היי, הסיפור שלי..

[ש1212]

היי, הסיפור שלי..

מקווה שאני לא מקשה על מישהו במה שאני הולכת לספר.. אני בת 29 , עברתי אונס לפני עשר שנים , לא התלוננתי ומעט מאוד אנשים יודעים על זה , הייתי ספורטאית מעולה , למדתי שנים גודו , והגעתי לחגורה חומה..שום דבר לא עזר ביום של הפגיעה כל מה שלמדתי..כל השנים שהשקעתי..הייתי מתחרה בתחריות ..כלום לא עזר ..פשוט קפאתי.. הבחור איים עליי בסכין ..הפגיעה היתה אלימה מאוד והוא היה כבד ממני בהרבה , בחור חזק.. הובאסתי ..זה קרה בהפתעה ברחוב , ולא לא הכרתי אותו , הלכתי לתומי ברחוב והוא חנק אותי מאחורה , משהו של שניות והאינסטנקט שלמדתי נעלם...הוא הצליח לעשות תגרוע מכל מה שתמיד חשבתי שלי לא יקרה הייתי בחורה מאוד חתיכה - אבל אין קשר לדבר כזה אף אחד לא צריך לעשות את זה.. מאז התפתחו אצלי הפרעות אכילה שנים שדפקתי את הגוף לא אכלתי כמו שצריך - צמתי , שנים שאכלתי והקאתי אבל המשכתי בחיים הרגילים שלי כאילו שהתופעה של הפרעות אכילה אמורה להיות ..כדי להרחיק ממני אנשים,הדחקתי את נושא הפגיעה ולא טיפלתי בו, התחתנתי, ילדתי לפני שלוש שנים , והעלתי הרבה במשקל וכשלא הצלחתי לרדת במשקל והבנתי מה עשיתי לעצמי החלטתי לטפל בהפרעות אכילה ולרדת במשקל הגעתי לתזונאי טבעי , אך יום אחד באמצע הרחוב פשוט נתקלתי בבחור שפגע בי ומכאן התחילו חיי להסתבך, התחילו לי חרדות, פלאשבקים , הפכתי להיות חלשה נפשית ופיזית החיים שלי הפכו להיות בעייתים, התחלתי טיפול פסיכולוג ותזונה טבעית כדי לשקם את עצמי מחדש.. תהליך ארוך וקשה .. באחד הימים פגשתי תבחור שפגע בי בקניון בעיר מסתבר שהוא מאמן בחדר כושר שם..היום את הכח שלו הוא מראה רישמית.. הבחור זיהה אותי ניגש אליי תפס לי את הפנים ואמר לי "נשארת שרמוטה יפה" נשאר אותו חרא.. לא עשיתי כלום , קפאתי שוב, מסתבר שהפגיעה הפכה אותי לבן אדם חלש..ואם הייתם יודעים איזה בן אדם הייתי לפניי..אם ביטחון כזה שאף פעם אף אחד לא התעסק איתי ..מפה השאלה וסליחה אם עד עכשיו הפרטים היו קצת קשים , אני חשבתי לעצמי אם הייתי לומדת אמצעי לחימה , האם הבטחון שלי היה משתנה, האם הייתי מפסיקה לפחד מכל דבר? כי בעבר היתה לי חגורה חומה וזה לא עזר ביום של הפגיעה? האם זה יכול לעשות גרוע יותר ,האם יפסיקו לי הפלאשבקים אם אלמד להגן על עצמי ולא אפחד ? איך מתגברים על הפחד מחדש ולומדים לא לפחד? איזה אמצעי לחימה יכול להתאים למצבי הרגיש?? שאלות קצת מוזרות אני יודעת, אבל אולי מישהו שמבין מעט יוכל לכוון אותי אשמח לקבל תשובות ביי ותודה רבה

 

[בייבי יי]

קודם כל...

קבלי חיבוק ענק

, ותודה על השיתוף, אני בטוחה שהיה קשה לך לרשום את כל זה, עצם הכתיבה, זה סוג מסויים של התמודדות. נשים רבות כמוך, לא מתלוננות במקרים של אונס, מהמון סיבות, ואני חושבת שקודם כל, לפני הכל, את חייבת ללמוד לסלוח לעצמך. כולנו כאן, כותבים לא מעט מה היינו עושים במצב של תקיפה, איך היינו מגיבים, יורדים לפרטי פרטים, אבל תכלס במציאות, אין לנו מושג כיצד נגיב. לכן, למרות שלמדת והתאמנת, קפאת, וחווית חוויה נוראית. תסלחי לעצך, ובמקביל תאמיני בעצמך. לגבי החלק השני , לשאלותייך: אישית אני חושבת, שאם תלכי ללמוד אומנות לחימה, כזו שתתאים לך, את תרכשי בטחון עצמי, תרכשי רוגע ושלווה מסויימת שאת זקוקה לה..ואולי בעקבות כך הפחד יעלם, או אם לא יעלם, יקטן. אולם, אני לא יכולה להגיד לך בוודאות, שאם תלכי כיום ללמוד אומנות לחימה, חלילה אם זה יקרה לך, תפעלי אחרת. כי היית בסיטואציה שהגעת לחגורה חומה, האמנת ביכולות שלך, ובמקרה האמת, קפאת במקום. ולכן, על מנת להחזיר לעצמך את החיים למסלול הנכון, תעסקי באומנות לחימה על מנת לקבל גם דברים אחרים, למעט הגנה עצמית (בטחון, רוגע ושלווה, ריכוז וכו..) השאלה היא , ועליה רק את יכולה לענות: האם את מחפשת משהו רגוע? האם את מחפשת משהו יותר קשוח? או את חוששת שזה יעלה לך פלאשבקים? בכל מקרה, במקביל, הייתי הולכת גם לטיפול פסיכולוגי, או דרכים אחרות שיכולות לעזור לך להרגיש טוב, ולחיות בדרך מאושרת. (מדיטציה, יוגה וכו..) ליבי אתך, נועה

 

[amir_aikido]

סיפור קשה ../images/Emo24.gif

עברת חוויה טראומטית. ואני, קטונתי מלהגיד לך מה יהיה נכון או לא נכון עבורך. ייתכן שתרגול אמנות לחימה יעזור לך להתגבר ולהרגיש מוכנה יותר, הוא עלול גם לפעול להיפך וללגרום לך לחוות את המצב מחדש. יש גישה שאומרת שהדרך להתמודדות ברגע האמת היא מבפנים החוצה, והדרך לתיקון הפנים היא מבחוץ פנימה. כך, אם תתרגלי מצבים דומים במסגרת מתאימה ובטוחה ותצליחי להתמודד, וקודם כל, לא לאבד את העשתונות, אז תמצאי את השלווה. אני לא חושב שיש איזושהי דרך להיות בטוחים. מבחינה מעשית אני בכלל לא בטוח שאמצעי מסויים באמת יכול להוות את ההבדל ברגע האמת. באותו הרגע, הגוף/מוח שלך בחר לקפוא, וכנראה שהיית קופאת בכל מקרה, ללא תלות באמצעי זה או אחר שהיה בכיס או אפילו ביד. זו היתה התגובה הגופנית שלך למכת האדרנלין שהגוף מקבל במצב שכזה. אין לאף אחד דרך חד משמעית לשנות זאת, יש גישות שממליצות על תרגילי-סימולציה, אבל אני לא בטוח שזהו הדבר המתאים עבורך - לחוות הכל מחדש

. המאבק האמיתי הוא המאבק בפנים, וזהו מאבק שאת כבר מנוסה בו, נמצאת בו שנים רבות וכנראה שאף מגיעה להישגים לא קטנים - אהבה, ילד

אמיר

 

[tiger claws]

אני רוצה לציין

שהתרשמתי מהאומץ שהיה לך לספר את זה. ואני ממליץ לך להגיש עליו תלונה באופן מיידי (אני מקווה שהחוק הדפוק במדינה הזאת תעניש אותו לכל החיים שיירקב בחרא). אני לא רוצה להתבטא עכשיו עד כמה שאני מאחל דברים נוראים לאיש הזה..... ויש לי שאלה: את עדיין רואה אותו מידי פעם?

 

[tiger claws]

ועוד שאלה אחת

בלי להיכנס לפרטים: איך נקרא הקניון והאם המכון כושר נמצא בתוכו?

 

[ש1212]

שלחתי לך מסר

 

[ש1212]

בטעות

 

[marx04]

חזקי ואמצי ומספר הצעות

שלום ש, הצטערתי מאד לקרוא על מה שקרה לך, אבל אני שמח שבחרת לשתף אותנו בדברים, ואני מקווה שנצליח לסייע לך, ולו במעט. ברשותך, אני אבחר לומר לך דברים כלליים ולהציע לך הצעות כלליות, ורק לבסוף אתייחס בקצרה לאומנויות לחימה. לפי דבריך, במשך שנים לא התמודדת ישירות עם האונס, אלא הדחקת אותו ולא טיפלת בו. לאחרונה, בעקבות ההתקלות המחודשת באנס, התחלת לטפל באופן יסודי יותר בבעיה, ופנית לטיפול פסיכולוגי ולתזונה טבעית. האם שקלת בעצמך או יחד עם הפסיכולוג את האפשרות של פניה למשטרה והגשת תלונה ? האם ניסית להתייעץ עם המרכז לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ? למרכז יש, למרבה הצער, ניסיון רב מאד בטיפול בנפגעות תקיפה מינית, ואני מאמין שהם יוכלו להעניק לך תמיכה ומידע שאין לגורמים אחרים. המשטרה היא פעמים רבות גורם לא יעיל ולא רגיש, ומשפט פלילי כנגד האנס יחייב אותך להעיד, דבר שעלול להיות מאד לא נעים (מה גם שלעולם לא ניתן לדעת כיצד המשפט יסתיים), אך על פי דבריך האנס גר ועובד בעיר בה את מתגוררת, כך שיתכן שההליך הפלילי על כל הקשיים שבו דווקא יועיל לך מאד אם האנס ייכלא, ובכך יוסרו האיום והתזכורת לאונס. אם המשפט הפלילי יסתיים בכליאת האנס, האם לא יתכן שהדבר יהווה סגירת מעגל ויחזיר לך שליטה בחייך ? אולי אם תביאי לכליאתו של האנס אזי תעניקי לעצמך כוחות מחודשים ? התחושה שלי (והרי אינני יכול לשים את עצמי בנעליך, אז תסלחי לי מראש אם הדברים שלי נשמעים לך מופרכים או מנותקים) היא שהצעדים שפירטתי לעיל עשויים להועיל לך הרבה יותר מאימונים באומנות לחימה כלשהי. אני סבור שלאומנויות לחימה עשויה להיות תועלת ממשית עבורך, אך אינני מאמין שבכוחן בלבד לגרום לך להתגבר על הפחד ולהחזיר לך את הבטחון העצמי. מכל מקום, אומנות לחימה שעשויה לסייע לך באופן ממשי לבנות בטחון עצמי, להפנים אגריסיביות חזקה ולרכוש כישורי הגנה עצמית יעילים היא קרב מגע. אני ממליץ לך מאד עליה. כאשר אשתי חיפשה אמנות לחימה שתעניק לה תחושת ביטחון ברחוב ותעניק לה כישורים מעשיים של הגנה עצמית המלצתי לה על קרב מגע, והיא מאד נהנתה מהאימונים והיתה מאד שבעת רצון ממה שלמדה שם. להלן מספק קישורים לארגוני קרב מגע בישראל (יש עוד - תחפשי בגוגל): האיגוד הבינלאומי לקרב מגע קרב מגן ישראלי בברכה, אורי.

 

[איתןגלזר]

נסי לא לעסוק במה היה קורה אילו...

אין לזה קשר למציאות עכשיו ליכולת שלך להשתקם עכשיו. עשית אז את מה שיכולת במסגרת המיגבלות ועכשיו את צריכה לשקם את עצמך מהפגיעה. לפני הכל את חייבת לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית, באחד המרכזים הללו תיפגשי בנשים בעלות ניסיון בטיפול במקרים כאלו אשר יסייעו לך להתמודד בכל דרך שתתאים לך. הפנייה למרכזים חשובה קודם כל בשבילך אבל היא חשובה גם עבור נשים אחרות שאולי נפגעו או יפגעו בעתיד מאותו טרוריסט-מיני. קווי החירום הארציים הם 1202 והם פועלים 24 שעות. אני ממליץ על כל עיסוק שהוא שקשור בהתגוננות רחוב(כמו קרב מגע וכו'). בהצלחה.

 

[ש1212]

קודם כל תודה לכולם

תודה על התגובות שמחממות את הלב לגבי תלונה על הבחור כבר ביררתי במרכז לתקיפה מינית עברו עשר שנים - חוק ההתיישנות במדינה הדפוקה שלנו.. אז חבל על כאב הלב הנוסף שלי , לא יעשו לו כלום, ואם הבן אדם רק יחפש אותי אחכ אז זה לא שווה את זה יש לי ילד קטן אי אפשר לדעת מה חולה כמוהו מסוגל לעשות ... נזכרתי מאוחר תרתי משמע - לאחר האירוע לא זכרתי כלום רק שפגשתי אותו הכל צף ..מחדש ושכבר רציתי להתלונן חוק ההתיישנות חל -כן, גם על רצח נפש עושים חוק התיישנות .. זה לא חשוב כרגע, את הנעשה לא ניתן לתקן החוכמה היא להבריא לכן פניתי לגבי אמצעי לחימה אני בטיפול פסיכולוגי למי ששאל כבר 4 חודשים וזה נראה כאילו רק פעם אחת - כמות הכאב וההדחקה עשתה רק גרוע היום אחרי עשר שנים להוציא את כל הדברים הכי נעולים זה קשה , עבודה קשה נכון שהמשכתי בחיים, נכון שיש לי בעל (בן זוג שתומך ) חבלז ויש לי ילד בן 3 מקסים אבל בפנים משהו נלקח ממני להזכר בפגיעה מחזיר אותי אחורה חבלז.. המטרה שלי כן להגיע לרוגע , שלווה , ביטחון , שאוכל ללכת ברחוב בלי להסתכל אחורה כל פעם ..שלא אפחד וזו בעצם המחשבה ללכת ללמוד שוב אמצעי לחימה , השאלה החשובה אם זה היה עוזר? אם זה לא היה עושה גרוע יותר? כי מניסיון שלי חגורה חומה לא עזרה.. אני זוכרת שבאותו ערב שהלכתי ברחוב לא פחדתי מכלום תמיד ידעתי שאני מוגנת, חזקה , שאף אחד לא יצליח להביס אותי , כשהתאמנתי עברתי אלף סיטואציות והסתדרתי בהם , גם מול בנים כבדים יותר ממני.. לכן התייעצתי אם כדאי לנסות שוב , אם זה מה שיחזיר לי את הביטחון ? נכון שאין מאה אחוז בכלום, אבל צריך משהו בשביל להמשיך לרצות לחיות... תודה לכולם אל תרחמו עליי זו לא היתה מטרת הפנייה המטרה היתה לדעת איך לצמוח מכאן מחדש תודה על הכל

 

[איתןגלזר]

סיטואציות של רחוב לא דומות לאימונים

קשה להכין לסיטואציות של רחוב במיוחד באומניות לחימה בעלות דגש על שימור מסורת עתיקה או בעלות דגש על ספורט והישגים ספורטיביים( בלי להכנס לויכוחי כבוד, כמו איזו אומנות לחימה מוצלחת יותר). אני מוצא שאומנויות לחימה בעלות דגש על התגוננות רחוב אשר עירניות לשינויים(הגנה כנגד אקדח ולא רק כנגד חרב וכו')יכולות לספק פתרונות יותר ישימים לסיטואציות אשר מתרחשות בכאוס של הרחוב כגון ניסיונות אונס שוד או תקיפות אלימות אחרות. אבל שוב, דעתי טובה כמו כל דיעה אחרת. כשכתבתי שצריך לפנות למרכזי התקיפה המינית, התכוונתי לפנייה בעיקר לצורך תמיכה וסיוע נפשי ולא בהכרח לצורך תביעה כנגד התוקף. הפנייה צריכה להיות גם כדי ששמו של הטרוריסט-המיני יופיע ברשומות איפשהו. צריך לזכור שחלק מהתפקידים של המרכזים הוא גם חינוך ומניעה וגם שינוי בתפיסה של הקורבן את עצמה כאשמה באונס(למה הלכתי עם עם בגד חשוף, למה הלכתי ברחוב חשוך וכו'). חלק גדול מהגברים מחונכים להתייחס לאשה כאל אוביקט מיני ולא כאל אדם, דבר שמקל עליהם תקיפה והטרדה של נשים, זה לא מקרה שכמעט כל אישה חווה בחייה הטרדה מינית וחלק גדול מהנשים חוות גם תקיפות מיניות ברמת חומרה כזאת או אחרת ע"י גברים. נראה לי שבסיטואציה שאת נמצאת רצוי להתאמן בנגזרות של קרב מגע למינהו אבל לנסות למצוא דווקא אישה כמאמנת כדי שתוכלי לחוות דרכה השבה של הבטחון העצמי וכדי שתוכל לשמש לך מודל להזדהות.

 

[בייבי יי]

מסכימה עם הרוב

למעט הפסקה שציינת כי חלק מהגברים מחונכים להתייחס לאשה כאל אובייקט מיני ולא כאל אדם. אונס הוא אקט של: תוקפנות ורצון להוכיח שליטה, אקט אלים לחלוטין,ולכן אין שום קשר אם הבחורה התלבשה חשוף או לא, או קשר להתייחסות של הגברים לאשה כאובייקט מיני. כמו כן, אני רואה את האופציה של אשה מאמנת כמבורך, במיוחד על מנת רכישת הבטחון מחדש, ומניעת הפלאשבקים. לכן, אני ממליצה לך לפנות גם לעמותת "אל הלב". בהצלחה.

 

[בייבי יי]

והנה הקישור

עמותת אל הלב

 

[בייבי יי]

לא הולך לי../images/Emo10.gif

אשמח אם משהו יצרף קישור.

 

[אמילי ב]

בשמחה מתוקה

אל הלב

 

[Vegaro]

בטחון עצמי מסוכן?

קודם כל לכותבת - כאב לי לשמוע את הסיפור שלך, ועל תקופת הסבל שעברת.. אבל נשמע שהתקדמת כברת דרך ארוכה, יש לך משפחה, את דואגת לעצמך באופן אקטיבי, את בוודאי בת אדם מאוד חזקה. צר לי לשמוע שהתוקף עדיין אדם חופשי - יותר מדי פעמים תוקפים מיניים לא משלמים מחיר על מעשיהם. כתבת "אני זוכרת שבאותו ערב שהלכתי ברחוב לא פחדתי מכלום תמיד ידעתי שאני מוגנת, חזקה , שאף אחד לא יצליח להביס אותי " קראתי במספר פוסטים על כך שדווקא אנשים שלומדים אומנויות לחימה נופלים בפח הבטחון העצמי, ומכניסים את עצמם למצבים מסוכנים שניתן היה לא להכנס אליהם מלכתחילה (אני לא רומז שהמקרה של הכותבת היה כזה כי לא ידוע לי, אני פשוט מגיב לציטוט הספציפי הזה) איך אפשר להמנע מזה? האם,אולי, יש מדריכים המעודדים את תחושת הבטחון העצמי כדי לקדם את המכון והשיטה, להחזיק את התלמידים שמחפשים הגנה עצמית נטו, כתוצאה מיתר פידבק חיובי או כחלק מהשיטה (תחרויות = נצחונות והישגים)? יכול להיות שלפעמים עדיף לבן אדם להיות לא מאומן אך זהיר מאשר מאומן ויהיר?

 

[ש1212]

בהמשך למה ששאלת..

היה לי קשה שלא לענות על השאלה הזו" יכול להיות שלפעמים עדיף לבן אדם להיות לא מאומן אך זהיר מאשר מאומן ויהיר?" מה רצית שאני יעשה??, יסתכל כל רגע לצדדים לראות שאין מישהו מאחוריי, שאפחד מכל צעד , רעש , תזוזה ברחוב??ואז היית מבטיח שלא היה קורה לי דבר כזה ? כי אם היית אומר לי במאה אחוזים שזה לא יקרה הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה ..באמת ...לא נהנתי אפילו לרגע, אם זה עלה במחשבותיך , בגלל שרשמתי שהלכתי בכיף... ואם היית אומר לי שגם היום זה לא יכול לקרות לי שוב ..והיום אני לא ככ עם ביטחון , לא יודעת אם הייתי בטוחה לא לי לכל בחורה........... אני חושבת שאין קשר לביטחון העצמי שהיה לי באותו יום אף אחד לא חושב בפועל על סיטואציה אמיתית של א ו נ ס אני לא מדברת פה על הטרדה מינית אלא על אונס אולי לא הבנת תמשמעות.. וזה לא הופך את זה שאם לא הייתי מאומנת הייתי מצליחה להתגונן , כל מה שקרה נעשה בשנייה, האינסטינקט שפועל באותו רגע שלומדים עליו בשיעורים , כנראה לא תמיד עובד ופה אין הרבה אפשרויות זה או להלחם ולא לדעת מה תהייה התוצאה או להתנגד , אבל אף אחד לא יודע מה הוא יעשה במצב שמוצמד לו סכין לגוף , אף אחד לא יכול להיות חכם לפני המעשה , אפשר להעלות השערות ש .. אם זה יקרה אז.. אני יעשה ככה וככה אבל בפועל , זה לא בדיוק זה , אז אין פה קשר לזה שהייתי כוסית , שהלכתי לי בסבבה , כי הרגשתי שלי זה לא יקרה , היה לי ביטחון כן מודה , אין סיבה שלא .. זה עדין לא אומר שמותר למישהו לעשות דבר כזה , שמישהו סתם באמצע החיים יחנוק אותך ויקח עלייך שליטה . ואני לא רוצה להיות מאלה ששואלים מה אתה היית עושה , כי לא יעזור מה תגיד רק מי שעובר דבר כזה לא ישאל שאלה כזו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[Vegaro]

סליחה אם התנסחתי לא נכון

לא התכוונתי לשאלה שלי בהקשר למקרה שעבר עליך התכוונתי בהקשרים שבהם אדם מכניס את עצמו -בכוונה- לסיטואציות מסוכנות (כמו - להתחיל מכות בבי"ס, נהג צופר לך ואתה יוצא להתעמת איתו, ערסים צועקים עליך ברחוב ואתה עונה להם בכעס) - כלומר, הבטחון העצמי המוגבר הוא קטליסט מרכזי לסיטואציה. הדגשתי את העובדה שלא רזמתי שהסיטואציה שלך נבעה מעודף בטחון עצמי.

 

[איתןגלזר]

אל תתעסקי בניתוח האירוע לאחור

אין לזה חשיבות ליכולת שלך לחיות את חייך בהווה, את יכולה לעסוק בניתוחים על גבי ניתוחים של האירוע וזה לא יביא אותך לשום מקום. פעלת אז בצורה הכי טובה שיכולת ואין לך דרך לדעת מה היה קורה "אילו"(תיאורתית יכולת להגיב ולתקוף חזרה ואז להחנק למוות או שהוא היה מטיל בך מום בצורת נכות פיזית כמו אובדן יד או רגל בנוסף לנכות הנפשית שבמילא מוטלת בכל תקיפה שהיא). ברגע נתון אנחנו פועלים בצורה כי טובה שאנחנו יכולים, מי שקופא או מי שמגיב. אני רוצה להזכיר לך ולחברי הפורום הקבועים שאחד ממשתתפי הפורום השכן שהוא לוחם חזק ומיומן נפגע באופן אנוש בהיותו שומר סף באחד הפאבים בתל אביב, ע"י תוקף עם שבר זכוכית. הוא להבדיל ממך היה מאד מאד חזק ומאד מיומן והוא גם היה דרוך ומוכן לתקיפה, ובכל זאת הוא נפגע באופן חמור ביותר. אין לנו יכולת לחזות איך נתנהג בשעת מצוקה.

 

[marx04]

לשוב ולנסות

שלום ש, התשובה לשאלה אם עיסוק באמנות לחימה יסייע לך להתגבר על הפחד תלויה בעיקר בך ופחות באומנות הלחימה, ועל כן קשה מאד לתת לך תשובה מספקת. יחד עם זאת, אני באמת ובתמים סבור שעיסוק באומנות לחימה במסגרת קבוצה נעימה וידידותית הוא חוייה חיובית למרבית האנשים. אני מכיר הרבה מאד דוג'ואים לאומנויות לחימה שהאימונים בהם מתנהלים באווירה טובה ובמסגרת חברית מאד, כמו קהילה קטנה. אמנם אינני יכול להעריך כיצד תשפיע עליך חזרה לעיסוק באומנויות לחימה בהתחשב באירוע הקשה שעברת, אבל אני חושב שאם תמצאי את המקום הנכון ואת הקבוצה המתאימה אז אולי החזרה תהיה אפשרית. אני לא יודע היכן את מתגוררת, ולכן אמליץ לך על שני מקומות שאני מכיר (אם תרצי לציין באיזה איזור היית רוצה להתאמן, אני בטוח שתקבלי כאן הרבה המלצות): 1. קרב מגע אצל אלי בן עמי (דאן 5) בעיר נס ציונה. אשתי התאמנה שם מספר חודשים ומאד נהנתה (נאלצה לעזוב בשל שינוי מקום מגורים). קבוצת המבוגרים מונה כ-20 מתאמנים, מתוכם 4-6 נשים. האימונים מתנהלים באווירה רצינית אך גם חייכנית אני חושב שאפשר להגדיר את אלי כצבר טיפוסי: מחוספס וקוצני מעט מבחוץ, אבל רך מבפנים. מאד התרשמתי מהמקצועיות שלו. הוא הבחין שאשתי עובדת בצורה לא אגרסיבית די הצורך, ועל כן שוחח אתה באופן אישי בנושא, ולאחר מכן הקפיד לחזק אצלה את ההיבט האגרסיבי באימון/לחימה. פרטים נוספים: כתובת: הבית האדום, רח' בן גוריון 4, חדר 109, נס ציונה שעות הפעילות של קבוצת המבוגרים: ימי ראשון ורביעי בשעה 19:15 טלפונים: אלי בן-עמי 08-9300343 , 054-4557499 2. ג'ודו אצל יונה מלניק בדוג'ו בודוקאן בהוד השרון. יונה מלניק דאן 7 הוא מבכירי הג'ודוקות בארץ ומורה מעולה לג'ודו. חשוב מכך הוא פשוט אדם מקסים. קבוצת המבוגרים של יונה בהוד השרון מקסימה לא פחות ממנו. זוהי אחת הדוגמאות הקלאסיות בעיניי לקבוצת אימון חברית שמהווה קהילה קטנה. בקבוצה הזו מתאמנים כ-20 איש, מתוכם 5-7 נשים, והאווירה באימונים שם פשוט מדהימה (התארחתי אצלם מספר פעמים). אני מאמין שתוכלי למצוא שם תמיכה לא מעטה. פרטים נוספים: כתובת: מועדון הג'ודו "בודוקאן", בית ספר אהרונוביץ', כפר מל"ל. שעות הפעילות של קבוצת המבוגרים: ימי שני וחמישי בשעות 20:00-21:00. טלפונים: יונה מלניק: 052-2536691 ד"ר מרגלית שוורץ: 054-4563890 ולסיום, מצ"ב קישור למאמר שכתב דוד כפרי בפורום אומנויות לחימה קלאסיות שכותרתו "מדוע קשה לנשים להילחם נגד אנס". בברכה, אורי.