../images/Emo26.gifלגמדה המקסימונת שלי../images/Emo36.gif
היום הלכתי לתיבת הדואר ובה מצאתי מעטפה חומה מהגמדה שלי ובה חמסה, מפיות אבנים ופיצ'פקעס ליצירה, יוווו ההרגשה הייתה כ"כ כייפית תודה רבה לך גמדונת שלי
בהזדמנות של פתיחת הודעה הייתי רוצה לשאול אותכן בנות יקרות, ואם יש פה בנים שהם קוראים פאסיביים הייתי שמחה לקרוא דעתם..
האם אתם מאמינים באהבה
גם אחרי כמה שנים
הייתה לי שיחה עם משהו, והוא סיפר לי על חבר שלו שעומד להנשא ממש בימים אלו..והם ניהלו מן-טוק ובשיחה אותו חתן מיועד טען כי הוא לא ממש אוהב את בת זוגתו, כלומר אוהב אבל התחושה היא של הרגל ולאו דווקא אהבה ענקית הכוללת תשוקה והתלהבות. אותו בחור שדיברתי איתו, טען שזה מאד טריוויאלי לחוש כך אחרי שנתיים חברות, ואהבה כמו שאני מתארת, של התלהבות, חיוכים, ואהבה שרק הולכת וגוברת מקומה רק לתחילת הקשר מקסימום שלנה שנתיים הראשונות של החברות, אח"ז זה עיניין של הרגל. נורא נעלבתי בשם האהבה, עד כדי שלא יכולתי כלל לשמוע אותו, הוא טען שאני נאיבית ותמימה, ואני מתנהגת כאילו אני ילדה נוצרייה בת 5 שסיפרו לה שסנטה הוא פיקציה.. אז מה דעתכן/ם? יש דבר כזה אהבה לנצח?, או שאני באמת כ"כ תמימה.. אשמח אם תענו לי