציה כי משהו בתוכי האמין שזה לא באמת יפתור אותי משום דבר
שאנחנו נצחיים ושהעצמי הכוזב שלי הוא כוזב...
שאני תוצר של תבניות, דפוסי מחשבה ואמונות שרכשתי מהסביבה שלי והם לא בהכרח שלי - השאלתי אותם מהסביבה , לכל החיים שלי
אבל ידעתי שאני לא חייבת , שבעיקר; הם לא אני,
כל מה שהייתי חושבת על עצמי ובעיקר איך הייתי תופסת את העולם זה מה שלמדו אותי ואיך שאני פרשתי את המסרים האלה ותמיד עניין אותי
לדעת מי אני באמת מתחת לכל הזהות העצמית המלאכותית הזאת,
האם הרצונות שלי הם בכלל שלי? העדפות שלי? המחשבות שלי? או שזה אותם קולות של הורים-מורים-טלויזיה שמדברים לי בראש
ואני בכלל לא מבדילה בינם לבין המחשבות שלי או יותר נכון, הם יצרו בי מנגנוני מחשבה-רגשות-התנהגות- שנהיו חלק ממני, מאיך שאני חושבת-מרגישה-מתנהגת.
אבל גילוי עצמי היה רחוק מלעניין אותי, כשאתה בגיהנום אתה רק רוצה לחדול או יותר נכון שהחרא הזה התחושה הזאת תפסק
שהכאב שמכרסם בך כל כך משתק שלא יכולתי אפילו "לצאת מהמטריקס" ולנסות לעזור לעצמי או לבקש עזרה.
העזרה שהגעתי לבקש בסופו של דבר היייתה מרופא פסיכיאטר ממסדי מזעזע שגם אמר לי בזה המילים "אין מה לעשות זה כמו סכרת את תצטרכי כדורים לכל החיים"
באותו שלב לא היה אכפת לי כי כל מה שרציתי זה להפסיק את ההפרעות שינה המטורפים שהיו ולכן לקחתי מה שהוא נתן לי.
הכדורים עזרו לי לישון תרתי משמע, 6 שנים אחרי "התעוררתי" ולא מהארה אלא מכאב עצום של אובדן, וזה אחושרמוטה העיר אותי.
כי הרגשות שלי היו רדומים, אז מ-ספר אחד למאמר להרצאה התחלתי תהליך של לגעת לראות להתעורר, זה היה קשה לראות פתאום מי אתה וכמה כלום אתה וכמה כלום עשית עד היום.
אני לא הכרתי שום דבר אחר אתם מבינים, מעולם לא הרגשתי מה זה להיות רגועה, שמחה, מלאת השראה , בטוחה כל מה שהכרתי היה רק רע, לכן היה היה נראה לי בלתי אפשרי להרגיש אחרת .
אני רוצה להזמין אתכם לבלוגtv שאני אעשה בנושא ביום חמישי הקרוב ה 18/10 בשעה 19:00
לבלוגtv
אני רוצה ספר לכם יותר על מי שהייתי ועל מי שאני היום ואיך כל אחד, כל אחד! ללא יוצא מין הכלל יכול להיות להרגיש לחשוב ולהתנהג אחרת
כל אחד יכול לאהוב את עצמו כשהוא מבין מי הוא באמת וליצור לעצמו מציאות שונה לחלוטין.
אני אשמח לשתף להשתתף לדבר להקשיב ולעזור אם אני יכולה באיזשהי דרך.
תצטרפו אלי
גליה
שלום לכולם,
אני גליה, ואני חייתי את רוב החיים שלי בתחושת חידלון איומה
סבלתי מדכאונות וחרדות כרוניים, ביליתי את חיי במיטה , הכי פחות גרוע שהרגשתי היה תחושת "מה הטעם?"
שאר הזמן פשוט גהינום צרוף.
ואם מישהו היה שואל מה בעצם קרה לי , התשובה המוכרת "החיים" הייתה התשובה המדוייקת בשבילי.
מספיק לבוא לכאן (לעולם הזה) ולהיות בדכאון לא צריך יותר מיזה. קצת אמונות שליליות קורטוב של הערכה עצמית לא קיימת,
עוד קצת הלקאה ושנאה עצמית והרי לכם מתכון טוב לריסוק הנפש ודיכאון שאי אפשר להכיל ברמות הפיזיות.
כל כך רציתי לחדול מלהיות, אבל זו לא הייתה אופציה כי משהו בתוכי האמין שזה לא באמת יפתור אותי משום דבר
שאנחנו נצחיים ושהעצמי הכוזב שלי הוא כוזב...
שאני תוצר של תבניות, דפוסי מחשבה ואמונות שרכשתי מהסביבה שלי והם לא בהכרח שלי - השאלתי אותם מהסביבה , לכל החיים שלי
אבל ידעתי שאני לא חייבת , שבעיקר; הם לא אני,
כל מה שהייתי חושבת על עצמי ובעיקר איך הייתי תופסת את העולם זה מה שלמדו אותי ואיך שאני פרשתי את המסרים האלה ותמיד עניין אותי
לדעת מי אני באמת מתחת לכל הזהות העצמית המלאכותית הזאת,
האם הרצונות שלי הם בכלל שלי? העדפות שלי? המחשבות שלי? או שזה אותם קולות של הורים-מורים-טלויזיה שמדברים לי בראש
ואני בכלל לא מבדילה בינם לבין המחשבות שלי או יותר נכון, הם יצרו בי מנגנוני מחשבה-רגשות-התנהגות- שנהיו חלק ממני, מאיך שאני חושבת-מרגישה-מתנהגת.
אבל גילוי עצמי היה רחוק מלעניין אותי, כשאתה בגיהנום אתה רק רוצה לחדול או יותר נכון שהחרא הזה התחושה הזאת תפסק
שהכאב שמכרסם בך כל כך משתק שלא יכולתי אפילו "לצאת מהמטריקס" ולנסות לעזור לעצמי או לבקש עזרה.
העזרה שהגעתי לבקש בסופו של דבר היייתה מרופא פסיכיאטר ממסדי מזעזע שגם אמר לי בזה המילים "אין מה לעשות זה כמו סכרת את תצטרכי כדורים לכל החיים"
באותו שלב לא היה אכפת לי כי כל מה שרציתי זה להפסיק את ההפרעות שינה המטורפים שהיו ולכן לקחתי מה שהוא נתן לי.
הכדורים עזרו לי לישון תרתי משמע, 6 שנים אחרי "התעוררתי" ולא מהארה אלא מכאב עצום של אובדן, וזה אחושרמוטה העיר אותי.
כי הרגשות שלי היו רדומים, אז מ-ספר אחד למאמר להרצאה התחלתי תהליך של לגעת לראות להתעורר, זה היה קשה לראות פתאום מי אתה וכמה כלום אתה וכמה כלום עשית עד היום.
אני לא הכרתי שום דבר אחר אתם מבינים, מעולם לא הרגשתי מה זה להיות רגועה, שמחה, מלאת השראה , בטוחה כל מה שהכרתי היה רק רע, לכן היה היה נראה לי בלתי אפשרי להרגיש אחרת .
אני רוצה להזמין אתכם לבלוגtv שאני אעשה בנושא ביום חמישי הקרוב ה 18/10 בשעה 19:00
לבלוגtv
אני רוצה ספר לכם יותר על מי שהייתי ועל מי שאני היום ואיך כל אחד, כל אחד! ללא יוצא מין הכלל יכול להיות להרגיש לחשוב ולהתנהג אחרת
כל אחד יכול לאהוב את עצמו כשהוא מבין מי הוא באמת וליצור לעצמו מציאות שונה לחלוטין.
אני אשמח לשתף להשתתף לדבר להקשיב ולעזור אם אני יכולה באיזשהי דרך.
תצטרפו אלי
גליה
