היום ששינה את חיי !

אור-לך

New member
את זה...

את אמרת... ואם כל הגברים אותו הדבר...מה יהיה עלינו הנשים???
 
גוגון מקסים!!! מלא אהבה לאבא

ומקווה שכולכם תהיו מאושרים יחד!!!!! ועוד רציתי להוסיף ולומר אך זאת אוסיף בהעתקת הודעה שכתבתי בווידויים לפני מס חודשים אצלי זה היה 1.8.97
 
התאונה - חלק א

התאונה, חלק א`ו אלמנה כחולה כשאני לבד יש לי מחשבות על מוות. המוות שלו. המוות שלי. זה לא קל להיות מת. זה לא קל לחיות. לפני שלוש וחצי שנים נסעתי בצומת אחת, בירוק. משאית עמוסת חול עברה את הצומת באדום. כנראה שהסתובבתי באותו הרגע, בו עלו גלגלי המשאית על הרכב ומחצו אותו, הסתובבתי והגנתי בגופי על שני הילדים הקטנים שלי, שישבו מאחור. מכות ושטפי דם בראש. צלעות שבורות, ריאה מנופצת. טחול התפוצץ, כבד נקרע. ירך שרופה, שוק מרוסקת, כף רגל שנתלשה. מוות. הזעיקו אותו, תאונה אמרו לו. והוא ``פיספס`` את השוטרים ה``חכמים`` שבאו להודיע לו על מותי. חלקת קבר הוכנה. שמועה שרצה במושב כמו אש. הגיע לביה``ח. ``מה עם אישתי?`` ``טפל בילדים``, אמרו לו, ``הם בהלם``, (לא קרה להם כלום מלבד מכות יבשות והלם), ``קרא למשפחה שלה``, ``רוצה כוס מים?`` הוא צרח, צעק, השתולל, ``מה עם אשתי?!`` פרץ לחדר טראומה, ראה אותי מונחת על השולחן, עשרה רופאים סביב, קו ישר במוניטור. טווווווווווווווווווווווו לא, לא, לא, חייב לחיות בשביל הילדים. חייב. ננסה להציל אותה, אמרו לו. יצא. איך יאמר לאבא שלי, אדם שאיבד כבר בן ושתי נשים, וחתן, איך יאמר לו שאיבד עוד בת? שעות של ניתוחים. צפו שאם אצא מזה, אצא צמח. אין הרבה סיכוי. והרגל, מה עם הרגל. לא ידוע. והוא רק שאל: ``היא תחיה?`` למחרת, אחר הצהריים, פתחתי עיניים, מבוהלות. כולם בכו. ראו את הבהלה בעיניי וידעו, לא צמח, לא פגועה, יודעת להבהל. מרוסקת, כואבת, אבל בחיים. ואני, פותחת את עיניי, לא זוכרת כלום ממה שארע (עד היום), הכאב כל כך עצום שאי אפשר לתאר במילים, כ ו א ב!! והפחד, והנה אחותי, שאמורה להיות בחו``ל, ומגיעה לארץ במפתיע רק.... רק להפרד כי מישהו אהוב עומד למות. אני. בהלה. אני עומדת למות, והנה כולם עומדים מעלי, בוכים, נפרדים. אבל היא מבינה, ואומרת לי, לא!, את בדרך חזרה, לא בדרך לשם, כבר היית שם! ומספרת לי הכל, ואני רק מצביעה על עיניי כאומרת: רוצה לראות את הילדים, לראות שהם בחיים. שבוע בטיפול נמרץ. סופרת את הדקות על השעון, שעל הקיר ברגעים בהם הייתי בהכרה, ניתוח אחרי ניתוח. שיגמר כבר הכאב. לקח שנה. היום אני אדם רגיל ועוד עשיתי תינוק אחרי זה ועוד איבדתי אותו אחרי זה הוא הוא לא יצא מזה... הוא מת.
 

noam011

New member
אני שמח בשימחתך ומאחל

לך ולאבא של גוגי חיים מאושרים והרבה בריאות אבל נשאלת השאלה: אחרי סיפור כזה, למה אלמנה ? ולמה כחולה ?
 
תקרא את מה שכתבתי בעניין הX

זה בעניין זה שאני אלמנה ובעניין הכחולה = BLUE כלומר עצובה פשוט אלמנה עצובה
 

אור-לך

New member
גוגוש

שיהיו רק ימים כאלו, כמו השישי האחרון, מלאים בבלבול ואושר... ;-) אור.
 

lir1

New member
הוא אדם מיוחד על בטוח

ובטח שומרים עליו מלמעלה תמסור לו איחוליי החלמה ותיסלם על המאבק ותעצומות הנפש של כולכם :cool: :cool: :cool: :cool: :cool: :cool:
 

יפעת*

New member
בלבול טוב

שמחה לשמוע, שסוף סוף נגמר הפרק הזה בחיים שלך. מאחלת לכם חגיגות שיבה ויום הולדת מאושרות, כמו שזה נראה מכאן, הן אכן יהיו כך יפעת
 
למעלה