JokerGirl3000
New member
היי...אפשר להצטרף?!
אז שלום לכולם! ראיתי את הפוסט בעמוד הראשי והייתי חייבת להגיב. אז ככה הסתובבתי לי בפורום וראיתי שממש נחמד פה ובכלל...גם אני דיי מתמודדת עם החיים. בזמן האחרון התחלתי להרגיש שאני לא חיה-אני מתמודדת! יכול להיות שזה שעות העבודה הארוכות ובכלל אופי העבודה שהוא לא פשוט. יכול להיות שזה הלימודים שמתישים אותי. מאז המלחמה אני לא ישנה כמו שצריך (אני מהדרום!). זה התחיל עם האזעקה הראשונה ומצאתי את עצמי סוג של ישנה כל הלילה מול הטלויזיה כדי לא לפספס את האזעקה (בהתחלה,למי שלא יודע, היתה בעיה לשמוע את האזעקות-אז היו נפילות שלא הזהירו עליהם). לאט לאט פשוט...הפסקתי לישון בכלל! הרופא נתן לי כדורים אבל אני לא יכולה לקחת אותם כי הם מפילים אותי לישון ואני לא מתעוררת בבוקר. בעלי (היקר והאהוב) לצערי התחיל לעבוד פחות (קיצוצים של שעות נוספות בגלל המשבר הכלכלי)-ויש כל הזמן את הדבר הזה בראש של "איך נעבור את החודש" ו"איזה תשלום לדחות". גם סבתי הלכה לעולמה בחודש שעבר וזה מאד מכביד על אימי...ומכביד גם עלי כמובן. פשוט...הפסקתי להנות מהחיים-התחלתי "לעבור" אותם! אני תמיד מקבלת הכל בהומור ובציניות-אבל זה לא ממש מקל על ה"כובד" עצמו! נראה לי שסתם "חפרתי לכם"-לא?!
בכל מקרה,נעים לי להכיר אשמח לשמוע את דעתכם-האם גם אתם מרגישים ככה לפעמים?
אז שלום לכולם! ראיתי את הפוסט בעמוד הראשי והייתי חייבת להגיב. אז ככה הסתובבתי לי בפורום וראיתי שממש נחמד פה ובכלל...גם אני דיי מתמודדת עם החיים. בזמן האחרון התחלתי להרגיש שאני לא חיה-אני מתמודדת! יכול להיות שזה שעות העבודה הארוכות ובכלל אופי העבודה שהוא לא פשוט. יכול להיות שזה הלימודים שמתישים אותי. מאז המלחמה אני לא ישנה כמו שצריך (אני מהדרום!). זה התחיל עם האזעקה הראשונה ומצאתי את עצמי סוג של ישנה כל הלילה מול הטלויזיה כדי לא לפספס את האזעקה (בהתחלה,למי שלא יודע, היתה בעיה לשמוע את האזעקות-אז היו נפילות שלא הזהירו עליהם). לאט לאט פשוט...הפסקתי לישון בכלל! הרופא נתן לי כדורים אבל אני לא יכולה לקחת אותם כי הם מפילים אותי לישון ואני לא מתעוררת בבוקר. בעלי (היקר והאהוב) לצערי התחיל לעבוד פחות (קיצוצים של שעות נוספות בגלל המשבר הכלכלי)-ויש כל הזמן את הדבר הזה בראש של "איך נעבור את החודש" ו"איזה תשלום לדחות". גם סבתי הלכה לעולמה בחודש שעבר וזה מאד מכביד על אימי...ומכביד גם עלי כמובן. פשוט...הפסקתי להנות מהחיים-התחלתי "לעבור" אותם! אני תמיד מקבלת הכל בהומור ובציניות-אבל זה לא ממש מקל על ה"כובד" עצמו! נראה לי שסתם "חפרתי לכם"-לא?!