הקטנה בורוד
New member
הייייי....
הייי לכולם אני חדשה בפורום,ולמרות שאני קטנה(11)אני יודעת מ=ל=א=! על קסם... במקומות אחרים חשבו שאני משוגעת...אבל כאן אנשים מדברים על זה כאילו זה משהו מובן מאליו,כמו שאני תמיד התייחסתי לזה... הרוב חשבו שאני "מושפעת" מדי וכו' אני מקווה שאין כאן כאלה... אני מאמינה בקסם,כי הוא קיים בתוכי,ואני חשה בו... תמיד כשצחקו עלי,הייתי נעלבת ומנסה להכריח את עצמי לא להאמין,אבל מצד שני פחדתי...מה יקרה אם לא אוכל להשתמש בהם שוב?פעם אחת זה אפילו קרה... אני משתמשת בכמה כוחות שלי כבר היטב,אבל בשאר אני ממש בבעיה... לדוגמא-אני יכולה לראות מלאכים ושדונים רק כשעיני עצומות(וגם לראות כל דבר אחר) אני מרגישה מוזר אפילו כשאני מדברת על זה... לפעמים קורה לי שאני מתעוררת עם שריטות ופצעים בלי שמץ של מושג מאיפה ולעיתים אני מצליחה להבין מה חיות רוצות ולענות להם... יש לי מלאך שומר(מאוד מועיל לאור סכנות חיי...)שתי נשמות ואפילו פיקסי פרטית,ואני מתקשרת עם כולם... גם לסבתא שלי היו כוחות ריפוי בצעירותה,היא סיפרה לי אבל יש 2 דברים שעדיין לא מרפים ממני... 1.הייתי באזור הדמדומים(יש אנשים שקוראים לזה גיהנום)וזה היה כך- ראיתי נהר,ומעליו גשר,ועל הגשר עומדת בחורה צעירה,ופתאום היא דחפה את האיש שעומד לידה,ואז ראיתי את הפנים של חברה שלי(שאבא שלה "ברח" ממנה ומאמא שלה כשהיא הייתה קטנה)והיא בכתה,תוך כדי זה שהיא צועקת "איך יכולת?את הרגת אותו!את הרגת אותו והוא היה רק בן 39..." ופתאום ראיתי פטיש של בית משפט נוחת על הכן שלו,וקול בס אומר:"מועצת הדין החליטה,שבעוון רצח את נשלחת לאזור הדמדומים",ופאום הייתי בחלל,עפה אחורה במהירות עצומה,ופתאום מולי הופיע משולש עם חור(שדרכו נכנסתי)(שמבפנים הוא מצופה במין שטיח אדום,ומבחוץ הוא מתכתי)ובפנים ישבה ילדה/נערה,עם שער זהוב ארוך ושמלה אדומה קטיפתית,והיא ישבה עם מן כזה מבט חלול בעיניה,כאילו שהיא מתה(דרך אגב,הנערה נראתה בדיוק כמוני,רק גדולה יותר)ואז יצאתי מהצד האחר,וכל החלל נעשה למין נקודה רחוקה,וכל מה שמסביב לבן,ואז הייתי במגרש ביסבול ביציע הראשון(אני ממש גרועה בספורט),ופתאום שני מחבטי טניס ענקיים שנחו על המגרש,התעוררו לחיים והתחילו לעוף לעברי(בניסיון למחוץ),ואז הייתי בדירה של אבא שלי בסלון(ההורים שלי גרושים)ומולי המסדרון שהוביל לשירותים,חדר השינה של אבא שלי ושל האמא החורגת שלי,ועוד חדר. התחלתי ללכת לכיוון החדר שינה,ופתאום יצאה אמא שלי,התחילה לשיר משהו,על כמה שהיא חושבת שאני נפלאה,ואז היא הפכה למין ריר ירוק,שמתוכו זלגה עין,והיא נעדה מאחורי,ואז ראיתי את הפנים שלי,בכיתי,ולבשתי כובע שהסתיר קרחת...(כבר התחלתי לנסות להתעורר,אבל פשוט לא הצלחתי!!!)ואז יצאה אחותי,בשמלה ורודה,אבל מה שהיא שרה לי אני זוכרת- "אני אוהבת אותך כי את חמודה,אני אוהבת אותך כי את מתוקה..."ואז פתאום עין אחת שלה נעשתה קטנה וירוקה,עם אישון שחור,ובמקום העין השניה היו חוטים,מהגבה,ועד למתחת לעין,ואז היא המשיכה את השיר:"...אני אוכל אותך בלי אש,שדי שיהיה לי משהו לנשנש"היא צחקה ונעמדה מאחורי ואז יצאה חברה שלי והתחילה לבכות,וזה היה נורא יותר מכול דבר אחר...ומרוב הסבל התעוררתי,והבנתי שזו ההזדמנות השניה שלי... החלום היה לפני מספר חודשים,אבל ביום שישי,היא הביאה אלבום תמונות,ובו הייתה תמונה של אבא שלה,והוא נראה לי מוכר,ואז שאלתי אותה-"תגידי,בן כמה היה אבא שלך כשההורים שלך נפרדו?"והיא ענתה לי-"38-40" מאותו רגע ידעתי,איפשהו ב"תת-מודע",שאני רצחתי את אבא שלה...(אפילו שההיתי אז בת 3 או אפילו פחות...) 2.אני הסתובבתי עם סבתא שלי בחנות יד שניה באוקראינה(שם ביליתי את החופש הגדול,וחלמתי את ה"חלום" הראשון)פתאום ראיתי חולצה די מכוערת,ועליה היה כתוב בצד kinnington school ,או משהו כזה,ומעליו סמל,שידעתי שכבר ראיתי... כעבור כמה לילות,חלמתי את החלום הזה- אני הייתי סאקורה,ולידי הייתה טומויו,ופתאום היינו מול מצודה ענקית, שאליה הוביל גשר. התחלנו ללכת,ורגע לפני שנכנסנו,היתה מין כניסה,כמו במתרו... פתאום היה לי ביד את יומנה של אנה פרנק,ואמרתי לטומויו"זה יוכל להוכיח להם שיש לי את סמל השואה"ופתאום שמתי לב,שהיא הייתה כמו ערפל מעל פני המיים,ואז היא אמרה-אין לי את סמל השואה..."והיא נעלמה,ואני נכנסתי... הייתי במין אולם קטן,ומסביבי עוד איזה 10-20 ילדים,ומולנו הייתה ספה שעליה ישבו איש קטן וממושקף ש"בגדיו"היו מיים,ולידו אישה כבת 40,שהיו לה פנים רציניים,ואז האיש הפך את הספה למיים,והגלים שעליה הקפיצו את שניהם בצורה מצחיקה,ואז היא ציחקקה ועשתה את הספה ל2,שצמודות זו לזו. והאיש ציחקק עוד קצת,בזמן שהספה נרעדה,ואז היא שוב הייתה ספה רגילה... ופתאום שמתי לב שמשמאלנו היה דוכן גבוה,עליו עמד אלף,ששערותיו שחורות ובגדיו שחורים. ואז הייתי בברכה של הבית ספר,והיו שם עוד מלא ילדים,ופתאום שמתי לב שאיזה סל מעופף עובר בין התלמידים,ופתאום איזה ילד עם שיער אדום ומתולתל הוציא מגבת מרופטת שעליה היה השם "קיננגטון סקול"באנגלית,ומעליו הסמל... ואז הייתי תלויה על חבל כשמתחתי מלא עכבישים מתכתיים עם פתקים על הגב. שמתי לב לפתקים,הם נראו ככה-(דוגמא) משימה:חשבון עונש-עייפות מוגברת וכו' ואז קפצתי ונתקעתי באחד העכבישים,ואז מולי הייתה מפה,ולידה שתי כתובות- משימה-חיפה עונש-חיפה ואז צחקתי,ואמרתי"מה?העונש הוא לנסוע לחיפה?"ופתאום הופיע האלף השחור ואמר לי "העונש הוא למות בשנה הבאה בחיפה",ורציתי להשאר,באמת שרציתי אבל התעוררתי... מהחלום הזה הבנתי כל כך הרבה על עולם הקסם,שאם אני אתחיל לספר,זה יקח לי עוד מלא זמן,ואני צריכה לעשות עוד דברים... אז בייי,מקווה שהייתה לכם סבלנות לקרוא את הכל,כי אני מתכוונת לבוא לפה עוד הרבה,ואני מקווה שאמינו לי...
הייי לכולם אני חדשה בפורום,ולמרות שאני קטנה(11)אני יודעת מ=ל=א=! על קסם... במקומות אחרים חשבו שאני משוגעת...אבל כאן אנשים מדברים על זה כאילו זה משהו מובן מאליו,כמו שאני תמיד התייחסתי לזה... הרוב חשבו שאני "מושפעת" מדי וכו' אני מקווה שאין כאן כאלה... אני מאמינה בקסם,כי הוא קיים בתוכי,ואני חשה בו... תמיד כשצחקו עלי,הייתי נעלבת ומנסה להכריח את עצמי לא להאמין,אבל מצד שני פחדתי...מה יקרה אם לא אוכל להשתמש בהם שוב?פעם אחת זה אפילו קרה... אני משתמשת בכמה כוחות שלי כבר היטב,אבל בשאר אני ממש בבעיה... לדוגמא-אני יכולה לראות מלאכים ושדונים רק כשעיני עצומות(וגם לראות כל דבר אחר) אני מרגישה מוזר אפילו כשאני מדברת על זה... לפעמים קורה לי שאני מתעוררת עם שריטות ופצעים בלי שמץ של מושג מאיפה ולעיתים אני מצליחה להבין מה חיות רוצות ולענות להם... יש לי מלאך שומר(מאוד מועיל לאור סכנות חיי...)שתי נשמות ואפילו פיקסי פרטית,ואני מתקשרת עם כולם... גם לסבתא שלי היו כוחות ריפוי בצעירותה,היא סיפרה לי אבל יש 2 דברים שעדיין לא מרפים ממני... 1.הייתי באזור הדמדומים(יש אנשים שקוראים לזה גיהנום)וזה היה כך- ראיתי נהר,ומעליו גשר,ועל הגשר עומדת בחורה צעירה,ופתאום היא דחפה את האיש שעומד לידה,ואז ראיתי את הפנים של חברה שלי(שאבא שלה "ברח" ממנה ומאמא שלה כשהיא הייתה קטנה)והיא בכתה,תוך כדי זה שהיא צועקת "איך יכולת?את הרגת אותו!את הרגת אותו והוא היה רק בן 39..." ופתאום ראיתי פטיש של בית משפט נוחת על הכן שלו,וקול בס אומר:"מועצת הדין החליטה,שבעוון רצח את נשלחת לאזור הדמדומים",ופאום הייתי בחלל,עפה אחורה במהירות עצומה,ופתאום מולי הופיע משולש עם חור(שדרכו נכנסתי)(שמבפנים הוא מצופה במין שטיח אדום,ומבחוץ הוא מתכתי)ובפנים ישבה ילדה/נערה,עם שער זהוב ארוך ושמלה אדומה קטיפתית,והיא ישבה עם מן כזה מבט חלול בעיניה,כאילו שהיא מתה(דרך אגב,הנערה נראתה בדיוק כמוני,רק גדולה יותר)ואז יצאתי מהצד האחר,וכל החלל נעשה למין נקודה רחוקה,וכל מה שמסביב לבן,ואז הייתי במגרש ביסבול ביציע הראשון(אני ממש גרועה בספורט),ופתאום שני מחבטי טניס ענקיים שנחו על המגרש,התעוררו לחיים והתחילו לעוף לעברי(בניסיון למחוץ),ואז הייתי בדירה של אבא שלי בסלון(ההורים שלי גרושים)ומולי המסדרון שהוביל לשירותים,חדר השינה של אבא שלי ושל האמא החורגת שלי,ועוד חדר. התחלתי ללכת לכיוון החדר שינה,ופתאום יצאה אמא שלי,התחילה לשיר משהו,על כמה שהיא חושבת שאני נפלאה,ואז היא הפכה למין ריר ירוק,שמתוכו זלגה עין,והיא נעדה מאחורי,ואז ראיתי את הפנים שלי,בכיתי,ולבשתי כובע שהסתיר קרחת...(כבר התחלתי לנסות להתעורר,אבל פשוט לא הצלחתי!!!)ואז יצאה אחותי,בשמלה ורודה,אבל מה שהיא שרה לי אני זוכרת- "אני אוהבת אותך כי את חמודה,אני אוהבת אותך כי את מתוקה..."ואז פתאום עין אחת שלה נעשתה קטנה וירוקה,עם אישון שחור,ובמקום העין השניה היו חוטים,מהגבה,ועד למתחת לעין,ואז היא המשיכה את השיר:"...אני אוכל אותך בלי אש,שדי שיהיה לי משהו לנשנש"היא צחקה ונעמדה מאחורי ואז יצאה חברה שלי והתחילה לבכות,וזה היה נורא יותר מכול דבר אחר...ומרוב הסבל התעוררתי,והבנתי שזו ההזדמנות השניה שלי... החלום היה לפני מספר חודשים,אבל ביום שישי,היא הביאה אלבום תמונות,ובו הייתה תמונה של אבא שלה,והוא נראה לי מוכר,ואז שאלתי אותה-"תגידי,בן כמה היה אבא שלך כשההורים שלך נפרדו?"והיא ענתה לי-"38-40" מאותו רגע ידעתי,איפשהו ב"תת-מודע",שאני רצחתי את אבא שלה...(אפילו שההיתי אז בת 3 או אפילו פחות...) 2.אני הסתובבתי עם סבתא שלי בחנות יד שניה באוקראינה(שם ביליתי את החופש הגדול,וחלמתי את ה"חלום" הראשון)פתאום ראיתי חולצה די מכוערת,ועליה היה כתוב בצד kinnington school ,או משהו כזה,ומעליו סמל,שידעתי שכבר ראיתי... כעבור כמה לילות,חלמתי את החלום הזה- אני הייתי סאקורה,ולידי הייתה טומויו,ופתאום היינו מול מצודה ענקית, שאליה הוביל גשר. התחלנו ללכת,ורגע לפני שנכנסנו,היתה מין כניסה,כמו במתרו... פתאום היה לי ביד את יומנה של אנה פרנק,ואמרתי לטומויו"זה יוכל להוכיח להם שיש לי את סמל השואה"ופתאום שמתי לב,שהיא הייתה כמו ערפל מעל פני המיים,ואז היא אמרה-אין לי את סמל השואה..."והיא נעלמה,ואני נכנסתי... הייתי במין אולם קטן,ומסביבי עוד איזה 10-20 ילדים,ומולנו הייתה ספה שעליה ישבו איש קטן וממושקף ש"בגדיו"היו מיים,ולידו אישה כבת 40,שהיו לה פנים רציניים,ואז האיש הפך את הספה למיים,והגלים שעליה הקפיצו את שניהם בצורה מצחיקה,ואז היא ציחקקה ועשתה את הספה ל2,שצמודות זו לזו. והאיש ציחקק עוד קצת,בזמן שהספה נרעדה,ואז היא שוב הייתה ספה רגילה... ופתאום שמתי לב שמשמאלנו היה דוכן גבוה,עליו עמד אלף,ששערותיו שחורות ובגדיו שחורים. ואז הייתי בברכה של הבית ספר,והיו שם עוד מלא ילדים,ופתאום שמתי לב שאיזה סל מעופף עובר בין התלמידים,ופתאום איזה ילד עם שיער אדום ומתולתל הוציא מגבת מרופטת שעליה היה השם "קיננגטון סקול"באנגלית,ומעליו הסמל... ואז הייתי תלויה על חבל כשמתחתי מלא עכבישים מתכתיים עם פתקים על הגב. שמתי לב לפתקים,הם נראו ככה-(דוגמא) משימה:חשבון עונש-עייפות מוגברת וכו' ואז קפצתי ונתקעתי באחד העכבישים,ואז מולי הייתה מפה,ולידה שתי כתובות- משימה-חיפה עונש-חיפה ואז צחקתי,ואמרתי"מה?העונש הוא לנסוע לחיפה?"ופתאום הופיע האלף השחור ואמר לי "העונש הוא למות בשנה הבאה בחיפה",ורציתי להשאר,באמת שרציתי אבל התעוררתי... מהחלום הזה הבנתי כל כך הרבה על עולם הקסם,שאם אני אתחיל לספר,זה יקח לי עוד מלא זמן,ואני צריכה לעשות עוד דברים... אז בייי,מקווה שהייתה לכם סבלנות לקרוא את הכל,כי אני מתכוונת לבוא לפה עוד הרבה,ואני מקווה שאמינו לי...
