היום הייתי

tailka

New member
היום הייתי

אמיצה הלכתי למדריכה שלנו לפסיכלוגיה לספר לה על הקושי שלי ... וזה יצא בצורה המוזרה ביותר בעולם ... שאלתי אותה מתי מסיימים את פרוייד כי הוא ממש יורד לי מהחיים ... אז היא אמרה שכל הקורס ירד לי מהחיים ושאני צריכה להתמודד קיבלתי את הרושם שפרוייד הוא החלק הקל בקורס ויש איזה אחד אחריו אריקסון ... שהוא ממש יגמור לי על החיים והאמת שדדפקא היום באתי בגישה של הכחשה ... לא קשה רגשית זה רק חומר לימודי ... איזה חומר לימודי ואזה נעליים כל השיעור הייתי כמו ברז שלא נסגר .... ואז עשינו איזה תרגיל בתנועה שבו היינו צריכים להסתכל על אנשים וגם ללכת בדרך שלנו ... ולא הצלחתי ..חצי הצלחתי וזה שיקף לי עד כמה אני בתוך עצמי עד כמה זה קשה להפתח היום ישבתי עם אחותי ופשוט לא היה לי מה להגיד לה .... וזה היה יום עמוס בחוויות .... חוצמזה שהיום כתבתי סיפור ממש מצחיק בתיאטרון בובות... על נסיכות ושקולדים... ממש החלק השפוי של המערכת ... סופסופ שיעור שלא עושה לי לבכות את נשמתי .... ו... הצלחתי ללמוד לסרוג דוגמא חדשה בלי להפיל ולהוסיף עיניים
 
אולי תנסי להסתכל בזה כחומר לימודי נטו, ולא

מעבר. ממש תנסי בהתחלה בצורה מלאכותית לא לחשוב על זה מעבר לחומר לימודי, ולאט לאט זה יתקבע. אני לא בעד להדחיק דברים, אבל אני חושבת שזה משפיע עלייך לרעה וכרגע זה לא נכון כי זה יפגע בלימודים. אם צריכה עזרה או חומר לימוד-אני פה בשבילך
נ.ב. אגב, איזה מסלול את? הסייעת שלי גם לומדת בסמינר הקיבוצים השנה. היא במסלול חינוך לגיל הרך (לא היצירתי, אלא המקביל).
 

tailka

New member
מחנכות לגיל הרך

שזה קורס של שנתיים אתמול שוחחתי עם המדריכה של לפסיכופדגוגיה שהייתה ממש בסדר וקצת מלחיצה היא דיי הרגיעה את החששות שלי לדבי זה שיעפו אותי מהלימודים אבל אמרה שאולי חלק מהבוסים יתקשו קצת עם גננת במצב נפשי בעייתי... היא המליצה לי על טיפול ... אבל נראה לי חסר טעם ללכת לפגישה אחת או שתיים אצל פסיכולוג פרטי זה לא ממש ישנה הרבה אני ימתין עד שיקבעו לי את התור לשיחה כי לא נראה לי שיש אופציות אחרות ו... אזרתי אומץ ודיברתי עם המדריכה לפסיכולוגיה התפתחותית שהיא גם פסיחכולוגית ופסיכולגים מלחיצים אותי כי הם נראים לי תמיד מאוד בוחנים וביקורתיים אבל איכשהו הצלחתי ליצור איתה איזה ערוץ קשר ראשוני .. נראה לי שאיתה יקח קצת זמן לבנות אמון ... ו.. לא סותמת הפה ;) דיברתי עם הגננת שלי על זה שאני מרגישה שאני מפצה על הגעגועים למגע של אימשלי עם הילדים ושבעצם זה אני אולי לפעמים קצת (הרבה) חונקת אותם והיא הייתה ממש נחמדה היא אמרה שלפי מה שהיא רואה אני לא מציקה להם אני יודעת מתי לשחרר ולא ממש הבינה מאיפה באתי לה עם שאלה הזאת את מרגישה שלפעמים שאת קצת עצובה הילדים מתדלקים \ מנחמים אותך? והאמת שניסתי לשים לב היום למתי הקטנים צריכים את הידיים שלי ומתי הם נשארים כי זה פשוט נוח להם וכשהרגשתי שהם נשארים על הידיים שלי כי נוח להם הורדתי אותם זה נראה לך בסדר?
 
אני חושבת שברגע שתשלימי עם העבר

תוכלי להתמקד בהווה ובעתיד. נראה לי שאת ופסיכולוגים לא ממש הולך, לפי התיאור שלך-אולי שווה לעשות אימון אישי? אצלי זה עבד... הילדים יכולים לתת המון מעצמם, מבלי להתכוון אפילו בגלל הרגישות המיוחדת שיש להם. זה מדהים כמה ילדים כל כך קטנים יודעים כל כך הרבה מכל הבחינות-ידע ורגש ויודעים גם איך להתנהג...
, זה רק מוכיח כמה יש נתינה עצומה בעבודה שלנו. לגבי ידיים-הילדים יודעים היטב אל מי לפנות, כי קשה לי לראות ילד בוכה או ילד שרוצה פינוק ולא לתת לו את האפשרות של ידיים. יש הרבה ילדים שמנצלים את זה ורוצים רק על הידיים וזה לא בריא להם ולא בריא לי, כי ככה הם לא משחקים ומתנסים בדברים ורק נתקעים בצד על מבוגר. אני מרימה אבל לאט לאט משחררת-למשל אם זה מעמידה עוברת לישיבה ולאט לאט משחררת את הילד לשחק על ידי העידוד שלי. צריך להכיר את הילדים ואת הדרך הכי מתאימה לכל אחד כדי לקבל את הביטחון ללכת ולשחק ולא להיצמד למבוגר.
 
זכרתי שעניתי לך אתמול, אבל כנראה שלא../images/Emo13.gif

העייפות...
. בכל מקרה, העבודה עם ילדים היא עסק של תן וקח, אנחנו נותנים להם המון ואנחנו גם מקבלים מהם המון, אפילו מבלי שנשים לב. למדתי בשנה וחצי האחרונות יותר מכל מה שלמדתי בסמינר במשך 4 שנים. לגבי להרים על הידיים- אני עובדת עם קטנטנים גם, ולכן קשה שלא להרים אבל צריך לקחת בחשבון שהם מתרגלים מאוד מהר לזה ואז זה בסוף גם מונע מאיתנו חופש פעולה ותזוזה כי הם עלינו או יושבים וגם זה מאוד מכביד וגם ככה הם לא לומדים לשחק ליד שאר הילדים או אפילו איתם בגיל מאוחר יותר. מה שאני עושה זה מרגישה את הילד והצרכים שלו ולפי זה יודעת מתי לשחרר, לאט לאט תדעי איך לעשות את זה, ולפי מה שהגננת אמרה את כבר יודעת, אז פשוט תהני מזה.
 
וואלה יופי, שעה ריפרשתי והתגובה מאתמול לא

נראתה, והופ... פתאום הופיעה
. טוב לפחות בתשובה השנייה הרחבתי קצת
 
למעלה