היי חבר'ה,צריכה עצה..

L o v e S

New member
היי חבר'ה,צריכה עצה..

הצטרפתי לפורום די מזמן אבל אני יותר קוראת מאשר כותבת. אני בת 15,לסבית וסגורה על עצמי לגמרי. (מצטערת אם זה יוצא יותר מדי ארוך) הבעיה שלי היא היציאה מהארון,לחברה אחת כבר סיפרתי ובאותו הזמן חשבתי שאני הולכת למות,באמת! הייתי בלחץ אטומי כי היא מהאנשים הכי חשובים לי ופחדתי מהתגובה שלי..אבל התגובה שלה באמת הייתה מעולה והכל עבר חלק. עכשיו,חודשיים-שלוש אחרי הכל נראה לי רגיל מדי,כאילו לא אמרתי כלום או שצחקתי איתה וזה לא היה רציני..כי אנחנו בכלל לא מדברות על זה (אפילו לא אחרי סיפרתי לה,היא לא שאלה כלום..) והאמת,קצת קשה להעלות את זה..(למרות שניסיתי) יש לי חשק כזה,לא יודעת איך להסביר,אני רוצה לדבר על זה עם מישהו ועוד שיש מישהו שיודע אנחנו לא מדברים. אבל זו לא ממש הבעיה,הסיבה שאני כותבת זה שאני רוצה לספר לשאר החברות. עכשיו אני ממש לא יודעת איך לעשות את זה,אני רק יודעת שאני רוצה לספר להם פנים מול פנים (כי עם החברה הראשונה זה היה במכתב דרך המחשב) ובמקום שיהיה לכולם נוח (לכל מקרה שיקרה) אבל אני לא יודעת איך,ורק המחשבה על זה משתקת אותי,אומנם אני מאוד רוצה לספר להן אבל אני מפחדת נורא מהתגובה (חוץ מזה יש גם את הפחד שהן יספרו וזה עוד יותר מלחיץ) הן חברות קרובות שלי ואנחנו מבלות הרבה ביחד והן חשובות לי אבל אני באמת לא יכולה לצפות את התגובה כי אף פעם לא יצא לנו לדבר על הומואים או לסביות חוץ מבקטעים של צחוק. גם אין לנו כל כך איפה לשבת,אצלי זה לא יהיה כל כך נוח ואצלן..אולי התגובה לא תהיה טובה ואז גם לא יהיה נוח,אני גרה בקריות ואין הרבה מקומות שאפשר לצאת אליהם לשבת ולדבר וזו גם בעיה. -יוצא לי לחשוב המון על היציאה מהארון לאחרונה,להורים אני יודעת שאני לא אספר בזמן הקרוב אבל לחברות אני מאוד רוצה לספר,אני כל הזמן חושבת על דרכים,מנסה לרמוז להן אבל זה לא זה..אני יודעת שאני צריכה לדבר איתן אבל אני פשוט לא יודעת איך ואומנם אנחנו חברות טובות אני לא בטוחה ב-100% שהן לא יספרו וזה באמת מדאיג אותי. אני באמת רוצה לספר,אני רוצה שמישהו ידע וההרגשה הזו אפילו לא מאפשרת לי לישון,אני לא יכולה לפסיק לחשוב על זה. אני מנסה לכתוב בפורום,אני רוצה קשר עם אנשים מה"קהילה" אבל משום מה אני לא מצליחה להתחבר. אוקיי אז אחרי כללל זה,השאלות שלי הן אם יש לכם דרכים או עצות איך לספר? יש לך המלצות למקומות שכדאי לערוך בהם את השיחה? ואתם חושבים שכדאי לי לדבר עם החברה שכבר יודעת ולהתייעץ איתה בנושא? זהו,תודה לכל מי שיענה וסליחה שזה ארוך. יום מקסים שיהיה לכם!
 

moshe butt

New member
שלום שלום ובוקר טוב ../images/Emo140.gif

שלום לך... מממ... תהליך היציאה מהארון הוא שלב בחיים שבערך כולם עוברים בסופו של דבר. שלב זה הוא מאוד קשה מבחינה נפשית ודורש ברוב הפעמים כוח נפשי רב בכדי למצוא את האומץ בכדי לספר למישהו. הפחד שלך הוא מאוד לגיטימי מאחר ולכולנו יש את המחשבה המעיקה הזאת של: "איך הזולת יגיב לעובדה שאני הומו/ לסבית?" תראי, לפני שסיפרת לחברה שלך היית מאוד לחוצה וחששנית, ובסופו של דבר היא קיבלה את את העובדה על מיי מנוחות. אני מאמין שאנחנו עושים יותר מידי רעש מהעיניין- גם לי היה את אותם הפחדים והחששות לפני שיצאתי מהארון ובסופו של דבר מסתבר שחברים שלי קיבלו את זה יותר טוב מאיך שאני קיבלתי את עצמי. אם את מרגישה מוכנה וצורך לספר לחברות שלך- תספרי... אחרי הכל הן החברות שלך ומי שלא תקבל אותך ולא תשאר חברה שלך רק מפני שאת נמשכת לבנות- תרשי לי לומר- הן לא חברות שלך. מי שתישאר איתך ותקבל אותך כפי שאת ותשמח בשמחתך- הן החברות האמיתיות שלך. בקשר לשאלתך. ראשית, את יכולה לדבר עם אותה חברה שלך לגבי הנושא של יציאה מהארון בפני החברות האחרות. וכך, גם תפתחי איתה את הנושא שאת רוצה לתת פורקן לרגשותיך בו וגם יכול להיות שתקבלי עצה טובה ממנה בהתחשב בעובדה שאותה חברה מכירה את שאר החברות שלך ותוכל, כביכול, לחזות את תגובות חברותיך שעתידות לבוא. שנית, את יכולה להתקשר אלייהן זאת אחר זאת ולבקש מהן להפגש בכדי לדבר על משהו שאת מאוד רוצה לשתף ולחלוק. אתן יכולות להפגש באיזה פארק או ליד הבית. מציאת מקום להידברות זאת לא הבעיה שלך, אני בטוח שאת תמצאי. חמודה, שיהיה לך בהצלחה. מצטער אם הניסוח שלי קצת עילג- אני ממש עייף...
בכל אופן, אוהבים אותך...
ואת מוזמנת למפגש הקרוב שיערך בתאריך 23.8 בשעה 12:00 על גג עזריאלי. -משה-
 

L o v e S

New member
תודה רבה לך!

אתה צודק בכל מה שכתבת ואני מודה לך,זה באמת עזר. אני מקווה שבקרוב אני אמצא את האומץ. המפגש בגג? אבל יש לי פחד גבהים
וחוץ מזה,אני לא מכירה אף אחד..נראה,תודה.
 

moshe butt

New member
בבקשה חמודה ../images/Emo9.gif

חחח... גם לי יש פחד גבהים! אז אולי נלך ביחד וכך את תוכלי להחזיק לי את היד ואני את שלך? והנה, כבר הכרת אותי...
 

טIcטי

New member
אמממ תראי.

יציאה מהארון זה תהליך שמורכב ממליון ואחד דברים שונים. וזה בהחלט אחד הדברים הכי לא קלים שאנחנו צריכים לעבור. אבל בסיכומו של דבר עוברים. דעתי האישית היא, שבשניה שאת באמת שלמה מבפנים עם ההחלטה, אז שיספרו. נכון, את לא יכולה לדעת איך הן יגיבו, אבל ואללה. זה סיכון. השאלה היא, אם במצב נכון לעכשיו, את מוכנה לקחת אותו. אם כן, הכי בהצלחה בעולם, ברכתי שלוחה אלייך. אם לא, תחכי עם זה, יש לך זמן. אף אחד לא מכריח אותך. לא משנה מה תחליטי. בהצלחה
 

L o v e S

New member
אוקיי..

האמת,שאם ההורים שלי היו יודעים לא היה איכפת לי שיספרו,לא היה איכפת לי שאנשים ידעו...אבל בגלל שההורים שלי לא יודעים,וכנראה לא ידעו עוד הרבה זמן אז צריך לשקול הכל,כי הדבר האחרון שאני רוצה שזה יגיע להורים שלי,אני חושבת שאני צריכה לספר להם כשאני מוכנה ולא שהם ישמעו את זה מאחרים. אז למרות שאני מתה לצאת עם זה כבר אני אקח את זה לאט יותר ואנסה לבדוק מה הן חושבות על הומואים ולסביות. באמת גרמת לי לחשוב על זה בצורה אחרת,טובה יותר. תודה רבה לך. סופ"ש מקסים.
 

JUSTtali

New member
בהתחלה..

בהתחלה זה באמת מפחיד!! אבל רוב הסיכוים שהן יקחו את זה בסבבה. ואני מסכימה ((אם התגובה למעלה)) את לא צריכה לתכנן ואת גם לא חייבת לספר לכולן ביחד. אני סיפרתי לכל אחד בניפרד, וכן גם אני מתתי מפחד ^^ בהצלחה!!
 

L o v e S

New member
תודה על התגובה

בימים האחרונים ,אחרי שקראתי את התגובות,חשבתי שוב על כל העניין. למרות כל הפחד אני כן אספר להן אבל כמו שאמרת בנפרד לכל אחת..אני אעלה את הנושא ואז פשוט אספר לה. חחח זה באמת נשמע דרמטי מדי,אני צריכה פשוט להירגע. תודה לשתיכן,עזרתן מאוד. יום טוב
 
למעלה