הייי רציתי לשתף

[Bartal j]

הייי רציתי לשתף

בר כבר חודש וקצת מאז שאוני טסה ..
אוני היא קוריאנית שאני והיא התחברנו מאוד ובילינו כל יום ביחד והיא גם ישנה אצלי הרבה וביקרה אצלי בבית היא ממש הייתה אחות קרובה.
תמכה בי המון ופשוט הייתה אדם מאוד יקר ללבי.
לראשונה היום אחרי חודש הרגשתי שאני מוכנה לשמוע את השיר שמזכיר לי את הזמן שבילינו ביחד וגם לבקש ממישהו אחר שימשיך
את לימוד הקוריאנית שלי (היא לימדה אותי גם קוריאנית).
לשמוע את השיר ולא להתעצב יותר מידי.. או לבכות.
הדברים שלה עדיין אצלי בחדר ואין בכוונתי לזרוק אותם
עוד לא נגעתי בהם- זה כנראה יגיע בהמשך עם הזמן
זה עדיין מוזר לי לא לראות אותה יותר באוניברסיטה ולא לשמוע את הקול שלה
נראה כאילו החיים ממשיכים הלאה והזמן רץ
לפעמים כשאני מביטה באלבום התמונות שלנו- הזכרון ממש ממש מכאיב
זה עדיין כואב ומאוד כואב, היא מאוד חסרה לי.
אתמול במועדון תרבות קוריאה חנקתי דחף לבכות
חסרו לי מאוד 2 חברות אחיות האן בין דונסנג וצ'י יונג אוני
אני חושבת שאני מתמודדת עם זה יפה בצורה בוגרת אבל זה עדיין קשה מאוד.
הגעגוע מאוד מציק ומקשה. אבל אני לא מתחרטת לרגע על שבחרתי להתחבר אליהן
אני חושבת שזו הייתה חוויה להכיר ולהתחבר אליהן
עברנו הרבה ביחד ואני יודעת שאנחנו עוד נתראה בהמשך כשאסיים את התואר ואטוס לקוריאה
זאת רק שאלה של זמן..

סתם רציתי לשתף..

 

[kler18]

ברטל מתוקה , הרגישות שלך נוגעת ללב

ידידות בין בנות זו ידידות מיוחדת.. הרבה יותר מאשר בני זוג אפילו..
אני כ"כ מבינה את הכאב שלך, אבל הידידות הזו תתפתח ותפרח
למרות המרחק הגיאוגרפי הרב........
לי יש 2 חברות נפש מזה 40 שנה...ואין להן תחליף

 

[Bartal j]

אכן אני מאמינה שאנחנו ממש חברות נפש

ושנפגש עוד בהחלט והמרחק לא משנה

 

[TheBalladOfShani B]

דונט וורי! יהיה בסדר

בסופו של דבר הגעגוע נשאר כזיכרון מתוק..
את שומרת איתן על קשר?

 

[Bartal j]

ברור מיילים סקייפ פייסבוק

מזל שאנחנו בעידן המודרני

 

[falkor6]

שולחת לך חיבוק ילדונת...

נגעת בליבי...

 

[Bartal j]

בחזרה