היי, אשמח לייעוץ...

היי, אשמח לייעוץ...

קודם כל, אני חדשה כאן בפורום, ומאוד שמחתי לגלות אותו... אני מבקשת להתייעץ איתכם בנושא מסוים, שקרה היום ופשוט השאיר אותי מאוד נסערת.
העניין הוא יחס של אחד העובדים כאן, אותו בנאדם באופן קבוע מזלזל ופוגעני, כבר היה לנו "פיצוץ" על זה בעבר אבל אני רואה שהוא אף פעם לא משנה את היחס וממשיך לדבר בחוסר כבוד.

אני מנהלת אדמינ' במשרד מהנדסים, ויש מהנדס אחד - החדש ביותר, שפשוט נותן לי הרגשה שהוא רוצה להראות כמה שהוא בסדר על חשבוני.
הוא נותן לי משימות, כמו כולם, אבל כול הייתר מבינים שעומס העבודה כאן עצום, יודעים שאין שניה שאני לוקחת הפסקה כל הזמן שאני כאן, ולכן לא "רודפים" אחריי בביצוע משימות שונות. הם יודעים שאני מתפנה אני עושה.
אבל אותו אדם- צביקה- לפעמים נראה כאילו הוא בכוונה צועק עליי למה עדיין לא עשיתי כלום, שאני מסבירה את כל הדברים שעשיתי הוא עונה "אז אני מבין שאני לא מספיק חשוב", הכל בצעקות כמובן,
בקיצור לא יעזור כלום, אני יודעת (ואני בטוחה שגם הוא) יודע שאין לו סיבה לפנות אליי בטענות ולמרות הכל הוא עושה זאת.
מילא הטענות אבל כל פעם הפנייה שלו זה תמיד בצעקות ותמיד בזלזול.

במצב רגיל הייתי פונה למנהל הבכיר, אבל מנהל העבודה כאן פוטר ולכן כרגע אין מנהל בשטח- אלא האחראי בחברה בחו"ל שבא לכאן אחת לרבעון (הוא אמור להגיע עוד שבועיים).

בקיצור מה שקרה היום זה שאחרי שהוא סיים לצרוח אליי באתי אליו ובאופן מאוד יפה ומכובד אמרתי לו שהוא מאוד פגע בי בהתנהגות שלו, והוא,, במקום להתנצל או לפחות לנסות לקבל את דבריי פשוט המשיך עם הדרישות וכמה שאני היא זאת שלא בסדר.

בקיצור יצאתי נסערת מהמשרד, בבכי, כולם באו להרגיע אותי אבל אותו בנאדם עדיין לא התנצל.

אז כן, מצד אחד חשובה לי ההתנצלות שלו, כי הוא באמת פגע בי. מצד שני מה שיותר חשוב לי שכל המקרה הזה, שכבר קרה בעבר פעם אחת וגם היום לא יקרה שוב.

יש לכם עיצה לגבי אופן ההתנהלות שלי עם אותו אדם?

תודה רבה, ומצטערת על האורך ...
 
ברוכה הבאה יקירה


כמה שמבינה אותך-לפעמים אין לי מושג מאיפה אפשר לשאוב את הכוחות כדי לענות לאנשים כאלה שאוהבים לדרוך על אחרים, שלא יודעים מתי להפסיק ,לעצור ולבקש סליחה.
הבוסית הקודמת שלי הייתה כזו ולשמחתי אחרי שבמשך כמעט שנה היא דרכה עליי שוב ושוב, התנהלה מולי בצעקות ואיומים כל הזמן- פשוט עניתי לה פעם אחת באסרטיביות אחרי שהגיעו מים עד נפש- שהספיק לי מההתנהגות שלה ולא מקובל עליי ונתתי לה התרעה של שבועיים ועזבתי.

זה היה צעד ענקי וקשה מבחינה רגשית, וגם מבחינה כלכלית כי הייתי חתומה על חוזה מטומטם שדרש ממני לשלם לה כסף אבל לא עניין אותי, רק רציתי להפסיק לעבוד שם כי הייתי ממש בדכאון.

תנסי עכשיו לחשוב איך היית מגיבה לו ולהתנהלות שלו לו היה לך זמן תגובה לאחר מחשבה-מה היית אומרת לו?
 
עכשיו שאני חושבת על זה...

פשוט הייתי מתעלמת..
מה שמפריע לי זה לא הביקורת שלו על העבודה שלי, אני יודעת שאני מוצלחת במה שאני עושה
הבעיה היא זה שהוא בכוונה צועק מהקצה השני של המשרד, ככה שכל מי שרק רוצה יכול לשמוע

לדעתי הפתרון הוא פשוט לא לענות, או לומר, בבקשה אם אתה רוצה לדבר איתי תבוא לכאן או נדבר בטלפון

לא מבינה אנשים כאלו, בחיי.
 
תתעלמי ממנו. תדברי איתו רק כשהוא מדבר איתך

בצורה יפה. יש לך את בטחון לזה(כמובן אישי ובמקום עבודה)?
על תקבלי ממנו שום עבודה עד שהוא לא מתקשר איתך לפחות בנימוס פורמאלי.
אם זה לא יעזור אשמח לתת לך עיצה פחות שיגרתית בפרטי.(לא משהו מיני או סוטה חלילה).
כבר עכשיו ממליצה לך לחשוב על רגע טוב שהיה עם הבן אדם הזה או משהו חיובי ולו הכי קטן שאת חושבת עליו.
בהצלחה.
 
וואו, איזה כיף יהיה לשנות ת'מצב הזה,

פנימית וחיצונית.

"נוסעת בזמן אחר" כבר נתנה לך, לדעתי, שתי עצות מעולות, שאת שתיהן אפשר ליישם ברמה גוברת והולכת:

1. לא להתערבב איתו אנרגטית. להתעלם ממנו. להרגיש חופשית לא להיענות לו. המחשבות שלו אינן המחשבות שלך, הצעקות שלו אינן קשורות למציאות שלך (הוא לא באמת צועק עלייך, אלא על דמות מטושטשת שהוא רואה שם במסדרון - הוא הרי לא באמת רואה אותך ולא יודע מי את, אין לו מושג וגם לא יהיה לו אף פעם מושג ולא באמת אכפת לך), ההתנהגות שלו לא קשורה להתנהגות שלך, את חופשית ממנו. הוא סתם תופעה קולנית שנובעת מכאב, בלבול והתייחסות גרועה שהוא קיבל במהלך חייו.

2. לחשוב עליו בצורה חיובית. למצוא בו דברים שאת אוהבת, שמוצאים חן בעינייך.
זה מחולל ניסים בפנים ובחוץ.

למרות שיישום מלא של השניים הקודמים מספק לחלוטין להערכתי (והמצב הזה, פנימית וחיצונית, עשוי להתפוגג כבועת סבון שלא היתה מעולם) הייתי גם מוסיף שלושה דברים:

3. למצוא את היתרונות במצב הזה - מה את מרוויחה מזה. ואז ללכת לכיוון הזה, לקבל את המתנות (לדוגמה, אימון מדהים בנקיון פנימי ובעיצוב המציאות שלך) וליהנות מהן. יתכן שזוהי מתנה לטיפוח שלווה, למשל, או חמלה, או דברים נהדרים רבים אחרים.

4. להשתמש בדמיון שלך בשתי רמות:

א. לדמיין את התגובה הפנימית הרצויה לך. איך היית רוצה להרגיש בסביבה כזאת? כלומר, כשסביבך אנשים צורחים ואומרים את השם שלך ושל אחרים ותובעים כל מיני דברים (כן, תקציני את זה וגם תהפכי את זה ללא-אישי. דמייני סביבה שבה ככה מתנהלים, שיש עוד עשרה כמוהו וזאת הנורמה וכולם צורחים אחד על השני, כולל עלייך). ותרגישי ככה (רגועה, שלווה, משועשעת או איך שאת רוצה כאמור). בדמיון. ויותר ויותר גם במציאות.
מתוך כך, תרגישי שפחות ופחות אכפת לך ומשפיע עלייך כיצד הסביבה החיצונית שלך מתנהגת (הגם שאת כמובן יכולה להמשיך להעדיף שקט וכבוד).

ב. לדמיין את הסביבה החיצונית הרצויה לך. כולם מסביב נעימים, כולל הוא... הכל סבבה ועל מי מנוחות. כן, הוא רגוע! כשאת מצליחה לדמיין את זה ולחוות את זה (איזה קטע! הוא נרגע, הילד העצבני המתוסכל המעוצבן הזה!), תגידי לעצמך "מגיע לי צ'ופר כזה..." וכשתרגישי כך באמת אז תוסיפי "ואפילו עוד יותר טוב..." ותתענגי על כך. תראי שהמציאות הפנימית תזלוג, אם לא תשתקף במידה רבה, במציאות החיצונית.

5. לדעת בבהירות שני דברים:
א. אין לך בעיה עם זה. את יכולה לטפל בעשרה כמוהו. זה לא באמת מציק לך. מה שמציק לך, הוא משהו בתוכך (איזו עמדה או מחשבה או דמיון או דימוי או משהו) שלא קשור כלל אליו. הקשר ביניכם הוא הדדי.
ב. זה יכול להיעלם חיצונית, להתפוגג כלא היה. כמו חלום. לא מדובר במצב קשיח, אלא במשהו נזיל מאד. מצב הרוח האנושי הוא משהו נזיל להפליא.

יאללה, תהני, פיה קסומה, בהצלחה!
 
טל, איזה תגובה מלאת השראה!

היא מתאימה לכ"כ הרבה סיטואציות בחיים.
אני בעד להעלות את זה לשרשור כלשהו בפורום...!

תודה לך :) אדווח על התוצאות...
 
יש! מחכה בלהיטות לשמוע כבר!


ואגב, מאד נעים לי ה"במקום שיש אהבה, יש הכל" הזה

תודה פיה מקסימה
(זה חייב להיות בטח סוג של שיקוי קסמים כלשהו, או משהו
)
 
למעלה