היי, אני חדשה.
קצת מביך להתוודות על זה בכל פורום חדש, כאילו אני מצדיקה את עצמי. ואם כבר אני פה, אני רוצה לומר משהו בקשר לספרי ילדים קלאסיים. בכל מקום שאני מזכירה את אחד מהם אני שומעת אותה תגובה: "כן, ראיתי את הסרט", או "זה לא תינוקי?". זה נורא לדעתי שהסרטים והסדרות הפכו לעיקר והספר הוא רק קוריוז - "ידעת שזה בעצם מבוסס על ספר?...". אני מלינה רק על מקרים שבהם הסרט הופך את הספר לשטחי, ולא שהם משרתים זה את זה, כמובן. למשל הספר "פיטר פאן" של סר ג'יימס מתיו ברי, בגירסתו המקורית. זוהי יצירת מופת, אך כיום זוכרים רק את הפרטים (הלא-נכונים ברובם) של הסרט של דיסני. כנ"ל לגבי "פו הדוב", "סיפורי משפחת החיות המוזרות" (="המומינים") ועוד ועוד. כל אלה ספרים עשירים וחכמים ומתאימים לא רק לילדים. אבל מי יעז בכלל לקרוא אותם, כשהם מזוהים כל כך עם סרטים מצויירים לילדים קטנים? אז קונים רם אורן. ומפסידים כל כך הרבה.
קצת מביך להתוודות על זה בכל פורום חדש, כאילו אני מצדיקה את עצמי. ואם כבר אני פה, אני רוצה לומר משהו בקשר לספרי ילדים קלאסיים. בכל מקום שאני מזכירה את אחד מהם אני שומעת אותה תגובה: "כן, ראיתי את הסרט", או "זה לא תינוקי?". זה נורא לדעתי שהסרטים והסדרות הפכו לעיקר והספר הוא רק קוריוז - "ידעת שזה בעצם מבוסס על ספר?...". אני מלינה רק על מקרים שבהם הסרט הופך את הספר לשטחי, ולא שהם משרתים זה את זה, כמובן. למשל הספר "פיטר פאן" של סר ג'יימס מתיו ברי, בגירסתו המקורית. זוהי יצירת מופת, אך כיום זוכרים רק את הפרטים (הלא-נכונים ברובם) של הסרט של דיסני. כנ"ל לגבי "פו הדוב", "סיפורי משפחת החיות המוזרות" (="המומינים") ועוד ועוד. כל אלה ספרים עשירים וחכמים ומתאימים לא רק לילדים. אבל מי יעז בכלל לקרוא אותם, כשהם מזוהים כל כך עם סרטים מצויירים לילדים קטנים? אז קונים רם אורן. ומפסידים כל כך הרבה.
