היי בנות

sheronher

New member
היי בנות

שוב אני, שבוע אחרי ניתוח.. אז ה"פצעים" הפיזיים כמעט והגלידו והפצע הגדול בלב עוד לא (לפחות לא באופן סופי ומוחלט) אבל בימים האחרונים נתקלתי במס' דברים שלא יודעת איך להתייחס אליהם. ראשית מאז הניתוח, שבוע בדיוק, יש דימום נוראי שכל פעם שהכאב מתגבר הדימום מתחזק יותר. זה הגיוני??? דבר שני, כאבי הגב והבטן שהיו לפי נשארו כשהיו ללא כל שינוי. האם זה הגיוני?????? סובלת מאוד. כמו תמיד עם גלולות בשניים-שלוש גלולות האחרונות מופיעים הסימנים החזקים יותר של הכאב, הכאב המוקצן.. האם קיימים הכאבים בזמן יחסי מין כמו שחשתי בעבר,העניין טרם נבדק לכן אני עוד לא יודעת! במהלך הימים לפני הניתוח לקחתי כרגיל גלולות,יסמין, ובמחלקה ,רק אחרי ששאלתי כמובן, אמרו לי להמשיך אותם כרגיל. בשבת נגמרת לי החפיסה, מישהי יודעת מה עלי לעשות? להמשיך לקחת רצוף או להפסיק לשבוע כדי כן לקבל את "המכשפה" כמו שאתן קוראות לה כאן (מושג מאוד מתאים לטעמי) או להמשיך לקחת רצוף כדי לא להמשיך לקבל. לא נתנו על זה שום הוראה בביה"ח ויש לי ביקורת רק בסוף אוקטובר כי אין תורים לפני כן למרות שבהמלצות אחרי ניתוח ביקשו אחרי חודש ביקורת. לעיתים קרובות הכאבים בלתי נסבלים,כאבי גב תחתון איומים וכאבי בטן ממש באזור החצוצרות, כאב מלווה במעין לחץ כזה לא ברור כאילו יש שם יצור קטן שרוצה לתלוש לי הכל ולהוציא החוצה דרך הפתחים הקטנים בבטן. ולמעט הפצע בלב שהודיעו לי שסביר להניח שאצטרך לעבור הפריות וזה נשמע לי סיוט שאין כדוגמתו, ואני חושבת על זה ש-למה יש כאלה שהבעלים שלהן רק נושפים עליהן והן נקלטות פעם, פעמיים שלוש ואפילו חמש ושש ואז חלק גדול מידי לטעמי- בעיקר בעקבות כל פרשות הרציחות של החודשים האחרונים..ועשרות אלפי ילדים שנמצאים במקלטים ועברו התעללות כל חייהם ויש כאלה כמו המון בנות כאן בפורום שכ"כ רוצות ילד, לחבק להריח אותו לקום בשביללו בלילה להרגיע אותו כשבוכה, כשרעב, לשחק איתו להתמוגג מכל מילה שיוצאת מהפה שלו ולאהוב אותו ולחנך אותו, כי לא מגיע לו משהו אחר חוץ מאהבה - דווקא אלה מתקשות...זה לא פייר, פשוט לא פייר. כל החיים שלי אמרו לי כשיהיו לך ילדים הם יהיו ילדים מאושרים ואת תהיה אמא נהדרת ועכשיו מגיע רופא ובהינף יד בלי בכלל להתקשות בלהעביר את ה"בשורה" מודיע לי שכשארצה ילדים יהיה לי קשה מאוד אם בכלל... איך אפשר לבשר דבר כזה? בלי רגש, בלי שום אמפטיה? אז חוץ מהכאבים הנוראיים שאני חווה הכאב בלב עמוק מאוד מאוד ומנסה לא להעסק בזה, כי כמו שאמרו לי יש לי עוד זמן, אני עוד לא נשואה וכשאגיע לנהר אחצה אותו לאט אבל בטוח..איך אני יכולה לחיות עם הידיעה שעכשיו אני בת 28 כמעט וכשאחליט להכנס להריון אז זה יקח זמן, הרבה זמן אם בכלל... חוצמזה רציתי לשאול אם יש מישהי שיודעת איך אפשר למצוא רופא נשים טוב שמבין באנדו' שמקבל ברחובות. רוצה להודות לכל אלה שתומכות ועוזרות בהזדמנות זו - תודה על כל התמיכה שלכן, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה. תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה
 

sheronher

New member
אהה נזכרתי בעוד משהו

אולי זה ישמע הזוי אבל אבדתי כל חוש טעם והכלללללללל פשוט מגעיל לי, לא טעים עם טעם מוזר.. אז שבוע חיה על צנימים עם ריבה (4 ביום) שזה אולי טוב לדיאטה כי איבדתי בשמחה 4 קילו מיותרים - אבל זה קצת הזוי שכלום לא טעים!!! פשוט כלום!
 
היי שרון

תרימי טלפון למחלקה בבי"ח בו נותחת ותייעצי בקשר לדימום, יכול להופיע דימום קל אבל אם יש לך דימום חזק שווה להתקשר למחלקה ולהתייעץ. באותה הזדמנות הייתי מנסה לשאול גם לגבי הגלולות, לדעתי את אמורה להמשיך אותם ולא להפסיק. לגבי התור, זה בעיה באוקטובר כי אין כמעט ימי עבודה אז לא מאמינה שתצליחי להקדים את התור. לגבי הריון תנסי לחשוב על הצד החיוב, לפחות את יודעת שיש בעיה וכשתרצי הריון ישר יטפלו בך בהתאם לבעיה, בניגוד לנשים אחרות שמנסות חודשים ארוכים ולפעמים גם יותר עד שבכלל מגלים שיש להן בעיה ומהי. תחשבי שממך מסכת ייסורים זו לפחות תחסך. ואל תגידי "אם בכלל" את תיכנסי להריון! מקווה שתרגישי טוב בהקדם
 
בוקר טוב

כמו שכתבה מייקי רצוי להתקשר למנתח שלך ולברר איתו את הכל..... או אפילו להגיע אליו. להיות אמא יש המון דרכים וכשיגיע הזמן את תדעי לבחור בדרך הנכונה והמתאימה לך......עכשיו את צריכה לדאוג להחלים מהניתוח....ולחזור לשיגרה. לא מכירה רופאים ברחובות .....באיזו קופה את? ......תנוחי את בכל זאת אחרי ניתוח...המון בריאות.
 

זואילי

New member
קבלי ../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

מצטרפת להמלצה לדבר עם המנתח. דימום נוראי וכאבים שבוע אחרי ניתוח, זה משהו שעל המנתח לתת את הדעת על כך. לא מבינה את העניין של ביקורת רק אחרי חודש מהניתוח, נראה לי שזה משהו שכולנו צריכות ללמוד ממנו - לתאם ביקורת במקסימום שבועיים מהניתוח. לדעתי חודש זה יותר מדי זמן. (ותמיד תמיד החגים מגיעים בדיוק בזמן הלא נכון
) לעניין הגלולות, שוב - עלייך לדבר עם הרופא. אבל אם הייתי במקומך... ממילא יש מרשם לגלולות. רופא שמכיר אותך נתן לך את המרשם והנחייה ליטול יסמין, אז מדוע לא להמשיך ברצף לפחות עד הפגישה הבאה שלך עם הרופא....? שוב, אני מסייגת את דבריי כי ברור לך שרק רופאך, ורק את מחליטים על זה. לגבי כל השאר, מצטרפת ומחבקת
 
גם לא ניתן לקבוע טור למוקדם יותר..

אפילו אני, כשקבעתי תור היה לי ליותר מחודש מהניתוח.. זה עצוב אבל ככה זה (כמובן כשזה לא בפרטי)
 
שרון ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

מקווה שהיום יותר טוב ושהצלחת לדבר עם איזשהו רופא בקשר לדימום.. וצר לי על הפצע שב
שכל כך מובן לי
מאחלת לך רק טוב
 

sheronher

New member
היי

מאוד שמחה על התמיכה, זה כ" כ עוזר שקשה להאמין. אנשים שמבינים ויודעים מה אני מרגישה, זה משהו שקשה למצוא. היום המצב קצת השתפר ואפילו התחלתי לצאת מהבית. אז כמובן שכבר יותר טוב ורוצה לחזור לעבודה מיד אחרי החג. לא הצלחתי לדבר עם אף רופא, כי אין הרבה שמבינים מהזה בכלל אנדו' ומחפשת ב"נרות" רופא נשים טוב באזור שלי. מקווה שמחר אמצא אחד טוב, קבעתי באחת המרפאות פה ומחר הולכת להפגש שם אז מחזיקה אצבעות שאולי מצאתי את הרופא שלי. צריכה רופא מתחשב, ורגיש אחרת אין סיכוי שאשאר אצלו. הפצע בלב - יש אנשים שלא מבינים ואומרים לי וואלה זה נהדר לדעת מראש שיש בעיה וישר ללכת עם פתרון ולהתחיל ללדת כשארצה, כאילו שזה פשוט. הידיעה לפני הזמן, לדעתי קשה אף יותר. יש לי חברה שעודדה מאוד, גם היא עברה הפריה בחייה אחרי 5 שנים של ניסיונות והיא אמרה לי, קחי את הזמן ותנוחי, תרגעי ותחשבי על הצד החיובי עם כל הקושי שבדבר תמיד תוכלי לשלוט בכמות של העוברים שיחדירו לתוכך ולהחליט לנסות להפרות תאומים וכך להנות כפליים. היא אכן עודדה אותי מאוד ואמרה שיודעת כמה קשה המחשבה אבל אין מה לעשות ועכשיו צריך להתמודד וקודם לצריך למצוא את המיועד כך ש...יש עוד קצת זמן. בקיצור, אני אופטימית ומקווה שיהיה בסדר בקרוב מאוד בכל הנוקע לכאבים והלוואי והכל יהיה מעכשיו קצת יותר פשוט! שתהיה שבת מקסימה ושוב המון תודה על התמיכה שבהתחלה קשה להבין כמה היא עוזרת אבל היא חשובה אז תושה, מכל הלב
 
למעלה