הייי חבריה .

[צמח בר 28]

והכי חשוב שלא ראיתי צדיק נעזב

 

[dkey]

ראיתי הרבה מאוד צדיקים שנעזבו!

 

[תל אביבי1]

"צדיק ורע לו"

היא אחת הדילמות המוסריות שכל הדתות מאד מתקשות להתמודד איתן. ספר איוב כולו מוקדש לבעיה הבלתי פתירה הזו. ומה עם מליון וחצי ילדים יהודים או מאות אלפי הומואים שנרצחו בשואה? כולם היו רשעים? לא היה בינהם אפילו צדיק אחד שנעזב?

 

[צמח בר 28]

זה שהם מתו לא אומר שרע להם

מי שיש לו אמונה שמח למות על קידוש השם

 

[dkey]

באיסלם זה נקרא שהיד. ממש אין הבדל מסתבר

אין מוות יותר לשוא מאשר על קידוש השם.

 

[תל אביבי1]

ואני דווקא חשבתי שיהדות היא תורת חיים

צהלה אל מול המוות היא הדוגמא הקיצונית של פנאטיות דתית שהיתה זרה ליהדות עד לא מזמן. אבל כנראה שלא לעולם חוסן

 

[צמח בר 28]

מי שחי לכבוד השם אין לו בעיה למות בשבילו

זה מה שנקרא אהבה בלי תנאים -לא שאני מצפה ממכם שתבינו דבר כזה

 

[צמח בר 28]

אגב צהלה אל מול המוות ממש לא זרה ליהדות

אברהם אבינו באור כשדים/עשרת הרוגי מלכות/דניאל בגוב האריות ועוד ועוד

 

[תל אביבי1]

החיה היחידה שרוצחת לשם הנאה

היא האדם. אז אולי דווקא כדאי לנו להידמות קצת לבעלי החיים. ובודאי שאתה יכול להרגיש שאתה מה שאתה רוצה. זכות ההגדרה העצמית היא חירות בסיסית שלא ניתנת להפקעה. רק שחשוב שתבין שחינכו אותך להיות יהודי או ישראלי. מדינות ודתות הן המצאה של האדם - הן לא קיימות בטבע. אם כל האנשים בעולם לא ידעו שאין צרפת או שאין בודהיזם - הן לא יהיו קיימות עוד.

 

[בתוך היער]

כאן נכנסת מחלוקת תיאולוגית

כי לפי היהדות כן יש בעל חיים יהודי, עם ייחוד ושוני (נשמתי, נפשי) משלו. זה אחד מעקרונות היסוד של האמונה היהודית. יש דרגות בבריאה- דומם, צומח, חי, מדבר, ישראל (כוזרי ועוד). המהרל כתב ספר שלם על הנושא הזה- ייחודו של עם ישראל (נצח ישראל). נדגיש שלא מדובר בשוני חיצוני- מראה או צורת התנהגות, אלא שוני במימד הנשמתי, שלא תמיד גלוי לעין. ולכן גם אם רואים יהודי שנראה גס ונחות, אין זאת ראיה לגבי פנימיותו.

 

[קשקוש בלבוש המקורי]

נמר סקסי חמוד ויקר!

שאלתך מונחת אצלי בראש זמן רב. התגובות, שנקראו בפורום, אינמן מפתיעות אותי כלל. אז ככה: המדע איננו דבר מדויק ב- 100%. לכן יש פסיכולוגים, שחושבים כנראה אחרת מהפסיכולוגים, שתל אביבי מכיר. המעניין הוא, שדווקא אתר "כיפה" הוא היחיד, שאני מכיר (בעברית), שדן עד כה בשאלת הנטייה. גם ד"ר מוזס, שמשיב לשאלות הגולשים מודה, שייתכנו מצבים של נטייה מולדת, שאותנה אכן אי אפשר לשנות. התלמוד אינני מתייחס לעובדה זאת בשום מקום אבל בסדר "נשים" אכן מצאנו כל מיני תופעות, שאינן מוכרות כיום (ויש להניח, שגם לא היו נפוצות בזמן הגמרא, אולם הגמרא הביאה אותן לצורך דיון הלכתי גרידא). לפיכך יתכן, שהגמרא התייחסה לתופעות מציאותיות ולא תיאורטיות. אז ככה: נניח שאי אפשר לשנות נטייה מינית. אבל האם הנטייה מחייבת לעבור על איסורים? משכב זכר הוא איסור מפורש בתורה ואין שום דרך להתירו רק בגלל שמישהו נולד הומו. בהחלט יתכן מצב, שגבר סטרייט ישר לחלוטין לא יהיה נשוי מסיבה כזאת או אחרת ולא יקיים יחסי מין עם נשים. יתכן, לכאורה, שגבר הומו או אשה לסבית יהיו בעלי נטיות מיניות לבני מינם אבל לא יעברו על איסור משכב זכר (לפחות לא הגבר) או על איסור אחר, משום שהם חיים לבדם. מאידך גיסא יתכן, שגבר סטרייט לחלוטין יפתח תופעות הומוסקסואליות באופן זמני.אינני בטוח, שכל הנערים, שאוננו במשותף בפנימיית הישיבה, או אפילו גרוע מזה, הם בהכרח הומוסגקסואליים. אפשר לתלות זאת בתופעות נערות חולפות. יתכן גם, שאדם סטרייט, השוהה בבית סוהר, יפתח תופעות הומוסקסואליות כתחליף לאשה, שלא נמצאת לצידו. הוא לא הומוסקסואל בהכרח. השלילה המוחלטת של שינוי הנטייה איננה במקומה. מה זאת "נטייה מינית"? האם אפשר למדוד אותה כמו למשל נטיית גו?! שוב אינני יכול לשלול את העובדה, שישנם הומוסקסואלים, שאינם יכולים להשתנות. אבל לא בטוח, שכל מי, שמצהיר על עצמו כהומו הוא בהכרח כזה. מלבד זאת לא בטוח, שנטייתו היא כה חזקה, עד כדי אי יכולת לקיים חיי משפחה תקינים. בקיצור: שאלה קשה. אין לי תשובה חד-משמעית לה ומשום כך כל מי שמרגיש באמת, שאיננו יכול לחיות עם אשה, יתכן, שהוא הומו מלידה ואיננו יכול להשתנות. אבל זה דבר אישי-אינדיבידואלי ולא ניצן להכליל אותו על כל מי שמרגיש בנוח בחיים עם בן מינו, למרות שהיה יכול לקיים משפחה למופת. אינני בטוח, שפסיכולוג כלשהו יוכל לבצע אבחנה מדויקת תמיד. הלוואי יכולנו לענות על השאלה לעניין.

 

[בתוך היער]

מסכים

בניגוד לדעה הרוחת לא כל הרבנים אומרים שלנטייה אין יסוד ביולוגי. אני אישית שמעתי את הרב אבינר אומר שלא משנה אם מקור הנטיה הוא ביולוגי או חברתי- חובת המאבק וההתמודדות קיימת, כמו בכל דבר בחיים, גם אם כאן זה יותר קשה ומורכב. לכן אין מקום להאשים את הרבנים בהתנגשות עם המדע.

 

[כפיר אביב]

פשוט השאלה מי רוצה להיות קורבן

השאלה היא האם הרבנים יכולים לשפוט אדם שמעולם, אבל מעולם, הם לא הגיעו למקומו ולא היו צריכים להתמודד אם מה שהומו מתמודד. עניין שני הוא האם החברה והרבנים מכירים בזכות של כל אדם לאינטימיות, חום ואהבה. יתכן שבחברה החרדית החסידית (לא הליטאית ולא החבדניקים, אבל אולי בחלק מהחסידיות) ערך המשפחה והחסידות הוא העליון ולכן כוווולם מתחתנים בגיל 19 ולא מתוך אהבה רומנטית גדולה. בחברה שכזו יתכן וניתן אולי לשקול האם לגיטימי להגיד גם להומו להתחתן אבל בחברה הציונית דתית או רוב החברה החרדית, אי אפשר להגיד ל90 אחוז מהגברים שהם זכאים לחתונה מאהבה וממשיכה ולהגיד לעשרת האחוזים הנותרים שהם צריכים 'להקריב' את החום והאהבה והמשיכה והאינטימיות לטובת ערכים אחרים. ועוד לא לזכות לאף הכרה, הוקרה ודבידנד חברתי בגלל הקורבן הזה אלא להיות צדיקים נסתרים. ככה חברה לא יכולה לפעול ולתפקד. זה אי צדק אם חברים שלי התחתנו מאהבה ובשמחה גם אני זכאי לזוגיות של שמחה ואהבה זה הפקטור המרכזי ממנו הרבנים מתעלמים. ככה חברה עובדת ואין כזה דבר שדורשים ממיעוט בחברה להקריב קורבן עצום בסתר כדי ששאר החברה תמשיך להחות בניחותא ועוד אפילו לא להעניק להם שום הכרה והוקרה להבדיל, אם החברה הישראלית תמשיך לדרוש מחיילים קרביים או מתושבי שדרות קורבן שהיא לא דורשת מחיילי הבקו"ם ותושבי הרצליה, ואפילו לא מתגמלת את תושבי שדרות והלוחמים על הקורבן שלהם, בהכרה, הוקרה והערכה חברתיים, אז היא תמצא עצמה בלי תושבים בשדרות ובלי חיילים קרביים החברה הציונית דתית לא יכולה לצפות ממיעוט קטן-ההומואים- להיות אלו שמתחתנים מצו חברתי כאשר שאר החברה מתחתנת מאהבה ועוד לטאטא הכל מתחת לשטיח. אם כבר, אז כל הומו שמתחתן ומקים משפחה ומוותר על אינטימיות ואהבה היה צריך לקבל פרס ישראל כל עוד זה אינו המצב אז אני מחפש אהבה