היי חבריה!

[ely1]

תגובה

אני כמוך הגעתי לברקלי בגיל צעיר, מיד אחרי השחרור.זה קרה בשנת 81. מהר מאד הבנתי שהדבר האמיתי קורה בניו יורק ומצאתי עצמי לומד ומנגן שם. כעבור שנתיים אינטנסיביות וברגע של משבר אישי-כלכלי בעיקר חזרתי לארץ והוזמנתי ע"י חבר קרוב, יוסי פיין לנגן עם שני בוגרי ברקלי ולימים מבכירי המורים ברימון. שניהם באו כמובן מצוידים ב'ריל בוק'. יוסי ואנוכי (מתופף) לקחנו את המוזיקה וניסינו לפתוח ולטייל במחוזות רחוקים והאחרים נתנו בנו מבטים זועפים כאילו באנו להרוס את כל מה שהם ידעו ונכון לנגן. הג'אז הישראלי לא יכול להתרומם מעבר למה שהוא. זהו ג'אז שבא מהראש, אקדמי ומלומד, זה לא הדבר האמיתי. לאחרונה הייתי במופע של חברה צעירים שאמנם ניגנו טוב אבל זה נשמע כמו ג'אז של סיירת מטכ"ל, של חיילים שלמדו היטב את תפקידיהם. נגינה מתימרת, מתרברבת ומנסה להיות מתוחכמת. חסרת פשטות. חסרת צניעות. חסרת רגש. החיים בישראל, האוירה מסביב לא מאפשרת לדבר לקרות אחרת.. עצתי לך אם בחרת להיות נגן/מוזיקאי ג'אז-תשאר שם ואל תעשה את הטעות שאני ורבים אחרים עשו. בהצלחה.

 

[locnar]

יפה דרשת!!!

לא הייתי מנסח זאת טוב יותר בעצמי!

 

[Ruslan Sirota]

ani ishit

ohev et ha aretz.. lo paam ani hoshev ma yoter yakar li ba haim.. ze lo kal ve ani mahshiv et atzmi ke adam she muda le kol ha hesronot. regesh ze davar bilti ratzionali.. ve hugam ehad ha meni'im ha ikariim sheli.. ma laasot.. en leha siba lirot be kah taut.. avarta la aretz ki haita kan ve ahshav.. ve kan ve ahshav haya leha ra.. az asita she iye tov. BE DIAVAD... ma she kara kara. ve bihlal.. ha haim ze lo rak muzika... lo paam haserim li ha arsim shel kenyon bat yam, ir ba gadalti.. az ma she ani mofia im gary burton?

 

[ely1]

בת-ים

סאחטיין. גם אני מבת ים. אם אתה מתגעגע לערסים זה טוב כי אתה מתגעגע ל'אסליות'. וזה בדיוק ההבדל בין הג'אז האפרו-אמריקאי שהוא 'אסלי',גזעי,שורשי.כי האנשים שיצרו ועיצבו אותו מלכתחילה היו כאלה. ופה הדבר הכי קרוב לזה זה החומוס של אבו-חסן ביפו שהוא הרבה יותר טוב מהחומוס שיש לכם בבוסטון ואולי גם הסיבה שבסופו של דבר תחזור לפה, תאכל חומוס טוב ותנגן ג'אז ישראלי/משעמם עם מלומדי רימון.

 

[אורי גינצל]

אני לא מסכים

לדעתי אתם מדברים פה על חתך מסוים מאוד בקרב נגני הג'אז, אני אפילו לא אכנס לעניין של המשפט " צריך להתחיל לחשוב קדימה על מקוריות וקידום הג'אז ולא להתקע בכאלה שאמנם גדולים ועשו הרבה אבל עבר זמנם" מצטער על השפה אבל fucking bullshit הבעיה היא לא באמנים, בטוח שלא בפארקר ומונק, הבעיה היא באנשים שמשיגים את הגיגים האלה, שלא כולם נגנים גדולים אלא יותר פוליטיקאים מאשר נגנים, וגם כשכבר יש פה הופעות, וזה לא הרבה, אז לא משלמים או שמתייחסים למוזיקאים בצורה נוראית, או שמשלמים סכומים מצחיקים ששום נגן שמכבד את עצמו לא יבוא להופיע, או אז מתקבלת העובדה המצערת שהג'אז נראה ואני מדגיש נראה כמו שהוא, מצד שני קורים הרבה דברים טובים בארץ, מה נעשה שהם שוליים מבחינת במקומות שמופיעים בהם או סדר גודל של הקהל שבא אליהם, ומעבר לזה רציתי לגעת בנקודה נוספת שלא מצאה חן בעיני, כל הדיבורים האלה על "הג'אז לפני שנות ה-70" אני אישית כהקדמה , שומע הרבה דברים, ביניהם גם דברים אשר נוגנו ונכתבו הרבה אחרי שנות ה-70, ועדיין, אין לי שום בעיה עם תוכנית רדיו שמשדרת מוזיקה מסוימת, אם זה רוק או אם זה ג'אז של לפני ה-70, ולדעתי חוסר ההערכה הזה הוא לא רק כוללני אלא גם טיפשי, אנשים יוצאים נגד נגנים שמנגנים דברים של מיילס, פארקר, מונק, ואז הולכים ושומעים נגנים שישבו וחרשו את הנגנים האלה, ומעבר לזה, האנטי הזה נגד נגני "ביבופ" ואני ממש לא בעניין של להיכנס לעניין של הגדרות עכשיו, אבל מוכנים לקבל נגנים שמנגנים ובחלקם גם מחקים ג'אז יותר "מודרני", אז מה זה משנה מה אתה מחקה? מה אתה לוקח כאידיאל? לא רוצים לשמוע? אל תשמעו, אף אחד לא מכריח אתכם, אבל חוסר ההערכה הזה הוא ממש אבל ממש לא במקום. דבר אחרון שרציתי לאמר, ובזה אני מסיים, הוא העניין של ההכללה בקשר לנגני "ביבופ", כמו שכבר אמרתי בעבר, כשאני מנגן, אני לךא חושב לעצמי, עכשיו אני אנגן ביבופ ועכשיו קצת מודרן, והנה אני אכניס סטרייד, זה פשוט לא ככה, אני מנגן מה שאני מרגיש באותו רגע, לאן שלוקחת אותי המנגינה, מצב הרוח שלי, וההרכב שאיתו אני מנגן, הרבה פעמים זה נפתח למקומות מאוד שונים מכל הגדרה של ג'אז, אבל מה לעשות שהסווינג חייב להיות שם? זה מה שאני אוהב, זה מה שגורם לתחת שלי לזוז, זה מה שגורם לאנשים לשמוח, וכן, נמאס מאותם מחוות, אבל לא בגלל המחוות ולא בגלל שזו מחווה לצ'יק או מיילס, אלא בגלל שאלו אותם נגנים שוב ושוב ואותם קטעים שוב ושוב, ואני מוכן להתערב עם כל אחד מכם שיש קטעים של דיוק אלינגטון שאתם לא מכירים, הבעיה שאותם נגנים לא מנגנים אותם, וזו אכן בעיה, אבל לא אני אפתור אותה, לכן חוסר ההערכה הזה מפריע לי, מכיוון שהוא מכוון למקום הלא נכון. אורי.

 

[Ruslan Sirota]

lo amarti

af mila raa al ha hevre ha tzeirim she menagnim ba aretz.. o al monk o duke.. o parker... maskim itha al ha keta shel politikaim.

 

[locnar]

אה ורוסלן -

מה אתה גנוב? מה אתה מתנצל בכלל, אתה הנגן עם הכי הרבה בופ ששמעתי שיצא מהארץ! אתה צריך להוכיח למישהו שאתה ג'אזמן אמיתי? ועוד ע"י הסתתרות מאחורי אהבתך למיילס, דיוק, ופארקר? זה ברור and goes without saying שהמסורת מהווה את הבסיס החשוב כל כך שעליו נשענת המודרנה, אבל לא כדאי לתת לגישות אולטרה-קונסרבטיביות להשתמש בטיעון הזה כדי להמנע ממודרניזציה. אין ספק שכאשר בופר ותיק כמו... אתה יודע מה, אני לא אזכיר שמות, בופר ותיק - יכול בקלות להרגיש מאוים ע"י נגנים היסטריים שכמותך, מיכולות הביטוי המגוונות יותר, שנוצרו כתוצאה מפתיחות לסגנונות ודיסיפלינות נוספות, וכולנו יודעים איזה אגו יש לנגנים... 1+1 יוצא, שמי שמרגיש מאוים, אין לו אינטרס לאפשר לך ביטוי. את החיבור שלך למסורת כולם יכולים לשמוע על הבמה, כאשר אתה מביא לכל העולם ואישתו בהפוכה, ושופך פרייזינג שמקדים את זמנו באיזה 20 שנה. תאמין לי, שמיילס ודיוק היו גאים במחדשים, ובזים למי שהאגו שלו, ותכתיבי תעשיה דקדנטית יכתיבו לו גישה אומנותית.

 

[אורי גינצל]

אז ככה,

דבר ראשון, ממש אבל ממש לא יצאתי נגד מודרניזציה, ולהפך, אני בעד, ככל שיהיו יותר נגנים ויותר זרמים בג'אז יהיה פה יותר מעניין ויותר השפעות ללמוד מהם, לוקנר, אני מסכים עם כל מילה בקשר לפתיחות ולפתיחות המדומה שיש פה, אבל זה הולך לשני הכיוונים, אני מסכים שחבל מאוד שיש מקומות שמלמדים אך ורק את הישן ולא מוכנים לקבל או לשמוע על דבר ממה שקורה היום, אבל זה הולך גם לצד השני, כמו מקומות שמלמדים את הילדים שמה שהיה פעם זה טוב ויפה אבל לא מצריך שמיעה או למידה, ואני אישית מאוד מעריך נגנים שלמדו את הישן אפילו שהם בנפשם חדשנים, זה הדבר הנכון לעשות, והדבר המקצועי לעשות, וגם אותם נגנים שחיים היום ויוצרים ומחדשים התחנכו על ערכי המוזיקה הישנה, אם זה דיוק או ארט טאטום ושאר הגאונים, אלי, אני מסכים גם איתך, השאלה היא איך עושים את המחווה ולא למי, אני אישית הרמתי מחווה למונק ופארקר באילת לפני שנתיים, מודה ומתוודה שהרעיון בלחקו נבע מצורך באיזשהו גימיק כדי להשען עליו, והאמת, שלרגע לא האמנתי שיקבלו אותנו, ולא בגלל רמה או איכות, אלא בגלל שם או קשרים, ואם מישהו היה בהופעה הזו, הוא יוכל לספר לכולכם, שאנחנו לקחנו את המחווה הזו בצורה מאוד רצינית, ועשינו עיבודים פתוחים ושונים לקטעים המוכרים יותר ופחות, כולל שינויי הרמוניה, וקצב, ודברים שבכלל לא בסגנון המקורי, הרעיון היה כן לחדש ולא שוב לנגן את אותם קטעים באותם עיבודים ישנים נושנים. עכשיו עדי, לרגע לא אמרתי שהיה לאף אחד קל, ולא השתמשתי בשום דבר כתירוץ, רק ציינתי עובדה שמאוד מקשה על המוסיקאים הישראלים פה, מעבר לזה, אני לא אמרתי מילה על לקום ולעזוב את הארץ, אבל אם תקראי את מה שכתב locnar אולי תראי דברים בפרספקטיבה קצת אחרת. ורוסלן, לרגע לא טענתי שאתה מזלזל באותם נגנים, ולהיפך, דווקא בזכות העובדה שאתה שומע אותםפ ולומד אותם ומעריך אותם, הנגינה שלך שונה משל נגנים אחרים שמנגנים את הסגנון שאתה מנגן אבל מתכחשים לאותה אסכולה בג'אז.

 

[locnar]

הפכת כאן את היוצרות בטירוף...

חס ושלום וחלילה וחס שמישהו יזלזל בביבופ!!! הנקודה שלי לפחות היתה שהזלזול והקיפוח הם דווקא כלפי הזרמים המודרניים יותר, והתעלמות פושעת מעדכונים בזירה הבינ"ל. וזאת מבלי לפגוע בחשיבות האיכות, הרמה, הנוסטלגיה, הסוינג, וכל ערך חיובי אחר שגלום בסגנונות המסורתיים יותר. עכשיו, שיפטו אתם - מה זוכה לזלזול - אמנים דגולים כגון מת'יני, קוריאה, ילו ג'אקטס וכו' (מהשנתון שלנו), או דיוק ומיילס שכל שני וחמישי איזה חדשן בשני גרוש וחצי מחליט לחנוק אותנו בעוד מחווה לכבודם, כאילו שכבודם לא מונח במקומם יפה מאוד, ומעמדם מבוסס בטירוף!! זה לא אומר שדיוק ומיילס זה פאסה, זה אומר שלא כדאי לסתום פיות, ולא לספק צרכים של קהל שמחפש גם דברים יותר עדכניים. (גם, לא רק) אגב, מה שהכי מכעיס, זה אנשים שלוקחים זאת לקיצוניות מחרידה, וחושבים שבגלל שהם כל כך מחוברים בנימי נפשם לג'אז המסורתי יותר, אזי השמש זורחת מעכוזם, ועולם המוסיקה סובב סביבם וסביב משנתם - משנת השלג דאשתקד, ומרשים לעצמם לבטל במחי יד הישגים גדולים מאוד של אמנים שמה לעשות - עדיין חיים. יש פה אפקט עדר מגעיל, שגורם לחוסר פתיחות... אני ראיתי זאת בכ"כ הרבה נסיבות כאן - החל בבתי ספר בהם מכשירים כביכול מוסיקאים, ומלעיטים אותם בדוקטרינות מיושנות, וכלה בתעשיה שמה שיש לה להציע כמותר מרכזי, או פרויקט דגל מיצג, הוא הספר של דני קרפל (שמתחיל ונגמר לפני שנולדנו...), שידורי רדיו שמזכירים מחלקה גריאטרית, מופעים שנראים כמו חלטורה ללא עיבודים וחלוקות תפקידים, וכל מיני אנשים שמחשיבים עצמם פתוחים נאורים, וליברלים, ולמעשה חושבים שבגלל ש"מילס ודיוק גדולים" הם יודעים הכי טוב לחנך את הקהל ולהגיש לו סחורה יד ג' וסוג ז'! לא תזיק לנו קצת פתיחות... אני בעד לתת מקום ראוי לכל ז'אנר... ולא לשאוב רק מפנתיאון היכל התהילה של המסורת.

 

[ely1]

תגובה לאורי

אני מסכים לכל הנאמר. ממני לא ישמע לעולם משהו שיהיה בו שמץ של זיזול בנגנים/מוזיקאים משנות ה-30 וה-40. נהפוך הוא. להם אני נותן את כל הכבוד המגיע. אין לי גם בעיה עם מחוות למיניהם השאלה איך זה נעשה. אני ראיתי ושמעתי מחוות שנעשו למונק ולמינגוס בניו יורק. סוף הדרך. כל מה שכתבת אורי אינו סותר ולו בנקודה אחת את שכתבתי למעלה.

 

[adiluz]

אני לא זוכרת

שהכושים היו כל כך אהודים ושהיה להם כל כך קל!!! הכניסו אותם בכניסות אחוריות,לא נתנו להם להופיע במקומות מסוימים, היה עוני, היתה השפלה. מה זה התירוץ העלוב הזה? אתמול היתי במופע של אביתר בנאי וסיוון שביט. אביתר בנאי הוא אחד האמנים שאני יותר מעריכה אבל: בחיים לא ראיתם כזאת חלטורה! הם מחלקים מי ישיר בית ומי ישיר פזמון, עושים קצת קולות שניים וחושבים שאנשים ישלמו מכיסם הפרטי כדי לשמוע את מה שהרבה יותר טוב בדיסק. אני לא חושבת שחוסר המצברוח או חוסר הכסף מנע מהם לעשות מאמץ קטן ולהכניס כמה מעברים מענינים או קצת יחוד בהופעה. אז הם אמרו לי שהם רק התחילו את הסיבוב הופעות ושהם צריכים להתחמם. אתם לא מוכנים? על תעלו! די כבר עם תירוצים. ely, מצאת מישהו באותו ראש אתך? קח אותו תעיף את האחרים ותעשה מה שבאמת נראה בעינך .אם כל האחרים יאהבו את זה זה כבר לא יהיה מיוחד. ואורי אם אתה רוצה כלכך לקחת דוגמא מנגני ג'אז לפניך קח את הקשיים שלהם ומה הם הצליחו ליצור מתוך הקשיים האלה ואל תמשיך לחרוש את העובדה שהכל פוליטיקה בארץ ושלא משלמים לך. זה שפה זה לא חו"ל זה לא אומר שצריך לקום ולעזוב אחרי כמה שנים של יאוש לכושים לקח עשרות שנים של מאמץ אילאי. וחלק לא זכו לראות אפילו את התוצאות של פרי עמלם ויאושם.

 

[locnar]

שני דברים:

1. זה טוב להיות אידיאליסט ולהישאר, אם אתה יכול להרשות זאת לעצמך. מוסיקאים יכולים? אלא אם כן הם בני עשירים, לא נראה לי... מי שצריך להתפרנס ולא לרעוב, או רוצה לפרנס משפחה אפילו, לא יכול לעשות זאת בכבוד בארץ, ממוסיקה, ועוד מג'אז. אלא אם כן הוא קצת מאפיוזו. אמרת שלא כדאי "לחרוש את העובדה שלא משלמים לך" - אני חושב שבלי שיחרשו את זה, עד שאנשים יבינו שמוסיקה זה שירות שמשלמים עבורו לאיש מקצוע, כמו כל מקצוע אחר, הארץ תישאר מקום רע מאוד למוסיקאים. לא רק הארץ אגב. אם לא משלמים ממה נחיה? מה, נמות? נעבוד בטלמרקטינג ומלצרות במקום ליצור? המנטליות, שבארץ הגיעה לקיצוניות, של ניצול היא אם כל רע בסיפור הזה. בני בליעל מתעללים במוסיקאים ובכבודם, בגישה מתנשאת ש"עושים לך טובה שנותנים לך במה, אז שתוק ותגיד תודה. לשלם? - יאללה עוף לי מהעניים, יש עוד 1000 כמוך שיבואו בלי כסף". בדרך כלל מדובר באנשים שלא מגיעים לקרסוליהם של מוסיקאים שתעצומות הנפש שלהם מאפשרות להם ליצור אחרי השקעה של כל חייהם באימונים מפרכים, לימוד, עיסוק במושגי אסטתיקה מורכבים, ואשכרה קלישאות של לסבול בשביל האמנות. ולהשקיע הכל. בא איזה מפיק/בעל מועדון/סוכן או כל מי שבידיו הפקרנו את גורלנו, וחושב שזה לא שווה תשלום ראוי. סמלי?... אה... לא, גם לא. בזה אשמים אגב אמנים מפגרים שמרשים שינצלו אותם ככה, ובאמת באים לנגן בלי כסף ומשאירים את השוק פרוץ. גם פרוץ לחעפרים, וגם לנצלנים. אם האמנים עצמם לא היו יוצרים כזאת אנארכיה כאן, ובמו ידיהם מאפשרים לחולרות לנצל אותם, כי נותנים להם את האלטרנטיבות (יש עוד 1000 שיבואו לנגן בחינם כי הם רוצים במה), והיו במקום מתאגדים ויוצרים יחד כח שקול לכוחות הניצול... היה פה סדר. כן כן, התאגדות = פוליטיקה. אין ברירה, זה נאיבי לחשוב שפוליטיקה לא קשורה לאמנות. או לכל מקצוע. או כל תחום בחיים. לדעתי אין בזה שום דבר רע אגב - פוליטיקה זו הזירה הלגיטימית בה באים לידי ביטוי האינטרסים של קבוצות שונות. אם הקבוצה שלך סובלת, זה תמיד כי אין לה כח פוליטי. לפעמים זה גם ממש באשמתך. אתה נותן לאנשים לנצל אותך, תבוא בטענות לעצמך. ניתן לומר שיש איגוד מוסיקאים, ואמ"י, ואקו"ם... אלה לצערי מיצגים קבוצה שיותר מזוהה עם הנצלנים מאשר המנוצלים. בכל מקרה, הם לא מיצגים את רוב המוסיקאים כי אחרת כולם היו משלמים, ועוד מחירי איגוד! זה שאף אחד לא מקים איגודים אלטרנטיביים זו בעיה שלנו. אם למישהו בא לחתום על עצומה, להקים עמותה או איגוד שיאכוף ויכפה יחס נאות לנגנים - סבבה. אני מוכן להרתם לעניין במו ידי. אני לא פעם חשבתי לעשות זאת בעצמי, אך מאחר והיום אני כבר לא ממש עוסק במוסיקה אני מנוע מלטפל בעניין אישית 2. לא אומרים כושי, אלא neger american

 

[adiluz]

אני לא יודעת אם

אמרת את זה בצחוק אבל אני אומרת כושי וכל אלפי השמות האחרים הם בדיוק ביטוי לגזענות. לא משנה. אתה צודק שצריך לדבר על העובדה שלא משלמים אבל צריך לדבר עם האוכלוסיה הנכונה. אוכלוסית המעסיקים. וקיימת אפשרות כמו שאמרת להתחיל לפעול ולהקים ארגון מסוים שינסה לקדם כמה שיותר את הענין. אולי זה יקח זמן ואחריות וזה באמת מעצבן שבמקום ליצור צריך לדאוג לכסף ולהתעמת עם גורמים מסוימים אבל אני חושבת שזה שווה את המאמץ אבל לדעתי זה לא צריך להיות מישהו מאיתנו שינהל את הענין. זה צריך להיות משהו מקצועי שלפחות יתחיל משהו שיראה רציני ולא "עוד פעם האמנים האלה חושבים שמגיע להם משהו, טוב נו מחר הם יסתמו את הפה" התפקיד שלנו {שגם אני ארתם אליו} הוא קודם כל למצוא מישהו כזה {שזה קשה כשלעצמו} ואז לדאוג שיהיו הרבה חברים. כמה שיותר, אחרת ירוויחו מזה אלה שכמו שאמרת יבאו בלי כסף או עם מעט ואז מי שיהיה חבר בארגון יאכל אותה אני חושבת שזה אפשרי. אם אתם בענין תכתבו ואם יהיו הרבה תומכים אפשר להתחיל להזיז את זה ע"י חיפוש מישהו מתאים לנהל אירגון כלשהו.

 

[ely1]

תגובה

כאחד שנמצא משני צידי המתרס, יש לי ראיה (אולי) אוביקטיבית לגבי סוגיה זו המועלית מדי פעם ואני מעורב בה כ 20 שנה הן כנגן והן כבעלים של מועדונים (שלשה עד כה והרביעי בדרך אינשללה). שום איגוד או התאגדות למיניהם ישפרו את מצבם הכלכלי של נגני הג'אז. זה הכל עניין של היצע ובעיקר של ביקוש. אם להרכב ג'אז יהיו 50 צופים ולשרלה שרון יהיו 500 ,היא תקבל כסף בהתאם. בעלי המועדונים לא יכולים להיות הפילנטרופים של המוזיקאים וקרוב לודאי וגם על פי נסיוני שהיו מרוויחים יותר או מפסידים פחות אילו לא היו מביאים מוזיקה חיה. מאידך אני מסכים שהיחס למוזיקאים טעון שיפור אם כי אני באופן אישי לא נתקלתי ביחס מזלזל מאותם בעלי מועדונים. אגב, סיפור פיקנטי, אחד מהמורים שלי בניו יורק, נגן ומוזיקאי ג'אז מכובד ביקש ממני שאתעניין עבורו אם יש 'גיג' באחת מתזמורות החתונות היהודיות כדי להשלים הכנסה. כך שאני מציע לכל אחד לנסות ולהתפרנס ממקורות אחרים כי בג'אז אין כסף לא היה ולא יהיה.

 

[adiluz]

../images/Emo79.gif

האמת היא שהייתה לי שיחה קודם עם כמה חברים וזה בדיוק מה שהם אמרו לי. חוץ מזה המצב הכללי והכלכלי בארץ בטח לא מאפשר לאף אחד לעשות כל מה שהוא אוהב ולהרוויח מזה כמו שצריך. המצב של אנשי ההיטק או של המוכרים בשוק הוא בתכלס די דומה. זאת לא סיבה להגיד "טוב אז אין מה לעשות" אבל אולי הרעיון דורש מחשבה שניה.

 

[locnar]

ממש ממש לא מדויק...

אני אישית מכיר אנשים שמתפרנסים ממוסיקה, לאו דווקא ג'אז, אבל בהחלט גם ג'אזיסטים שמתפרנסים מזה. גם אני בעבר הרחוק הגעתי למצב שמעל 80% מההכנסה שלי נבעה ממוסיקה. אותם אנשים נתקלים בתופעות של ניצול. אם בעלי מועדונים למשל הם לא פילנטרופים, וגם באמת לא אמורים להיות כאלה - הם אמורים להיות אנשי עסקים בערך כמו שמוסיקאים הם גופים עסקיים, וההתקשרות ביניהם אמורה להיות הדדית - שני גופים שעושים יחד עסקים. הבעיה מתחילה בזה שמישהו חושב שהוא עושה למישהו טובה. אם בעל מועדון מעסיק אותי, ועוד משלם על זה הוא פילנטרופ? מה הוא תרם 8 מיליון דולר למוזיאון על שמי? לא! הוא מרוויח מזה בדיוק כמוני או יותר, אם אני מביא לו 200 איש שמפוצצים את המועדון, מזמינים אוכל ושתיה, ומפרנסים אותו ואת הצוות שלו...? מוסיקאי שמתפרנס הוא איש עסקים בדיוק כמו בעל מועדון, ושניהם צריכים לחיות ממשהו. אם לא משתלם לך להביא הופעות חיות - קח פאקינג די ג'י!!! או שים מוסיקת רקע בעצמך, אבל שלא תחשוב להביא מוסיקאים בלי לשלם. לדעתי כל הקטע המסריח של ה"אני בעצם מפסיד עליך פה" הוא המצאה של נצלנים חארות. איך? איך אתה מפסיד אם אתה משלם ללהקה 3500 ש"ח ורק בכניסה עשית 5200 בלי הבאר והמטבח איך? התופעה העוד יותר חמורה היא "לא משלם על ההופעה הראשונה, תשמחו שיש לכם במה" - אף אחד לא מכריח אותך חביבי... לא רווחי לך, אל תביא מוסיקאים. אבל אם מביאים קהל ועבודה? בכל זאת לנצל? אבל לא דיברתי רק על מועדונים.... פסטיבל ג'אז בים האדום למשל - מוסד יעני מכובד שמנוהל אמנותית ע"י דני גוטפריד שמנהל גם את איגוד המוסיקאים - הגוף שאמור להגן על מוסיקאים מפני ניצול. חברים שלי באו להופיע שם וגילו לתדהמתם שמנהל איגוד המוסיקאים לא מוכן לשלם להם תעריף איגוד!!!! מחיר שהוא עצמו קבע!!! פסטיבל שמגלגל מיליונים רבים רק בתקציבי פרסום ובשתפ"ים עם מלונות וגופי תיירות... אפילו המוניות באילת עושות יותר כסף מהמוסיקאים שבאים להופיע שם. בקיצור, שטויות שאי אפשר להתפרנס מזה, זה פשוט ממש קשה שהשוק מלא בנצלנים. אני קורא כאן לבעלי מועדונים של הופעות חיות - נסו פעם לבטל את ההופעות ונראה מה יהיה עם הקהל שלכם. תאמינו לי שבלי מוסיקאים גם לכם אין עבודה. מוסיקה זה שירות!!!!! שניתן ע"י בעלי מקצוע מיומנים!!!! ועולה כסף!!!!! כי גם אתם לא מוכנים לעבוד בחינם!!!!!

 

[locnar]

לא אוכלוסיה, רק אוכלוס אחד...

1. ברור שצחקתי, לא אומרים באמת ניגר-אמריקן, אם רוצים להיות פוליטיקלי קורקט אומרים "אפרו-ניגר". 2.לדעתי המעסיקים לא אשמים. זה האינטרס והטבע שלהם להיות נצלנים, כמו כל גורם בתעשיה פרוצה ולא ממוסדת. אשמים הנגנים המפגרים, שמסכימים לנגן בחינם, או כמעט חינם ומעודדים במו ידיהם כזאת נורמה פסולה.

 

[locnar]

חבל מאוד שאתה צודק.

נובעת מדבריך מסקנה משעשעת ועצובה בעלת הלוגיקה הבאה: 1. מוסיקאי ג'אז טוב שרוצה להגיע למיצוי מקסימלי/אופטימלי של הגשמה עצמית צריך לעזוב את הארץ. 2. אם הוא במקרה אוהב וקשור לארץ גם, הוא יהיה בקונפליקט של הגשמה עצמית מול שייכות תרבותית/גיאוגרפית/פוליטית/ערכית לארץ. 3. אצל אמנים, שכמו כל אדם חייבים פרנסה וסיפוק מקצועי גובר השיקול הזה. כאילו שמישהו יכול לוותר על מוסיקה...?? 4. פרדוכס הביצה והתרנגולת, מה בא קודם - האם כולם עוזבים כי רע פה בגלל שהסצנה המקומית לא תאכלס/תפרנס/תספק/תקיים אותך? או- שהסצנה היא כזאת בגלל שכולם עוזבים? מסקנה: מוסיקאי ישראלי מנוע מלהיות ציוני!!! למה? - כי אם היה כזה, היה נשאר בארץ ותורם לבניין והעשרת הסצינה כאן, תוך הקרבה של ההגשמה העצמית. או הולך ללמוד ולעבוד ולהתנסות בחו"ל, וחוזר לתרום את חלקו למדינתו. הוא מנוע לעשות זאת מכיוון שהוא ימות ברעב. טוב למות בעד ארצנו?