היי.. אני צריך עזרה
שלום, שמי הוא דמיאן, אני בן 18 ואני בן אדם מאוד שמח בדר"כ אבל יש משהו שמציק לי כבר הרבה זמן ומונע ממני מלהגיע לאושר מלא- אהבה. אני זקוק לעזרכתם ולעצות כי כל שבריר של דעה תעזור לי לבסס את כיוון המחשבה שלי ואת מה שאני אלך לעשות הלאה מפה!! אז ככה: אני כבר בערך שנה וחצי בחוסר ידיעה לגבי זהותי המינית... במהלך הקשר הראשון שלי שנארך כחצי שנה עם מישהי שמאוד אהבתי וגם נמשכתי אליה (כל התסמינים מראים שכך זה היה אם אתם מבינים למה אני מתכוון...) התחילו לי תהיות לגבי "אני נמשך לבנות בכלל?", או "מה היה קורה אם זה היה בן?" וכל מיני חרדות ודברים שאני נוהג להכניס לעצמי לראש ושלא בהכרח קשורים למציאות.. הקטע הוא שאני לא בטוח שזה היה חרדות, ואני חושש שבאיזה שהוא מקום אני כן נמשך גם לבני המין שלי. עכשיו הקטע הוא כזה- מאוד אהבתי את החברה שלי... ואני עדיין אוהב, וכעיקרון הקשר הופסק כי לא הייתי מסוגל להמשיך לקיים איתה קשר מיני כלשהו כי המון פעמים הכנסתי לעצמי לראש שהיא גבר כי באיזה שהוא מקום הייתי כל כך סקרן לדעת מה היה קורה אם אותו סקס שאני עושה איתה היה אם גבר, ומשם זה פשוט גלש למצב שהטרפתי לעצמי את השכל עד כדי כך שכבר לא יכלתי לתפקד יותר מינית מרוב מחשבות ותהיות (לא שהפסקתי להמשך אליה!)הקטע הוא שלא היה לי האומץ לנסות להתחרמן עם איזה שהוא בן. ובטח שלא במהלך הקשר... עברה שנה וחצי מאז, לקח לי זמן לא קצר להתאושש מהפרידה שאני הייתי אחראי עליה ברובה, והיה לי מאוד קשה לסלוח לעצמי, למרות שזה לא היה באשמתי.... אבל עד עכשיו לא ניסיתי איזה שהוא קשר מיני עם בנים, והדבר הכי רחוק שהגעתי אליו הוא במחשבות שלי שיכולות לגלוש בקלות אבל מפה ועד למציאות יש פער גדול, והנורא זה שאני בכלל חושש שזה לא באמת מה שאני רוצה, אלא שאני סתם מלחיץ את עצמי ואם אני אנסה אז אני אגלה שזה לא מה שאני רוצה (שזה רוב הסיכויים מה שקיים כי אני בטוח שאני נמשך גם לבנות)... לאחרונה הגעתי למסקנה שכדאי למהר בהתחלת ביסוס הזהות המינית שלי כי אני בתקופה שאני צריך לדעת מה קורה איתי בצבא, יש המון זימונים וגיבושים, ואני כבר מכניס לעצמי כל מיני תסריטים של "מה יהיה אם אני אהיה הומו ואני אהיה 3 שנים בחברה רק של בנים?" (אם זה יהיה ככה אני לא רוצה לשרת בתפקיד קרבי לפחות), ובקיצור, זאת התקופה הכי מבולבלת שהייתה לי בחיים כי אני פשוט לא יודע כ-ל-ו-ם על עצמי!!! וזה מאוד מתסכל כי אני כבר מוכן לעוד קשר רציני מבחינה רגשית ואני מתגעגע לאהוב כי כל השנה וחצי האחרונות התחמקתי מקשר רציני עם בנות למרות שהיו לי המון הזדמנויות ואני חייב לציין שאני גם נראה לא רע בכלל (לא במובן השחצני), אני מת שתהיה לי חברה אבל באותו זמן אני גם לא רוצה שזה יסתיים בדיוק כמו שהיה עם הקודמת שעדיין יש לי המון רגשות אליה אבל אני פשוט יודע שלא כדאי לי לנסות להיות איתה שוב כל עוד לא שיניתי את הגורם שגרם לי להפרד ממנה פעם שעברה... סליחה על הכמויות שאני רושם פשוט אני חייב לתת לכם איזו שהיא נקודת התרשמות... אז ככה... מה אני צריך לעשות מפה לדעתכם? איך אני מגיע למצב שאני פשוט מוצא איזה שהוא בן ומנסה לבדוק אם זה עושה לי את זה? ואיך אני יכול למנוע שזה יתפרסם? (אני מעדיף שלא ידעו על זה בשלב זה), ונגיד שאני מגלה שאני נמשך אליו, איך אני יכול לנהל קשר רציני עם מישהי בידיעה שאני יכול גם לאהוב בן באותה מידה??? עולות לי יותר מידי שאלות לראש, ואין לי אף תשובה... אני באמת חייב את עזרתכם בתור אנשים שמגדירים עצמם כבי סקסואלים, כי מאוד מאוד קשה לי!! תודה ענקית מראש, דמיאן
שלום, שמי הוא דמיאן, אני בן 18 ואני בן אדם מאוד שמח בדר"כ אבל יש משהו שמציק לי כבר הרבה זמן ומונע ממני מלהגיע לאושר מלא- אהבה. אני זקוק לעזרכתם ולעצות כי כל שבריר של דעה תעזור לי לבסס את כיוון המחשבה שלי ואת מה שאני אלך לעשות הלאה מפה!! אז ככה: אני כבר בערך שנה וחצי בחוסר ידיעה לגבי זהותי המינית... במהלך הקשר הראשון שלי שנארך כחצי שנה עם מישהי שמאוד אהבתי וגם נמשכתי אליה (כל התסמינים מראים שכך זה היה אם אתם מבינים למה אני מתכוון...) התחילו לי תהיות לגבי "אני נמשך לבנות בכלל?", או "מה היה קורה אם זה היה בן?" וכל מיני חרדות ודברים שאני נוהג להכניס לעצמי לראש ושלא בהכרח קשורים למציאות.. הקטע הוא שאני לא בטוח שזה היה חרדות, ואני חושש שבאיזה שהוא מקום אני כן נמשך גם לבני המין שלי. עכשיו הקטע הוא כזה- מאוד אהבתי את החברה שלי... ואני עדיין אוהב, וכעיקרון הקשר הופסק כי לא הייתי מסוגל להמשיך לקיים איתה קשר מיני כלשהו כי המון פעמים הכנסתי לעצמי לראש שהיא גבר כי באיזה שהוא מקום הייתי כל כך סקרן לדעת מה היה קורה אם אותו סקס שאני עושה איתה היה אם גבר, ומשם זה פשוט גלש למצב שהטרפתי לעצמי את השכל עד כדי כך שכבר לא יכלתי לתפקד יותר מינית מרוב מחשבות ותהיות (לא שהפסקתי להמשך אליה!)הקטע הוא שלא היה לי האומץ לנסות להתחרמן עם איזה שהוא בן. ובטח שלא במהלך הקשר... עברה שנה וחצי מאז, לקח לי זמן לא קצר להתאושש מהפרידה שאני הייתי אחראי עליה ברובה, והיה לי מאוד קשה לסלוח לעצמי, למרות שזה לא היה באשמתי.... אבל עד עכשיו לא ניסיתי איזה שהוא קשר מיני עם בנים, והדבר הכי רחוק שהגעתי אליו הוא במחשבות שלי שיכולות לגלוש בקלות אבל מפה ועד למציאות יש פער גדול, והנורא זה שאני בכלל חושש שזה לא באמת מה שאני רוצה, אלא שאני סתם מלחיץ את עצמי ואם אני אנסה אז אני אגלה שזה לא מה שאני רוצה (שזה רוב הסיכויים מה שקיים כי אני בטוח שאני נמשך גם לבנות)... לאחרונה הגעתי למסקנה שכדאי למהר בהתחלת ביסוס הזהות המינית שלי כי אני בתקופה שאני צריך לדעת מה קורה איתי בצבא, יש המון זימונים וגיבושים, ואני כבר מכניס לעצמי כל מיני תסריטים של "מה יהיה אם אני אהיה הומו ואני אהיה 3 שנים בחברה רק של בנים?" (אם זה יהיה ככה אני לא רוצה לשרת בתפקיד קרבי לפחות), ובקיצור, זאת התקופה הכי מבולבלת שהייתה לי בחיים כי אני פשוט לא יודע כ-ל-ו-ם על עצמי!!! וזה מאוד מתסכל כי אני כבר מוכן לעוד קשר רציני מבחינה רגשית ואני מתגעגע לאהוב כי כל השנה וחצי האחרונות התחמקתי מקשר רציני עם בנות למרות שהיו לי המון הזדמנויות ואני חייב לציין שאני גם נראה לא רע בכלל (לא במובן השחצני), אני מת שתהיה לי חברה אבל באותו זמן אני גם לא רוצה שזה יסתיים בדיוק כמו שהיה עם הקודמת שעדיין יש לי המון רגשות אליה אבל אני פשוט יודע שלא כדאי לי לנסות להיות איתה שוב כל עוד לא שיניתי את הגורם שגרם לי להפרד ממנה פעם שעברה... סליחה על הכמויות שאני רושם פשוט אני חייב לתת לכם איזו שהיא נקודת התרשמות... אז ככה... מה אני צריך לעשות מפה לדעתכם? איך אני מגיע למצב שאני פשוט מוצא איזה שהוא בן ומנסה לבדוק אם זה עושה לי את זה? ואיך אני יכול למנוע שזה יתפרסם? (אני מעדיף שלא ידעו על זה בשלב זה), ונגיד שאני מגלה שאני נמשך אליו, איך אני יכול לנהל קשר רציני עם מישהי בידיעה שאני יכול גם לאהוב בן באותה מידה??? עולות לי יותר מידי שאלות לראש, ואין לי אף תשובה... אני באמת חייב את עזרתכם בתור אנשים שמגדירים עצמם כבי סקסואלים, כי מאוד מאוד קשה לי!! תודה ענקית מראש, דמיאן
דבר אחרון - אני מבין שזה משום מה מאוד חשוב ולחוץ לך "להגדיר" את עצמך.. אני אישית לא מבין את העניין הזה של ה "הגדרות" האלה.. מה אנחנו, בקטריות, שצריך להגדיר אותנו לסוגנו השונים?! אבל, כאמור, זכותך. רק רציתי להוסיף שגם אם עדיין עוד לא הצלחת "להגדיר" את עצמך אתה צריך לנסות לקחת את זה בקלות, ולא לתת לזה להשפיע כ"כ על החיים שלך, כמו למשל (ואפילו במיוחד לא) על התפקוד המיני שלך.. אני יודע שקל יותר להגיד מאשר לעשות, אבל.. פשוט ממש ממש חבל, לא? כל המין המבוזבז הזה?? אתה חייב את זה גם לבנות זוגתך, נכון? למה אתה נותן לפנטזיות שלך להלחיץ אותך? זכותך לפנטז על מה שבא לך - זהו עולמך הפרטי אחרי הכל... פנטז שהן סוסים, עד כמה שזה משנה, אם זה מה שעושה לך את זה.. תזרום... "כמו דגיג ביסקסואלי מאושר"... (רק לא בהכרח ביסקסואלי במקרה שלך) בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה, ותרגיש חופשי להמשיך להתייעץ ולשתף כאן. הקטגור. 
