היום ה 4 בינואר
לפני 3 שנים בשעה הזאת כבר שכבתי המומה בבית החולים וכבר ידעתי שהכל נגמר ותהיתי איך ממשיכים מכאן הלאה. אתמול עשינו טיול משפחתי לבית הקברות. שני הילדים שכאן שיחקו מסביב ועל הקבר, צחקו, בדקו, טיפסו, טווטי מצאה חיפושית או או כמו שהיא אומרת "שיתי" והשמחה היתה רבה. הידיים היו מאוד מאוד מלאות. עד השנה היינו מביאים עציץ או צמח כל שנה. הם לא בדיוק שורדים שם ובית הקברות מאוד ירוק גם ככה. השנה לא הבאנו כלום. בגלל התפקיד החדש שלי בקיבוץ אני מכירה יותר אנשים, פתאום כשקראתי את שמות הילדים/תינוקות בחלקת הילדים חיברתי אותם לאנשים שאני מכירה - וזה הרגיש מוזר והלאה המון שאלות. הגדול שאל קצת שאלות (ממש מעט, הוא הרי אלוף השאלות אפילו על כלום, אבל הוא מתאושש ממחלה....) הקטנה - היתה מקסימה. וכמו שנהוג בגיל שנתיים, אחרי שהיתה המקסימה התחילה התקף טנטרום (מה שנקרא חיה ובועטת
) שנמשך כשהמשכנו את הטיול לאנדרטת חללי אסון המסוקים שנמצאת צמוד לבית הקברות (אם משהו היה שם ביום שבת וראה את האמא המתעללת שנתנה לפעוטה המסכנה לבכות, זאת אני) בדרך חזרה הגדול התלונן שהוא עייף וכשחזרנו הביתה הלך למיטה מיוזמתו
(מתאוששת ממחלה) וקצת אחריו אני וטווטי הצטרפנו. מרגיש מוזר הביקור הזה. אבל גם נכון. החיים חזקים מהאבל והם זורמים להם הלאה. דניאל יקרה, אמא זוכרת אותך בעצב רב, אבל כבר לא מהמתהומות. מאמינה ומקווה שזה אכן מה שהיה צריך לקרוא ושאת במקום הנכון לך. מקווה שלא איכזבתי אותך. הלוואי ויכולת גם את לשחק עם אחיך ואחותך.
סיפור הלידה http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=98&MessageId=72012781 הדף שלה בבאופן טבעי (שם גם כתוב ההמשך) http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?דניאלה_שלי
לפני 3 שנים בשעה הזאת כבר שכבתי המומה בבית החולים וכבר ידעתי שהכל נגמר ותהיתי איך ממשיכים מכאן הלאה. אתמול עשינו טיול משפחתי לבית הקברות. שני הילדים שכאן שיחקו מסביב ועל הקבר, צחקו, בדקו, טיפסו, טווטי מצאה חיפושית או או כמו שהיא אומרת "שיתי" והשמחה היתה רבה. הידיים היו מאוד מאוד מלאות. עד השנה היינו מביאים עציץ או צמח כל שנה. הם לא בדיוק שורדים שם ובית הקברות מאוד ירוק גם ככה. השנה לא הבאנו כלום. בגלל התפקיד החדש שלי בקיבוץ אני מכירה יותר אנשים, פתאום כשקראתי את שמות הילדים/תינוקות בחלקת הילדים חיברתי אותם לאנשים שאני מכירה - וזה הרגיש מוזר והלאה המון שאלות. הגדול שאל קצת שאלות (ממש מעט, הוא הרי אלוף השאלות אפילו על כלום, אבל הוא מתאושש ממחלה....) הקטנה - היתה מקסימה. וכמו שנהוג בגיל שנתיים, אחרי שהיתה המקסימה התחילה התקף טנטרום (מה שנקרא חיה ובועטת
