היונה של מגריט

היונה של מגריט

הגיעה לגלריה, פעם העליתי את היונה של פיקסו ועכשיו את היונה של מגריט שאני מאוד מאו אוהבת את העבודות שלו.
 
נצל"ש, מסמכים גנובים ממקוה ישראל

מה אף אחד לא מגיב על היונה המהממת של מגריט. אני מתה על העובודות שלו. עכשיו הנצל"ש לפני ימים ספורים דובר כאן על המסמכים הגנובים במקווה ישראל, היום היתה כתבה במעריב, שבין המסמכים היה מכתב בקשה של בחור להתקבל למקווה והוא נדחה, נשאר באירופה ונכחד בשואה, המכתב הזה פורסם לפני מספר ימים ואחיו גילה את המכתב מעל דפי העיתון ועכשיו אחרי 69 שנים הוא קיבל את המכתב לידיו. מדהים ומרגש לא?
 

nissim60

New member
רק מחזק את הטענה..

שעדיף שמסמכים חשובים יגנבו וימכרו לאספן/ישמרו במוזיאון ציבורי/או השד יודע מה מאשר איזה אידיוט ישליך אותם לאשפה.
 

broadaxe

New member
ומי מוסמך לקבוע מה חשוב?

אני מניח שזה יקפיץ כמה אנשים... הנושא של הגדרת משהו כבעל "ערך לאומי" הוא טעון מאד ומורכב ביותר. אם מוסדות ציבוריים לא ירוקנו את מאגרי המסמכים שלהם מפעם לפעם, הארכיונים פשוט ייקרסו. מסמך רגיל אמור להישמר חמש שנים לפני גניזה. תסלחו לי, אבל למיליוני קבלות (זו סתם דוגמה) מתקופת המנדט אין שום ערך לאומי וערך אספני פיקטיבי לחלוטין. רק תאריך מסויים על מסמך לא עושה אותו לאספני. הסיפור על המכתב של הבחור שנדחה מהלימודים הוא נחמד ונוגע ללב, אבל שוב, אין לו ערך לאומי, רק ערך סנטימנטלי, וגם זה רק לגבי המשפחה הישירה. יש בארץ רשויות מוסמכות להגדרות "ערך לאומי", לפי נושא, למרות שאני מניח שלא הכל מכוסה ולפעמים כמו הרבה דברים במדינת היהודים, הגלגלים חורקים. בדרך כלל ההסמכה היא ברמת השר הממונה, כאשר הוא לא עושה את זה באופן עצמאי או ספונטני. יש ועדה, יועצים-מומחים וזה לוקח די הרבה זמן. צריך לזכור שלפעמים הגדרת "לאומי" עשוייה לשמש חרב ממלכתית וגם פן לאומני, בגלל זה יש צורך לנהוג משנה זהירות.
 

nissim60

New member
ברור שלא כל פיסת נייר מקבלת..

סטטוס של מסמך בעל ערך אבל תסכים איתי סער שבארכיון של מוסד כמו מקווה ישראל לא שוכנים/ת רק חשבוניות , קבלות או מכתבים חסרי ערך. מי מוסמך להחליט על חשיבותו של מסמך זה או אחר? באמת שאלה לא פשוטה. מה דעתך על מנהל המוסד ? בתור תשובה פשוטה והגיונית? או כמו שציינת "הרשויות המוסמכות"? שם אמורים להיות אנשים מוסמכים לא? ונכון לא הכל "דופק" אבל אני לא חושב שזה המקרה. אם אני שם את עצמי במקומו של קבלן הניקיון והיו אומרים לי לזרוק ערימות מסמכים אתה חושב שהייתי שואל שאלות מיותרות ? מה שבטוח לא הייתי רץ עם ה"מטען" לחיריה
 

broadaxe

New member
ערך המסמך

ניסים, הטענה שלי היא כללית. ברור שבמקום כמו "מקווה ישראל" עם כל החשיבות ההיסטורית שלו צריך היה לסרוק את הארכיון בשבע עינים. אבל, האם כל המסמכים שם חשובים? אני בטוח שרק לאחוזים בודדים מהם יש חשיבות היסטורית כלשהי. ואני לא הייתי סומך על "מנהל המוסד" (לא במקרה הספציפי, אלא בכלל) אלא אם כן הוא דמות ידועה בעלת קרדיט ידע ועשייה. הרי ידוע שפעמים רבות מנהלים, במיוחד של מוסדות לימוד "כבדים" הם הצנחה, לפעמים פוליטית ובקיאותם בהיסטוריה של המוסד ובענייני לאומיות בכלל, מוטלת בספק.
 

תמיר1991

New member
כן, קראתי היום את הכתבה במעריב.

סיפור מדהים! ונושא אחר לגמרי, סידרתי היום מחדש את אוסף החלל שלי (כ- 1000 בולים, אספור בקרוב את המספר המדוייק) וזה מדהים באלבום החדש. תמיר.
 

ronmerav

New member
מגריט

עתיר דמיון, למי שאוהב ציורים סוראליסטיים. סלבדור דאלי, מאותה אסכולה, ובכל זאת יש הבדל גדול (לדעתי) ביניהם.
 

powo

New member
אפשר להוסיף גם

את סמי בק.וכולם יחד כבודם במקומם מונח
 

ronmerav

New member
ואם באמנות עסקינן, אז לאלונה

במיוחד - " ילדה בשמלה אדומה עם חתול ולב" של הצייר Ammi Phillips. התמונה מוצגת במוזיאון American Folk Art בניו יורק.
 
נכון, שמואל בק

חשבתי עליו גם ושמו ברח לי, אני מאוד אוהבת את הציורים שלו, אני בכלל בעניין הסוריאליזם.
לו הייתי רוטשילד הייתי אוספת אומנות סוריאליסטית.
 

powo

New member
רעיתי חובבת אומנות

ויש לה ספריה מאד רצינית בנושא ציור
 

broadaxe

New member
סוריאליזם

תנועה שכללה לא רק אמנויות פלסטיות אלא גם קולנוע, שירה ופילוסופיה. אגב מרבית הציירים מהזרם התנגדו להגדרה הזו מכיוון שהיא איננה הגדרה אמנותית וכוללת בתוכה כל ציור שהציג פיגורטיביות מוזרה/מעוותת/לא-טבעית. זה מצב ברור, שבתוך הזרם הזה יש ציירים בעלי סגנונות שונים לחלוטין וקחו מספר דוגמאות חוץ מדאלי וממגריט: פול דלוו (הרבה מאד רכבות ונשים יפות), ג'ורג'יו דה-צ'יריקו (על סף האבסטרקט), מקס ארנסט (גרמני אנטי-נאצי, הרבה לצייר נופים פוסט אפוקליפטיים של אירופה לאחר המלחמה, שהה כשנה ומעלה בארץ-ישראל, בקיבוץ בית-אורן. אני מת לגלות ציורים נשכחים שלו מהתקופה, זרוקים איפשהו. אין תיעוד על עבודות שלו מכאן). חוץ משמואל בק שזוכה עכשיו לעדנה ולמחירים מוטרפים, פועלים כאן עוד מספר ציירים מוכשרים-ביותר, שעונים על ההגדרה "סוריאליסט"- ראו קישורים.
 
למעלה