היי בנות.

[JustAnotherOne]

היי בנות.

רק רציתי לשמוע מה דעתכן על משו שקרה לי היום. אז ככה, נסעתי עם חברה לעיר הבירה בת"א. הכרנו שם משהו, שנידלק עלי. בהתלה סתם הסתובבנו איתו והכל ואז התשייבנו בדשא...ומפה לשם, אני והוא התנשקנו. חברה שלי ישבה בצד, והסתובבתי לראות מה קורה איתה-ראיתי שהיא בטלפון אז נישארתי לשבת. אחרי כמה דקות שמתי לב שהיא נעלמה, והתקשרתי אליה איזה מליון פעם-היא הייתה בממתינה ולא ענתה לי. הבנתי שהיא התעצבנה עלי שהייתי עם ההוא והשארתי אותה לבד כביכול [למרות שזה היה ממש ל5 דקות, וזה לא שהלכנו ממש או משו..אבל נו,אתן בטח מבינות]. בסוף הצלחתי להשיג אותה -היא הייתה כבר בדרך למונית. אמרתי לה שתחכה במקום ושאני באה, ההוא שהכרתי בא איתי. כל הזמן אמרתי לו שהוא יכול לחזור ושבמילא אני אסע הביתה, אבל הוא רצה ללוות אותי. אז מצאנו אותה והלכתי לדבר איתה. כולה הייתה עצבנית וצעקה עלי ונירגענו קצת ואז באה הטעות השניה שלי לאותו ערב-ביקשתי ממנה שתחכה רגע כדי ללכת לבקש ממנו מספר טלפון. היא התעצבנה והלכה שוב. התשייבתי לרגע והיא כבר נעלמה בין האנשים. לא הצחלתי להשיג אותה יותר. כל הזמן היה תפוס והיא סיננה אותי. התקשרתי לחברה אחרת שלי שתגיד לה לענות לי,או לפחות שתגיד לי איפה היא או כל דבר אחר. זה לא הצליח. קיצור בסופו של דבר-כל אחת חזרה לבד הביתה. רציתי רק לשמוע מה אתן חושבות על כל מה קרה-מי לדעתכן צודקת וכ"ו. אני באמת אשמח לשמוע ביקורת בונה, גם אם זה אומר תגובות משסוג של "את כלבה" וכ"ו. סליחה על החפירה ^^ ותודה מראש למי שקראה :].

 

[Sorrow In My Soul]

../images/Emo32.gifבנות!!!../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

אני אשמח אם תדרגו אודישן של חברה מאד טובה שלי שרוצה להתקבל לסדרה והדירוג משפיע על השיפוט. http://myaudition.co.il/auditions/2942 זה חשוב, בנות, בבקשה. תודה

 

[Sorrow In My Soul]

אוקיי, צריך להירשם, אבל

אם כמה שיותר בנות יעזרו בקטע הזה זה יהיה ממש טוב. תודה למי שיכולה

 

[דודה מרי]

../images/Emo32.gifבקשה תגידו לי שהכל בסדר..

אתמול שלחתי לו הודעת בוקר טוב והוא לא ענה עליה, ואז ב7 בערב ראיתי שהוא לא דיבר איתי עדיין אז שלחתי לו עוד הודעה.. וגם עליה הוא לא ענה.. וגם היום הוא עוד לא דיבר איתי בכלל.. ואני ממש דואגת. אני יודעת שאולי זה מוגזם, אבל הוא בהודו ואני מפחדת ויש לי את כל הסיבות בעולם לדאוג לו... ואני לא יודעת מה לעשות, כל 7 דקות אני בודקת את הפלאפון לראות אם פספסתי הודעה או משהו.. אני לא מבינה למה הוא לא מדבר איתי וזה משגע אותי. אני ממש מפחדת שקרה לו משהו. במיוחד אחרי כל מה שהיה בהודו לפני חודשיים עם הרצח של הבחור ההוא... אני יודעת שאני מגזימה אבל אני ממש אוכלת כאפות על העניין הזה.. אוף אני כל כך כל כך מפחדת....

 

[tink 16]

../images/Emo203.gif אני מבינה את החרדה שלך מאמי..

אבל תחשבי חיובי.

אני פה איתך.

 

[הטיפות סיNנו תקוות]

יהיה בסדר..

הוא נסע עם חברים לא? אם היה קורה משהו כבר היית יודעת.. אולי הוא בטרק באיזור בלי קליטה? אולי הוא שכח את הפלאפון איפשהו? נגמרה הסוללה ולא היה לו איפה לטעון אותה? תירגעי, תנוחי. אל תלחיצי את עצמך בדברים כאלה. את שוכחת שהעיתונות עושה מסיפורים כאלה כותרות של 4 עמודים בעיתון, בטוח כבר היית יודעת אם קרה משהו..

 

[דודה מרי]

הוא נסע עם חבר אחד

והוא לא בן אדם כזה, הוא נורא אחראי. הוא בודק לאן הוא נוסע ואם יש קליטה לפני. אם הוא היה עושה טרקים הוא היה מספר לי ומכין אותי מראש. גם לשכוח את הפלאפון אין מצב, אמרתי לך הוא ממש אחראי. וגם אם כן, הוא היה מתקשר אלי מאיזה כפר חב"ד או משהו כמו הפעמים הקודמות שהוא עשה והיה מספר לי. הוא יודע ת'מספר שלי בע"פ ואין מצב שנגמרה לו הסוללה ולא היה לו איך להטעין, השקעים בהודו זה אותם שקעים כמו פה והוא יכול לבקש להטעין במקום מסויים ולשלם על זה כמה שקלים... אמא שלי כבר ניסתה להרגיע אותי עם כל ההשארות האלה וזה בדיוק מה שעניתי לה על כל דבר, והיא בעצמה הסכימה איתי שהוא בחור אחראי וכל זה.... בגלל זה אני ממש דואגת. אני ממש פוחדת שקרה להם משהו אוף..

 

[Magic Melody]

לדעתי...

תראי אני מבינה את שני הצדדים. כשקורה לי שחברה מזניחה אותי לטובת בחור, בין אם הוא חבר שלה או סתם מישהו שמתחיל איתה, אני מתחרפנת - כל עוד אני לבד. וכשמישהו מתחיל איתי והוא מוצא חן בעיניי, אני הכי נלהבת בעולם ורוצה להיות איתו, וקרה לי יותר מפעם אחת שהזנחתי חברה בשבילו. אבל למען האמת, כל הקטע של הנשיקה ביניכם והכל, לא היה צריך להיות באותו רגע. היית צריכה להגיד לו שאת תשמחי לשמור איתו על קשר, אבל עכשיו את עם חברה , וכאן זה היה אמור להגמר ביניכם. רוצי להשלים איתה. לא שווה לריב עם חברה בגלל בחור.

 

[e l u l a]

אני חושבת ש../images/Emo153.gif

אם היית בשכונה שלך או לא יודעת..באיזור שאת גרה בו ושיש בו עוד אנשים בערב אז סבבה, לכי תתנשקי ותהי עם מי שבא לך כמה זמן אפילו אם הבטחת לחברה שתהי איתה או כל דבר אחר... אבל כשנמצאים בפסטיבל חברה שלך באה כדי להיות איתך ואין לה שם אף אחד אחר. אני הייתי נעלבת אם עושים לי את זה ומשאירים אותי לבד. וכאילו כשבאת אליה אחרי שהבנת שהיא נעלבה היית צריכה להיות איתה ולשכוח מההוא, כי בתכלס הכרת אותו רק היום והיית איתו רק חמש דקות, לא שומרים על קשר עם אנשים כאלה[או שזה רק אני?]. אני חושבת שאת צריכה להתנצל, ושוב אני לא אומרת שלא היית צריכה להיות איתו. אבל אולי נגיד יכלתם לשבת שלושתכם ביחד ולדבר אם הוא כ"כ מצא חן בעינייך ואח"כ להחליף איתו מספר ולהפגש איתו בהזדמנות אחרת רק שניכם.

 

[AnGeL DoLlY]

בקיצור ולעניין,

לא עוזבים חברה כשאתן רק שתיכן במקום כלשהו. זה חוק. אם אין לה עוד אנשים להסתובב איתם, פשוט לא משאירים אותה לבד אפילו אם זה לטובת מישהו שמממש מוצא חן בעינייך. היית צריכה להגיד לו שאת מייבשת את חברה שלך והייתם מחליפים טלפונים במקום.. אבל לא משנה, המעשה כבר נעשה. לדעתי לכי תתנצלי בפניה ותגידי שזה לא יקרה יותר. בטוחה שהיא תסלח לך.. :]

 

[JustAnotherOne]

מסכימה איתכן כמובן

וזה הקטע הכי מטומטם בכל הסיפור- שאני באמת מסכימה עם מה שאמרתן ואין לי פשוט שום סיבה ניראת לעין למה לא פעלתי ככה. כבר ביקשתי סליחה וכלזה, היא לא ענתה לי בנתיים. מקווה שיסתדר. בכל מקרה, תודה לכן :].

 

[מKה אפורה]

גם אני מבינה את שני הצדדים

מצד אחד, אני הכי מתבאסת בעולם כשחברה שלי נוטשת אותי לבד לטובת בחור, אבל מצד שני, אם לי זה היה קורה, הייתי רוצה את הפרגון שלה. אני, בסופו של דבר, הייתי מקסימום מסתדרת לבד, לא ביגל דיל... בכל מקרה תתנצלי בפניה וזהו

 

[adiss90]

../images/Emo32.gif צעד עיניים באדום.

בוקר טוב ו כאן זה מתחיל או כאן זה נגמר אני מרגישה כ"כ כ"כ הכל יצא ככה מהפרופורציות שלו, הכל מקבל בעיניהם משמעות אחרת. הנה, חבר, הוכחנו לעולם שהוא בכלל מסתובב בכיוון ההפוך. ניצחנו את הניצחון שלנו. אנחנו המלך הבלתי מעורער. ואז, חבר, אתה מלך בעולם האוטופי שלך, מאושר עם בקבוק שמפניה בחדר. אולי חשבתי שזה טעם החיים, לפעמים זה אפילו מרגיש הכי שלם, אז למה לעזאזל יש פה כאילו פאזל לא פתור? כאילו חסר חלק? אני חושבת על הפוגה במצב הנוכחי. זה בטח יגרום לירידה מרשימה בבטחון ובתפקוד. לפעמים יש הרגשה שזה הדבר היחידי שאפשר לשרוד אתו, לעבור אתו. אני חושבת שכרגע עדיפה התמודדות. לילה.

 

[הרים של פחד]

../images/Emo32.gifאני כל כך לא יודעת מה לעשות

הכנסתי את עצמי לקשר שלא חשבתי שאני אכניס בחיים. כאילו, כן חשבתי כי תמיד זה ככה אצלי, אבל לא האמנתי שככה אני ארגיש. אז בעיקרון פגשתי אותו לפני שבועיים וחצי, בעיר, והוא חייל בן 19. הוא גדול ממני ביותר מחמש שנים, הוא רחוק, הוא עושה שבוע צבא ושבוע הוא גר בירושלים ועובד כל הזמן ככה שגם בזמן הזה בקושי אפשר להתראות. נפגשתי איתו שלוש פעמים, אני מדברת איתו בערך פעם ביום בטלפון ואנחנו לא ממש אומרים כלום, רק אני מתגעגע ומה קורה וזהו בערך, ואני גם שונאת טלפונים אז בכלל. אז כמו שאני תמיד, נהייתי אובססיבית, אני כל הזמן חושבת עליו ורוצה לראות אותו ולהיות איתו ומחכה לטלפונים ורק מחכה לראות אותו. אני כולי מתגעגעת, רק אתמול ראיתי אותו ואני כבר לא מצליחה לא להתגעגע (ויש לי איזה שבוע וחצי בטח עד שאני אראה אותו). עזבו את זה שאני לא יודעת בכלל אם הוא רציני, מה הוא בכלל חושב ומה יהיה הלאה כי אנחנו מכירים כל כך מעט אבל אני לא מצליחה להפסיק את הרגשות האלה. אני חושבת שהוא לא אחד שינצל סתם כי הוא כזה מקסים, דיברנו אתמול על ההפרשי גיל כי שנינו פחדנו מזה וקבענו שלא נספחים ועושים דברים שנצטער עליהם אחר כך ושלא נתקדם הלאה בקטע המיני וכל זה וששנינו ניזהר לא להיסחף עם זה כי זה מסוכן. התנשקתי איתו פעם ראשונה והכל קרה כל כך מהר, כבר התקדמתי הרבה הלאה. כאילו, לא ממש אבל כן. וזה כזה נעים וכייפי ולא בא לי להפסיק אבל אני יודעת שאנחנו צריכים לעמוד בהסכם כי אחרת זה לא יגמר טוב כי זה לא מתאים. ישבנו אתמול על דשא כזה מבודד, בצל, היינו ממש מעט כי הוא הלך אחכ לעבודה אבל בזמן שהיינו היה כזה מדהים ונעים (וטעים) ושכבנו מחובקים כל הזמן ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על שלושת הפעמים איתו, כל פעם כזאת נותנת לי כוח לעוד מלא זמן. ולפני שנפגשנו לא ראיתי אותו שבועיים, והתחלתי עם פראנויות ש-למה הוא לא מתקשר וכל זה, אבל אני חושבת שהכל בראש שלי כי הוא אומר לי כל הזמן במפגשים כמה כייף לו (כי באמת כל כךךךך כייף) ושהוא אוהב אותי, ואני בטוחה שהוא רוצה להשאר שם איתי כמו שאני רוצה. והוא כל הזמן שואל אם אני נהנית ואם אני אוהבת אותו, יכול להיות שהוא יותר פרנואיד ממני חחח. אז בקיצור אני מתגעגעת ורוצה לראות אותו ולנשק אותו וסתם לשבת איתו ואני מפחדת להקשר יותר מדי, כי ככה זה אצלי. אני אוהבת הכי הרבה בעולם וזה טוב, אבל אני גם יכולה להפגע ככה מאד. ואני מאוהבת לגמרי. סליחה על החפירה...

 

[Magic Melody]

תראי

אני באמת לא יודעת מה מתחולל אצלכם בתוך הקשר, את זה רק אתם יודעים, אבל מישהו בן 19 וחצי שיוצא עם מישהי בת 14 [?], זה מעיד טיפה על הבנאדם... איפה הבגרות? אלו לא סתם הפרשי גילאים, למשל אם מישהו בן 30 ומישהי בת 25, שזה בסדר גמור מבחינה מנטלית, אלא פשוט שניכם בשתי תקופות שונות לגמרי בחיים, מה , את עולה לכיתה ח' או ט' לא? והוא פאקינגגג בצבא.. לדעתי קשר כזה לא צריך לקרות, הוא גדול עלייך מידי, ובשלב זה או אחר אתם כן תתקדמו בקטע המיני, ויש מצב שתעשי תטעות של החיים שלך. אנלא יודעת מה איתך אבל אני לא הייתי רוצה לאבד את הבתולים כל כך מהר. מה גם שאם את אובססיבית אליו, זה כבר לא בריא. תחשבי טיפה עם עצמך.. תתייעצי עם אימא שלך או משהו. מצטערת על הישירות.

 

[הרים של פחד]

../images/Emo203.gifכן, זה די מסובך..

הוא חשב שאני יותר גדולה בהתחלה. וחוץ מזה אני יכולה להגיד על עצמי שאני בוגרת והוא אמר בדיוק את אותו דבר, ככה שזה לא באמת כזה הפרש (אבל בכל זאת כן). אני עולה לט'. אני גם לא רוצה... אבל בדיוק בגלל זה הסיכום שקבענו בנו ממש מתאים לי אבל אני לא יודעת אם נצליח לעמוד בו.. אני חושבת כל הזמן, בגלל זה גם כתבתי פה. וההורים שלי יודעים תודה על התגובה!

 

[דודה מרי]

אני חושבת שזה דיי דבילי

לקבוע כאלה הסכמים מראש עם הקטע המיני... בסה"כ כל מה שיהיה ביניכם פיזית יקרה מלהט הרגע. את לא יכולה להגיד "אני לא עושה איתו ככה וככה עד ככה וככה זמן" כי זה לא יעזור כששניכם תהיו לבד וחרמנים. וכל הויברציות האלה שיעברו לכם בגוף לא ממש יעזרו לכם. אני לא חושבת שהקשר ביניכם דיי בריא או אפילו טבעי... אף פעם לא חשבתי שיש לילדה בת 14 מה לעשות עם בחור בן 19 וחצי. על מה יש לכם לדבר? מה יש לכם לעשות ביחד? לאן אתם יכולים ללכת ביחד? את בכלל עוד לא עולה לתיכון, הבחור כבר עוד מעט מקבל רב"ט או וואטאבר. אפילו אני שאני בחורה בת 18 כל הסיפור הזה של הצבא רחוק לי, וחבר שלי כבר השתחרר. ואני אפילו אלך רחוק ואתן אותנו כדוגמה, סבבה? חבר שלי בן 22 ואני בת 18, בהתחלה כל הקשר הזה נראה לי כל כך תלוש מהמציאות וכל כך פחדתי שזה לא יסתדר בגלל הגיל וההפרש הגדול (4 שנים ושלושה חודשים). גם הוא בהתחלה לא ממש התלהב מלהכנס איתי לקשר בגלל הגיל שלי.. ובסופו של דבר זה הסתדר. אבל עדיין יש לפעמים מכשולים קטנים כאלה. כאילו, אני מתלהבת מהעובדה שסיימתי תיכון לפני חודשיים והבחור לא מבין מה ההתלהבות כי הוא כבר עבר את זה לפני 4 שנים! אני פאקינג מתגייסת רק עוד חצי שנה, כשהוא כבר יהיה משוחרר שנה. שתביני אם אלה הדברים המוזרים אצלנו בקשר וזה אומנם לא כ-ז-ה מפריע לנו, אבל זה כן איכשהו גורם לדברים לחלחל לבפנים, אז אני בכלל לא רוצה לדעת מה קורה אצלכם בקשר... קיצר אני חושבת שהקשר שלכם לא ממש טבעי... ועזבי את הגיל, את בעצמך אומרת שהקשר ביניכם לא ממש מיועד להצלחה גדולה. אני הייתי חותכת. אבל זו רק אני ויכול להיות שלך יש את הכוחות הפשיים לכזה קשר... בהצלחה.

 

[הרים של פחד]

../images/Emo203.gifאני לא רואה מה דבילי בזה..

וכן, אני מסכימה איתך שכמעט תמיד זה הכי בעייתי בעולם. אבל אולי אני פאתטית ופנטזיונרית וכל זה אבל תמיד יש את היוצאי דופן... אני לא יכולה לחתוך, אני פשוט לא מסוגלת.. תודה.

 

[דודה מרי]

אל תעלבי ואל תקחי

את זה כאילו אני מתנשאת עליך בגלל הגיל, אבל תסכימי איתי שכמה שלא תרצי, אני בחורה בת 18 ואת ילדה בת 14 ועדיין יש לי קצת יותר נסיון ממך ואני יודעת טיפה יותר ממך על מה שבחורים רוצים ומה שהם מחפשים בהרבה מקרים.. אני רוצה שתתעוררי מהפנטזיה שלך, כי באמת קשה לי להאמין שהבחור לוקח אותך ברצינות. יש לכם בקשר הזה כל כך הרבה מכשולים שרק מלקרוא את כל זה אני אומרת לעצמי "זה פאקינג לא מנט טו בי". המרחק והעובדה שהוא עובד הרבה, וגם שהוא בקושי מדבר איתך... בתור בן אדם מהצד שקרא את הדברים שא-ת כתבת, קשה לי להאמין שהבחור, בחור בן 19 וחצי יקח אותך, ילדה בת 14, ברצינות. ויודעת מה? אני אספר לך משהו... אבל מראש, זה שהמקרה הספציפי הזה קרה לי, לא אומר שאני חושבת שכל הבחורים כאלה. עובדה שיש לי חבר שאני מאוד אוהבת ואני סומכת עליו ב100 אחוז. סבבה? טראומה טראומה אבל אני עדיין אובייקטיבית לחלוטין. כשהייתי בת 14 או 15, לא זוכרת.. הכרתי איזה בחור בן 18 ושכבתי איתו, ואחרי זה כל כך חשבתי שאני מאוהבת בו ורחמנא לצלן, לא יכולה לחיות בלעדיו. חשבתי שאם אני לא אהיה איתו לא שווה לי לחיות וכאלה. כמה בכיתי בגללו יא ראבי. אני צוחקת על עצמי היום, אגב

. בכל אופן, הייתי בטוחה שאני כל כך מאוהבת בו שכל פעם שהוא רק קרא לי והיה מחייך לי קצת, הייתי באה כמו טטלה ושוכבת איתו ואז הוא היה מעיף אותי קיבינימט. וכשהוא היה רואה אותי ברחוב אחר כך או בכל מקום אחר, הוא היה מתייחס אלי כאילו הוא בכלל לא מכיר אותי. בקושי אומר לי שלום. וכל זה קרה בגלל שהתלהבתי מזה שהוא היה גדול והיה נראה לי מגניב שאני "עם" מישהו בן 18-19. כל זה היה לפני 3 וחצי שנים, אולי יותר מי יודע. אבל לקח לי בערך שנה רק להתגבר על כל המקרה הזה איתו. אני מספרת לך את זה כדי שלא תסתנוורי מהעובדה שזה ממש מגניב שיש לך חבר חייל. שלא "תתאהבי" לי בו ותהפכי להיות סמרטוט רק כי עשית טעות. ואני לא מדברת על סקס... אני מדברת על סתם להקשר אליו יותר מידי. וזה לא קשה, כי בחורים בגיל שלו בדר"כ כבר מספיק "מאומנים" ויודעים להגיד את המילים הנכונות, בזמן הכי נכון שאפשר.

 

[SomebodyToldMe]

אבל מצד שני

יש זוגות שכבר 4-5 שנים ביחד מגיל צעיר ועם כאלה הפרשים, כל מקרה לגופו. הדבר הנכון לעשות הוא לא להגיד "רוב הבנים כאלה" אלה להתייחס למקרה הספציפי שלך וללמוד לפי המעשים של הבנאדם מה בדיוק הוא רוצה ממך, וזה לא כלכך קשה - מישהו שלא מתייחס אלייך ברצינות לא ישקיע בך ויתקשר וידבר איתך שעות רק בשביל סקס, כי תכלס זה משהו שאפשר להשיג בקלות. ואם היא לא מספיק בוגרת בשביל להבין את זה, אז איזו דרך טובה להתגבר אה? בסה"כ לב שבור זה משהו שעובר