היי בנות.

../images/Emo203.gif../images/Emo45.gifבדיוק! אני כ"כ מסכימה איתך.

אם הוא מחפש רק סקס הוא לא היה מתחיל קשר כזה ומדבר איתי בטלפון מלא ועוד אומר בע צ מו שלא נתקדם כי זה לא מתאים.
 
../images/Emo203.gifאת כן מתנשאת מעלי בגלל הגיל

וזה ממש דפוק כי הגיל תכלס לא אומר כלום, יש המון אנשים בני שלושים ילדותיים ו"ילדים" (כי אני כבר לא ילדה..) בגילי יותר בוגרים מהרבה בני עשרים אחרים. קיצור, הגיל זה רק מספר. הוא מדבר איתי... ולא יודעת, לא נראה לי שהוא סתם משחק איתי ומנצל אותי כי איזה מניע יש לו אם אני לא שוכבת איתו? ובכלל, זה בא ממנו שלא נתקדם אז לא נראה לי. וחוץ מזה אני סומכת על אנשים.. שוב, אני לא חושבת שהוא סתם אומר לי את המילים הנכונות כדי לנצל אותי כי אני לא רואה איזה סיבה יש לו לעשות את זה. ואני לא מתהלבת שיש לי חבר חייל, הייתי הרבה יותר שמחה אם הוא היה יותר צעיר. ואולי הגבתי בתוקפנות קצת אבל זאת לא הכוונה, אני סה"כ אומרת שמה שהיה נכון לבחור שלך (הגדול) לא דווקא נכון לכאן. :)
 

pampkin

New member
תראי מתוקה,

אני ממש ממש מבינה אותך. הוא חייל והוא גדול ובטח יש לו אוטו ומדים וכאילו.. הוא חייל! זה נורא נורא מלהיב. בטח בגיל שלך שהחברים או הידידים הגדולים [נניח בשנה שנתיים] אפילו עוד לא חושבים על צבא וכאילו זה נורא חדש לך ונראה לך נורא מגניב. [אני באמת לא אומרת את זה בהתנשאות.] אבל את חייבת לזכור שהוא בן 19. וכאילו.. את בת 14. אני בת 16 וחבר שלי בן 19 וחצי וכאילו חברים שלו בהתחלה הכי צחקו עליו בעולם. כאילו את יודעת לא ברצינות, אבל כזה "מה אתה מחפש עם קטינה בלהבלה" כאילו וגם מול הפרצוף שלי, שזה בסדר מבחינתי כי זה לא היה באמת ברצינות, וצחקתי איתם ואמרתי להם שהם זקנים וכאלה. וזה עוד איכשהו נשמע די נורמלי.. 16 ו19. למרות שצחקו עלינו והכל. מה שאני אומרת פה, זה שבד"כ בנים בגיל הזה לא בדיוק מחפשים ילדות בגילך. בגלל זה זה גורם פה לכולם להסתכל על זה בעין קצת עקומה. ואני מאמינה לך שאת בטוחה שהוא מדהים ומקסים והכי שונה מכולם ולא אכפת לו מה כולם אומרים ולא אכפת לו מה חושבים ולא אכפת לו מה הוא יכול להשיג ממך ומה הוא לא יכול להשיג ממך. אבל אני בטוחה שבאיזשהו שלב הוא כן יחפש מעבר, הוא כן יחפש איפה הוא יכול להשיג יותר. למשל אנחנו, שהוא ממש ממש ממש לא לחץ עליי [ואני מצד שני ממש לא יותר מדי התנגדתי אליו]- שכבנו אחרי חודשיים שהיינו ביחד. וכן, לילדה בכיתה י' [לא שאני מתחרטת או משהו, אבל] זה עדיין יחסית מוקדם. ואני בטוחה שאם היה לי חבר בגילי לא היינו שוכבים אחרי חודשיים. וכאילו אני מנסה להסתכל על עצמי בגילך ולנסות לראות את חבר שלי [סתם כדוגמא למישהו בן 19] מסתדר בקשר עם ילדה בת 14.. כאילו פאק בגיל 13 וחצי רק הייתה הנשיקה הראשונה שלי! [אני מבינה שגם שלך..] היה לי חבר שכאילו אחרי חודשיים [והוא היה בגילי] הכניס את היד שלו לחולצה שלי ונגע לי בציצי מעל החזיה [חח איזה פירוט אה] והכי נבהלתי מזה בעולם וזה נראה לי התקדמות הכי מהירה בעולם אחרי חודשיים! ותשווי את זה לקשר שיש לי עכשיו, בכיתה י', שאחרי חודשיים כבר שכבנו. את מבינה? מצד שני אני גם ממש מבינה אותך שאת לא יכולה לסיים את זה עכשיו ושכבר נקשרת ושזה כן מעניין אותך ואת כן רוצה לנסות. אבל בכל אופן תחשבי פעמיים לפני שאת עושה דברים, ואני לא מדברת על לחשוב מה יכול לקרות עוד יום או יומיים ואם תתחרטי על זה מחר, אלא תחשבי אולי את מעדיפה לדחות דברים לגיל קצת יותר מאוחר. בכל מקרה בהצלחה עם כל מה שתחליטי..
 
../images/Emo203.gifממש תודה על התגובה..

אני לא אגיב על הכל כי אני מסכימה איתך יחסית ברוב הדברים, אבל זה לא עוזר לי את מבינה? אני רוצה לראות בעצמי שזה ככה. אני לא רוצה סתם לוותר על משהו שאולי יכול להיות טוב... וגם הלב והראש לא ממש קשורים אחד לשני. אוף די אני שונאת את זה
 

lady man

New member
../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif

אני מסכימה איתך בהכל! כאילו תיארת אותי=]
 

lady man

New member
damm girl!

טוב. אני אחפור. התכונני=] אני לא אגיד לך לצאת מהקשר הזה כי הפרש הגילאים גדול ובלהבלה כמו שאני בטוחה שכבר אמרו לך. אני רוצה שתשאלי את עצמך כמה שאלות: **את מוכנה ללכת איתו יותר רחוק מרק נשיקות וחיבוקים? הוא רוצה את זה. לא משנה כמה תנסו ותדברו על זה וכל השטויות האלה. הוא לא רק רוצה את זה, הוא צריך את זה. אין מה לעשות, ואין טעם להשלות את עצמך כי בסופו של דבר כל אחד רוצה את זה (גם בנות..כן כן=]) כולם רוצים את זה וההבדל היחיד בין חלאות לבין אנשים כמוהו שמוכנים לחכות זה מידת הלחץ שהם מפעילים. את צריכה לשאול את עצמך איפה את עומדת, אם את מוכנה לזה, אם את רוצה את זה כמוהו. **אם אכן הוא מוכן לחכות לך בקטע הפיסי, את באמת רוצה לגרום לו לחכות? הבחור בן 19 ואת נותנת לו לחכות. אין שום ערובה לזה שהוא לא יתפתה לעשות את זה עם בנות אחרות למרות שהוא אוהב אותך. כפי שכבר אמרתי, הוא צריך את זה ואם הוא באמת חשוב לך לא תרצי לגרום לו לדילמה הפנימית הזו, לא תרצי לגרום לו להיקרע בינך לבין הבנות האחרות שמציעות דרך קלה לספק יצרים. **את באמת רוצה לחכות לו? קחי בחשבון שאם זה הולך יותר רחוק וכבר יש מידת מחוייבות מסויימת אז קשה להתנתק ולפי מה שאמרת כבר קשה לך להתנתק (מובן לחלוטין=]) זו בעיה. את שמה את החיים שלך בהמתנה בעצם. קשה להיות עם חבר בצבא, ואח"כ סטודנט ואז חבר עובד...זה לא נגמר. ואת מה, כולה בת 14? 14 וקצת? יש לך עוד כ"כ הרבה לעבור! כל הדברים שהוא כבר עבר... לצאת למועדונים, לצאת עם חברים, לפגוש אנשים. לפגוש בנים. את תתחילי להסתכל על בנים אחרים כי זה טבעי ונורמלי והוא לא תמיד זמין וזה יהיה קשה רגשית. אם תצטרכי אותו הוא לא תמיד יהיה שם גם אם הוא יגיד שכן. מה שאני מבקשת זה שתחשבי על זה ושלא תקשיבי לאף אחד בעצם. אל תתני לאנשים ללחוץ עלייך, לכאן או לכאן. תזכרי שמה שכל הבנות אומרות כאן בא מהלב ומהצורך לעזור, אבל זה גם לא תמיד נכון. אנחנו לא מכירות אותו ואת כן אז כל מקרה לגופו. את תחליטי אילו עצות את רוצה לקבל ואילו לא. רק שתדעי, אני בת 15 וחצי ויש לי חבר כבר יותר משמונה חודשים שהתגייס לפני שלושה שבועות. הפרש הגילאים בינינו הוא שלוש שנים וחודש. גם לי אמרו את כל מה שאמרתי לך ואצלי זה הסתדר מעולה ואנחנו מאוהבים מתמיד=] ההבדל היחיד בינך לביני, הוא לדעתי, שלי אין בעיה בתחום הפיסי... אני סומכת עליו והוא סומך עליי (גם לו אין עבר מפואר עם בנות=]) ואנחנו מתקדמים לאט ובזהירות. אז לסיכום, מה שניסיתי להגיד הוא בהצלחה, תשמרי על עצמך ואם את צריכה משהו תפני אליי במסרים!
 

Tin Doll

New member
אני יודעת שאת לא רואה את זה עכשיו

אני מכירה את הגיל הזה מקרוב מאד, וואי כמה פעמים חשבתי שאני באמת אוהבת, ושיש סיכוי.. הכל מוכר.. עכשיו אני בת 18 וחצי ומסתכלת אחורה ומבינה באמת מי היה אהבה אמיתית ובוגרת ומי היה סתם. פשוט סתם, הידלקות שנמשכה כמה שבועות או אפילו חודשים. את לא רואה את זה ככה כי את בגיל הזה, זה קצת חדש לך, לא חווית קשר רציני. מצטערת אם זה נשמע קצת מתנשא, אני באמת אומרת מה שאני חושבת... קשר של מישהי בת 14 עם בחור בן 19 זה קשר לא בריא. תגידי לי את, מה בחור בן 19 רוצה מילדה בת 14? זה לא נראה לך קצת לא הגיוני..? כל אחד חיי תקופה שונה, הוא את תקופת ההתבגרות כבר דיי עבר ואת רק מתחילה אותה. אני רק מציעה לך לא לתת יותר מידי ולא להיות מסונוורת כי הוא יכול לסובב אותך על האצבע הקטנה בלי שתשימי לב. תדברי איתו, אל תתביישי, תגידי לו כל מה שאת חושבת ואל תדלגי על דברים קטנים שנראים לך לא בסדר..
 
../images/Emo203.gifטוב אני אגיב לשתיכן

בכל מקרה אתן כבר לא תקראו אבל אני קראתי את שתי התגובות ותודה ואני לוקחת דברים ממה ששתיכן כתבתן, באמת.
 
../images/Emo32.gif ימים אחרונים של חסד

זה נשמע מטומטם אבלזאת הכותרת שעולה לי בראש אתמול אני נהר ועמית שתינו יחד ואז באו עוד כמה חבר'ה וישבנו וצחקנו ולילה לפני עשינו על האש בחצר של נהר וישבנו על נרגילה והיום הייתי אצל קרן עם קופל וליאור וסתם ישבנו בחצר ושיחקנו קלפים ומחר נוסעים לת"א לכמה ימים עם כל החבורה ואני לא יכולה להתנתק מזה שזה הסוף.. שזה השבוע האחרון שלי לבלות ככה, עם האנשים האלה, במנטליות הזאת... שזה הכי הבית והכי נורמלי והכי שלי והכי רגיל בעולם, שזה המקום הנוח והבטוח... לשבת בפארק אני והבנים ולעשן נרגילה ולדבר על כלום, או לשבת על קלפים או פלייסטיישן במחסן או לקפוץ לתרשיחא לקנות אלכוהול או להרים לחיים בברכת "מישקה הוא גיי" או לשיר במשך שעה "מי מלך, מלאכי המלכים" לפני ששותים או לארגן משתה שלמה מטורף או.. ואו.. ואו.. ויש כל כך הרבה. מוזר לעזוב ולדעת שכולם ישארו... שזה לא מתפרק.. שזה פשוט שאני לא אהיה חלק.. או פחות חלק. אני יודעת.. אני מתחילה משהו חדש ויהיה לי טוב ואני אכיר אנשים חדשים.. אבל כמו ששחר אמרה אז באוטו "לא רוצה אנשים חדשים.. טוב לי עם מה שיש לי..." מוזר לעזוב בית.
 

Tin Doll

New member
../images/Emo32.gifעעעעה

אני מתה מתה מתה מתה לחיבוק אמיתי גדול וחם לא משנה ממי ממה למה ואיך אני ככ זקוקה לחיבוק חם לי נראה לי יש לי חום אבל אני קרה וואי הגוף מתפרק לי אני אשכרה מתפרקת כי רק ככה אני יכולה להרגיש באמת ולהתוודות ולהגיד הכל לא רוצה שהכאב ילך ממני, וואי הראששששששששששששש לא רוצה פסיכולוגית לא רוצה סבתא..היא רק תעשה לי רע גם כן היא מצאה לה זמן לגסוס נראה לי שאני אלך לשמוע מוזיקה וזהו
 

Miss Tika

New member
../images/Emo32.gif

היה סופ"ש אחד הטובים :]] חמישי יצאתי עם תתי ומרול ללאו בלומס ברמת החיל, היה ממש כיף, פגשנו שם גם את לילוש... שישי בבוקר קמתי, נסעתי לקניון להסתובב עם עמית (לחפש מתנות פרידה לשותפות שלי בחדר בבסיס שעוזבות
הכי עצוב. אבל לא נכנס לזה.), הזמנתי איזה ספר למאיה, לגליה עוד לא קניתי, אבללל קניתי מתנה לעצמי ספר אדיר. אני מסתכלת לי על מדף המחזות, ופתאום קופץ לעיניי קובץ מהולל שיצא עכשיו של שמונה מחזות של פ.ג.לורקה (אהוב ליבי הנצחי) !!! מביניהם גם 'ירמה' (שזו באמת היצירה הספרותית המוערכת והאהובה עליי בכל הזמנים וגם במקרה המחזה שביימתי לבגרות בתאטרון, שפאקינג אין לי אותו בעותק קשיח אלא רק בעותקים מצולמים מהארכיון של הקאמרי, בושה) ועוד כמה מחזות קלאסיים שלו וגם מחזות שלא הכרתי (אני!! לא הכרתי!), בתרגום של רינה ליטוין, שאת התרגום שלה אני הכי אוהבת ונדיר למצוא אותו... לא נקנה?! ברורררר שנקנה! רק 89 שקל, וגם ביקשתי שיעטפו לי D: אם מתנה אז מתנה עד הסוף. בצהריים נסעתי לבית אריה, ניקתי את החדר שלי, עזרתי לחברהשלאבא לבשל, היה ממש כיף.. גם ארוחת שישי היתה ממש נחמדה (עם אבא שלי שנהיה דתי שומרשבתהולךעםכיפה לאחרונה). בלילה נשארתי בבית, משמש בא אליי לשבת על בירה במרפסת שלי והיה רגוע וטוביק. שבת בבוקר התעוררתי לטלפון זועף של מרול "מה?!!? לא קמת?!!? עוד רבע שעה הולכים לים!!!!!!!" התארגנתי לי מהר מהר, ונסענו אני תתי מרול ועומר לחוף בארסוף. היה מלך. זה חוף מעולהה.. רק הנודיסטים קצת לא משהו D: עשינו שם טרקים של החיים לרדת לחוף (כי זה חוף הכי לא מסודר), ואח"כ לעלות לצוק כדי לראות את הנוף-הכי-יפה- איי פעם. עליתי עם עומר ופשוט.. לקחתי לי כמה דקות של לעמוד על הצוק, להסתכל על רצועת החוף העצומה הזו ו...לנשום אותה... סוגשל מדיטציה. היה מדהים. וחוצמזה בניתי עם תתי ארמון בחול ועשינו מלא שטויות :]] היה כיף כ"כ. בערב הגעתי הביתה התקלחתי, ונודע לי שלא עברתי שלב במיונים שלי לקצונה וממש ממש ממש חטפתי דיכאון... מה שיותר מרגיז זה ש98% שלא עברתי את השלב הזה, רק כי במז"י שכחו לשלוח לי את הזימון למיון בזמן והחו"ד שלי הגיע מאוחר לממד"ה, והחפשנים האלה פשוט לא טרחו להוסיף אותי למיונים כי הם קיבלו מייל עליי יום מאוחר יותר ממה שהיה צריך. לא הבנתן כלום, אבל מה שניסתי לומר זה שהיה לי סיכוי ממש ממש טוב לעבור (המפקד שלי שכתב עליי את החוות דעת היה בשוווק כשהתקשרתי לומר לו שהם לא העבירו אותי), ופשוט יש סבירות מאוד מאוד גבוהה שבגלל שצה"ל זו מערכת מטומטמת וחרא שמרוב שכולם בה מספרים, אנשים כבר שכחו שיש בני אדם שעומדים מאחורי המספרים ועתידם מונח על הקלדה זו או אחרת. בקיצור נבלות חפשנים, שישרפו. אני בהתלבטות אם להפוך את העולם על זה או פשוט להבין שכבר אין סיכוי ולוותר... כי זה דיי שבר אותי. אבל מה שכן אח"כ נסעתי עם עמית להופעה בזאפה של אסף אמדרוסקי, ברי סחרוף ושלומי שבן. אמא ואחותי קנו לי זוג כרטיסים ליומולדת :] איזה נשמות! היתה הופעה מדהימה חבל על הזמןןן. ומחר אני אמנם הולכת לצבא (מה שמלאאא זמן לא עשיתי בימי ראשון), אבל רק בצהריים אני הולכת לאיזה הפנינג שהאגודה למען החייל עושים בראשון ויש מלא הופעות ושטויות... (מישהי באה לזה?...) בקיצור, מקווה שיהיה שבוע טוב, צפוי לי פעמיים אילת אני מקווה שיצא לפועל :] (לפחות דבר אחד טוב יוצא מכל הבנות שלי שעוזבות אותי! הפרידות באילת!!) שבוע מבורך בנות :]
 
למעלה