היום צעקו לי "שאבעס"

[soelistit]

צר לי.......

אך כשאני פוגשת את לובשי השחורים - בין באגודות ובין ביחידים - מתעוררת בי פלצה, רתיעה, רצון להמלט, כאילו - עזבו'תי באמשלכם- הניחו לי!!! לא רוצה להיות חלק מכם יותר - תקלטוווו לא רוצה להיות עוד משבצת חסרת זהות ואישיות משל עצמה - לא רוצה שוב להכנס לנישה של לעשות חשבון מפורט ומדוקדק על כל צעד ושעל והרמת יד ועצמת הדיבור ובקיצ- לא רוצה לחיות בהתנצלות ולהכניע ולכפות על עצמי חוקים שנועדו למטרה אחת- ריסון ואילוף!! תנו פשוט להיות אני - אלופה או לא - אבל אני.......

 

[rigoletto111]

רוב היהודים לא חרדים, תשמעי

 

[naty 1]

זהו

שאת תוהה רק בינך לבינך מבחינתם את כבר "שפריצקה"... (כאן יורקים מוחטה ז' פעמים) ולמה את חושבת שבטח לא יבינו מה שאת רוצה וממהרת לעבור נושא לסרט שראית? נראה לך רק את עוברת סרטים (ולא שודדי הקאריביים)? וולקאם טו דה קלאב של החילוייניייים. עד היום כשני שומע את אבא שיחיה אומר את המילה חילונייי, זה עושה לי חידודין חידודין. גוט שאאאאאבעסססססס שיהיה לך

 

[uri80]

הדבר שהכי זעזע אותי בהודעה הזו הוא

ה"דיאט סבן אפ" -למה אנשים שותים את הזוועתון הזה? וברצינות, הצורם הזה מובן, הרי איך קראת לזה? "נמל הבית" שלי. אבל הוא נחלש מאד עם הזמן. דווקא מבינים מאד.

 

[נופל חופשי]

גינג'ר אייל

דאס איז דה שיט

 

[אבזץ]

אז תפסו את השודד הגדול בקניון?

לא הבנתי - הוא גנב סבון עף לא קשור בשבת ? חכי שתסעי ביום כיפורין (רמז: מאוד לא מומלץ). ואיך לעזאזל לא תפסו אותך, י'עבריינית תנועה כופרת? עכשיו את כבר מבינה למה לא באתי ?!? יופי!

 

[מתלבט13]

חשבתי

אולי אפשר לחלק את היוצאים לכמה סוגים. לפחות בתחום של התהליך שקדם ליציאה. מי שהיה לו קונפליקט אדיר לפני. טבעי שלא יתגעגע, ולא ירגיש לא בסדר בזה שהוא לא דתי. כאשר יש מלחמה פנימית אדירה, יש נטייה להדחיק כל צד בעד הדת, ולשים איקס גדול על כל דבר שריח דת נודף ממנו. אבל אם אדם עבר לחילוניות בסוג של זרימה איטית ובלי משהו חריף נגד הדת, אין לו סיבה להדחיק את החלקים הדוסיים שבלבו. אנחנו לא מלאכים. והרגשות שלנו מורכבים מכל כך הרבה שכבות. ודברים שנספגים בתוך כל כל הרבה מקומות במוח ובלב. והחלטה להיות חילוני לא עושה סוויץ´ לכל המערכת. לעתים אנו עושים דברים כי לשם הלב שלנו לוקח אותנו. אבל אין לנו שלמות מלאה עם זה. וחוצמזה אינדוקטרינציה מגיל אפס לא הולכת ברגל. (ומדבר האיש שעדיין עושה לעצמו הרבה אינדוקטרינציות באמירת תפילות שהוא לא מאמין בהם ובאלוהים שבהם - לך תבין....)

 

[admor]

זה רפלקס כזה

אצלי זה השתכלל ואני רואה אותם כ"אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה" אני יודע שכפסע היה שאני הייתי זה שצועק עכשו שעבס לעומת אח טועה אחר (טוב לא ממש צועק אבל חושב ומרחם על האח המסכן).