היחס לחז"ל
היחס שלי לחז"ל הוא מאוד אמביוולנטי. מחד, אני מצליח למצוא חכמה, ואפילו רגישות לדקויות בחלק מהאמרות שלהם: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", "איזהו עשיר השמח בחלקו", "איסתרה בלגינה קישקיש קריא" (התרגום: שמטבע בודד בתוך כד עושה רעש חזק יותר מהרבה מטבעות יחד-אני מתרגם כי ראיתי פה בפורום, מתי שהוא, תרגום לא נכון של המשפט עם אילנות וכל היתר) ועוד כל מיני משפטים שכשאני מהרהר בהם אני מבין שהיו שם אנשים חכמים שהייתה להם רגישות. ומאידך, יש כל מיני משפטים שפשוט לא מתאימים לאנשים חכמים כמו "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" או כמו, "ואהבת לרעך כמוך" (ויש אומרים יותר מעצמך-שזה נעים אולי לומר אבל לא מציאותי לאהוב כל אדם...) אז אני פשוט לא יודע מה לחשוב עליהם. חכמים או טיפשים? אולי זה מתחלק. חלקם היו חכמים וחלקם טיפשים-לא יודע. מעניין אותי לשמוע דעות נוספות... כתבתי משהו בנוגע לזה אולי למישהו יעניין לקרוא... שבתאי
היחס שלי לחז"ל הוא מאוד אמביוולנטי. מחד, אני מצליח למצוא חכמה, ואפילו רגישות לדקויות בחלק מהאמרות שלהם: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", "איזהו עשיר השמח בחלקו", "איסתרה בלגינה קישקיש קריא" (התרגום: שמטבע בודד בתוך כד עושה רעש חזק יותר מהרבה מטבעות יחד-אני מתרגם כי ראיתי פה בפורום, מתי שהוא, תרגום לא נכון של המשפט עם אילנות וכל היתר) ועוד כל מיני משפטים שכשאני מהרהר בהם אני מבין שהיו שם אנשים חכמים שהייתה להם רגישות. ומאידך, יש כל מיני משפטים שפשוט לא מתאימים לאנשים חכמים כמו "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" או כמו, "ואהבת לרעך כמוך" (ויש אומרים יותר מעצמך-שזה נעים אולי לומר אבל לא מציאותי לאהוב כל אדם...) אז אני פשוט לא יודע מה לחשוב עליהם. חכמים או טיפשים? אולי זה מתחלק. חלקם היו חכמים וחלקם טיפשים-לא יודע. מעניין אותי לשמוע דעות נוספות... כתבתי משהו בנוגע לזה אולי למישהו יעניין לקרוא... שבתאי
