היום - יותר מתמיד...

[סערת רגשות]

היום - יותר מתמיד... ../images/Emo7.gif

אני ממש שונאת לגור בסוף העולם שמאלה (או ימינה. מה זה היה? חחח

) כל כך רחוק וכל כך מבודד מ-ה-כ-ל. הבחור שאני אוהבת (?!) ולצערי לא אוהב אותי... מאושפז. ואני לא יכולה לעשות שום דבר. הוא נמצא בקצה השני של ארצנו... ואני פה. בעבודה חדשה... ובלי האפשרות לעשות שום דבר בשבילו. טלפון זה כל כך מנוכר בקטעים האלה. ואני מרגישה נורא. ממש עצוב לי...

 

[ניקולי]

סערת רגשות..אחותי הקטנה

מה קרה מאמי?? מה זאת אומרת מאושפז??? מה זאת אומרת לא אוהב אותך?? לא הבנתי!! חוץ מזה אל תצטערי על המקום שאת גרה בו (אני דוקא מאוד אוהבת את המקום).. תגידי..אם את חושבת שהוא לא אוהב אותך..אז למה בכלל להצטער בגללו?? למה בכלל לעשות משהו בשבילו?? שיהיה בריא וזהו!! אוהבת אותך.. ניקול*

 

[בסוף המדבר27]

...משמיע את קולי...

יש משהוא בדברים שנאמרו, רק שיהיה בריא.. ובקשר לסוף העולם, אני גר בסוף העולם, ואני נהנה מזה !! לא עוזב את העיר הזו !! אל תשכחי יש גם יתרונות לסוף העולם...

 

[סערת רגשות]

רוצה לפרט עבורי את היתרונות??

אני פשוט לא רואה הרבה... אבל מודעת לכך שיש הרבה שאוהבים את העיר הזאת. רק שלצערי אני לא מוצאת את עצמי פה. מה לעשות? לא כולם מתאימים כאן... אתה לא חושב? שיהיה לך אחלה ערב

 

[בסוף המדבר27]

..שאלת - ואני עונה...

לא ידוע לי על איזו עיר את מדברת. אני גר באילת. זה מקום קטן בסוף כביש הערבה. אני גר פה מתחילת שנות ה80. ואת האמת, לא מחליף אותה בשום עיר. זה כמו חממה. הרבה אנשים מכירים אותי ואני אותם, יש פה כמעט את כול הנוחיות של מרכז הארץ, רק בלי הצפיפות, הלחץ. עבודה לא חסר, נכון עכשו קצת חלש, אבל את חושבת שבלב ליבה של המדינה יותר טוב ? כן, לא אמרתי שאין חסרונות, אני מאמין שהניתוק מרצון הוא רק חיובי. אנחנו גרים בחוץ לארץ. שאלות ?

 

[סערת רגשות]

זו בדיוק העיר אליה התכוונתי... ../images/Emo11.gif

אני מסכימה עם זה שהניתוק מרצון הוא חיובי. אבל כשהוא לא מרצון?? אכן כיום, בעיקר בגלל המצב הבטחוני המצב יחסית טוב כאן. אבל ההבדל החשוב ביננו הוא במשפט: "הרבה אנשים מכירים אותי ואני אותם..." מהבחינה הזו הייתי רוצה להיות במקום אחר. במרכז-צפון הארץ... ולגבי "גרים בחוץ לארץ"... במקרים מסויימים זה לא הכי כיף... אם יש עוד יתרונות - אני אשמח את תאיר את עיני

ותרשה לי להגיד לך... אהבתי את תחילת ההודעה "זה מקום קטן בסוף כביש הערבה".

כאילו כתבת למי שאין לו מושג היכן אילת נמצאת... חחחח - פשוט אהבתי!!! ערב נפלא...

ומחוייך...

 

[בסוף המדבר27]

סערת רגשות...

קודם כול חשבתי שאת מאילת...זו את שהלכת למפגש בצפון לפני שבועיים ומשהוא ? למה הניתוק אצלך הוא לא מרצון ? את יודעת שהרבה מתושבי אילת הותיקים הגיעו לאילת בגלל הרחקה ? זה היה בעבר אופצית כלא...אבל לענינינו.... מה חסר לך פה ? מה את חושבת שיהיה לך במקום אחר שאין לך עכשו ? משהוא כתב פעם "חופשי זה לגמרי לבד.." וזה נכון. כן, אולי את מוכרת בעיר, כן אולי מוכרת מידי...אבל את מעדיפה להיות אנונימית ? אני יוצא כול בוקר לעבודה (ב0750) ומדרדר לאט בירידה של התירות...בבטחון מוחלט. כי אני יודע שמה שלא יקרה אני קרוב לבית ! טלפון אחד, 10 שקל למונית, 5 דקות ברכב, ואני בתוך החממה שלי... גרתי בעבר ברמת גן, 8 חודש של בדידות. שם היתי אנונימי..כול יום שעתיים לעבודה וחזרה..זה מה שאת מחפשת ? דברי איתי...

 

[סערת רגשות]

אתה יודע..........?

אולי אני מהמקרים שלא יודעים להעריך את מה שיש להם עד שזה לא חסר... אני לא חושבת שזה כך - אבל לא פוסלת את הרעיון... בעיקר בגלל המשפט האחרון שלך, לגבי 8 חודשים במרכז... נכון להיום המרכז נראה לי מה שיביא "לשינוי המיוחל", אבל שוב - יכול להיות שאני טועה. והרי, בזמן האחרון אני שמה לב שכל דבר נראה מדהים מרחוק ובעצם לא כל הנוצץ - זהב. בחזרה לעירנו הקטנה, אז אני ממש לא מוכרת. להיפך... הייתי אומרת שאני פה אנונימית לגמרי. קורה לי שאני סתם מסתובבת ואומרת שלום להמון אנשים שאני מכירה... וגם אומרים שלום חזרה, אבל זו היכרות שיטחית לחלוטין - לא חברות. אין אדם אחד שאני יכולה להצביע עליו ולהגיד - זה ידיד שלי, או חברה שלי... מהבחינה הזאת - הקשרים החברתיים שלי הם במרכז-צפון. לא פה. ואז מרגישים בדידות נוראית. ובעצם - ש"אין לאן לברוח" על מנת לשנות אווירה... והרי המקום הכי קרוב לכאן - מרוחק מספיק. לגבי המפגש... אם מדובר במפגש שהיה אצל ניקולי - אז כן... איך ידעת????????? (עכשיו אני סקרנית!!

) ואיך תיארת לעצמך שאני מאילת? הרי יש המון ערים קטנות בסוף העולם, לא?

"חופשי זה לגמרי לבד"... אני לא חושבת או מרגישה ככה. אכן יש רגעים שרוצים להיות לבד... אבל אני מרגישה הכי טוב והכי חופשיה כשאני לא לבד. כשאני יודעת שאם סתם בא לי לצאת עם חברות/חברים - הם בסביבה ולא מרוחקים 5-8 שעות נסיעה ממני... מצטערת על ההשתפכות... פעם ראשונה שאני מוצאת במה לכל העניין הזה.

 

[בסוף המדבר27]

סערת רגשות....

טוב עכשו אני חצי מבולבל... למה רוב הקשרים החברתיים שלך לא פה ? את רק "עוברת" פה ? כמה זמן את בעירנו ? ובדרך כלל, הדשא של השכן ירוק יותר. בקשר למפגש, זה עלה בשיחה ששוחחתי...

 

[סערת רגשות]

סורי על הבילבול... מדבר... ../images/Emo9.gif

אז זהו... שיש דברים שהם גם מעבר להבנתי. אני פה הרבה שנים, לא "עוברת" זמנית... ובכל זאת אף פעם לא הצלחתי להשתלב פה. אפשר להגיד שאני ביישנית (!) אבל באמת שניסיתי בזמנו... אני לא יודעת מי או מה סיפרו לך לגבי המפגש, אבל זו היתה דוגמה ל"כישלון חברתי"

שיהיה לך ולכולם יום משגע

 

[בסוף המדבר27]

ו...הלו...למה ??

למה כישלון חברתי ?

 

[סערת רגשות]

ובכן מדבר יקר... ../images/Emo9.gif

אני לא יודעת מי או מה בדיוק סיפרו לך על המפגש... ואכן זה תלוי בעין המסתכלת. אולי אני מחמירה עם עצמי - אבל ממש כעסתי על איך שהתנהגתי במפגש... והבטחתי לעצמי שאם תהיה הזדמנות שנייה, אני אנסה לשנות את התנהגותי לטובה... בכל מקרה - אולי זו בדיוק הסיבה שאף פעם לא השתלבתי בחברה האילתית... פעם אמרו לי שיש שתי אופציות אפשריות: 1. שאני סנובית וחושבת שאני מעל כולם 2. שאני חושבת שאני פחות מכולם ובגלל זה אני לא משתלבת... אז לדעתי ממש לא מתאים לי "סנובית". להיפך... אז נשארת האופציה השנייה.

 

[בסוף המדבר27]

...הכול תלוי בעין המסתכלת...

קודם כול, שלום לך. מה שלומך ? איך עבר עליך היום הזה ? בקשר למפגש, לא שמעתי שום דבר "לא תקין" "שלילי" אני לא יכול בדיוק למצוא מילה מתאימה...למה את חושבת שההתנהגות שלך לא היתה "תקינה " ? מה היא התנהגות תקינה ? וחוסר ביטחון עצמי היא תופעה דיי מקובלת, כול אחד נתקף בחרדה עצמית מידי פעם... ומי אמר שבישנות יתר היא שלילית ? ובכלל...מה כול כך מציק לך ? אני

 

[סערת רגשות]

אכן תלוי בעין... ../images/Emo13.gif

ואולי לא נתקלתי בעיניים נעימות במיוחד בחיי... מה שלומך? ואיך עבר עליך היום? למה אתה חושב שמשהו ממש מציק לי? אתה לא טועה - אכן מציק לי שאין לי חברים בעירנו הקטנטונת וזה מציק לי מהסיבה הפשוטה (או לא?!) שאני טיפוס מאוד חברותי עצוב לי לבד אני אוהבת אנשים וחברה אבל זה מתנגש לי עם הביישנות... היום עבר לי ממש מצויין. מקווה שגם לך... לילה טוב ויום נפלא מחר אל תשכח לחייך

אומרים שזה מדבק!!!

 

[בסוף המדבר27]

סערת רגשות, לא אמרו לך שב....

שבשעה 1 בלילה אנשים ישנים ?

אצלי הכול בסדר, בשלבי גסיסה מתקדמים..בתקופה הזו אנחנו עובדים על פרויקט גדול, ובקושי יש לי זמן ..(היום אני אחזור רק ב0100 בלילה...

) כך שדי מבאס, אבל אני אופטימי...יהיה לי הרבה זמן לנוח...בפנסיה. טוב, את טיפוס חברותי...אין לך חברים...זה נורא מפריע לך...מה את עושה בנידון ? מה כבר ניסית...? אני פה...

 

[סערת רגשות]

מדבר ידידי ../images/Emo8.gif

לא ציפיתי שתענה לי בשעה הזאת... אל תדאג!!

וואו - באמת יום ארוך... גם שלי לא בדיוק קצר - אבל אתה מנצח בינתיים

אני בטוחה שיהיה לך זמן לנוח הרבה לפני הפנסיה... ואם לא - אז כבר נטפל בזה!!

מה כבר ניסיתי? עד הצבא ואחרי עשיתי הכל כדי לשמר קשרים... אתה בטח יודע (או לא?!) איך זה... לא כל אדם הוא מאלה שמתקשרים ושומרים על קשר... אז אני "התעקשתי" וזה עבד... עד שנמאס. אחרי זה זה כבר סיפור אחר וטיפה ארוך... אז בהזדמנות... מקווה שהיום יעבור לך בקלות ותמשיך להיות אופטימי - זה מצויין!! יום נ-פ-ל-א שיהיה לכולםםםם

 

[בסוף המדבר27]

אני אוהב סיפורים ארוכים...

אמתין לו בכיליון עיניים.... בוקר טוב...(למרות שנדע אם הוא היה טוב או לא רק בצהריים..)

 

[סערת רגשות]

בכיליון עיניים... ../images/Emo8.gif ../images/Emo13.gif

מצחיק... זה לא כזה מעניין בטח!! חחחח

שיהיה לך יום נפלא!

 

[GALI02]

סליחה שאני מתערבת...

אבל פשוט הייתי חייבת להגיב. סערת רגשות, הזדהיתי מאוד עם מה שכתבת. גם אני כמוך כבר אובדת עיצות בכל מה שקשור לבישנות ולחוסר בטחון שלי. אני לא מהאנשים שטוב להם לבד אבל אני מרגישה שהביישנות הזאת באיזשהו מקום כובלת אותי. אחרי הצבא ההרגשה של ה"לבד" פשוט השתלטה עליי. העובדה שלא שמרתי על קשר עם חברות מהבית חזרה אליי כמו בומרנג. כל אחת הלכה לדרכה והשיחות הפכו להיות שטחיות עד שהפסיקו מאליהן.הבעייה היא שגם אין לי ממש מסגרת עכשיו וזה די לא משאיר מקום לתקווה כרגע. אוף, מה עושים???

גילי

 

[סערת רגשות]

אל תתנצלי... ../images/Emo13.gif ברגע שזה כתוב.....

כאן - זה בעצם פתוח לדיון חחחח

גם אצלי זה התחיל בעיקר אחרי הצבא. ממש כפי שכתבת פתאום מצאתי את עצמי לבד. וזה היה נורא... אני רק אז נכנסתי לעולם האינטרנט... וזה בא כאופציה לא רעה בזמנו... כמובן שגם מהעולם הזה יש דיי הרבה אכזבות... אבל מה לעשות? החיים הם לא גן של שושנים... גילי, אכן חשובה מסגרת. מה את עושה כרגע? עובדת/לומדת?? בעבודה מתאימה אפשר להיות במסגרת של אנשים נחמדים (לא תמיד אבל אפשרי) וזה מה שמחזיק אותי כרגע... אני רואה אנשים בעבודה וכבר לא מרגישה הכי לבד... למרות שהם לא חברים שלי, ואני לא יוצאת איתם לבלות או סתם בערבים... אבל מי יודע? אולי דברים ישתנו בהזדמנות??? הכי חשוב להיות אופטימיים ולנסות לשנות את הדברים שלא טוב לנו איתם. אני יודעת שאני מנסה... שיהיה לנו בהצלחה ובינתיים קבלי

ושיהיה לך אחלה יום!!!