ברור
מאחר ולחתול אין מושג על מה הוא מדבר, הרשיתי לעצמי לעבור לאפיסטמולוגיה. האמת היא, שאקזיסטנציאליזם, וכל שאר תחומי הענין של הפראנסווים מעולם לא ענינו אותי יותר מדי, או אפילו קצת. אבל את צודקת, האקז' עוסק באדם, ולא בעולם. מאידך, וזאת על סמך פרשנויות אפשריות של סארטר, בעיקר ב"ישות והאין", ניתן לקשור בין האדם לעולם שבו הוא חי ולטבעו של אותו עולם. פעם ניסיתי לעסוק בזה קצת, אבל חוששני שלא הגעתי להישגים מרשימים. אני יודע שהפורום הזה הוא לא המקום לדיון הזה, אבל מאחר ומדובר בפתיל אריכיאולוגי שרק לאפה ואנוכי נוברים בגוויתו ומכרסמים בבשרו המרקיב, ובשל הגעגועים שתוקפים אותי בעונה זו של השנה, הרשיתי לעצמי. לא טוב לכם? תתאבדו. למה לא? זו השאלה של קאמי. (איך אני תופר את כל החוטים הלכאורה לא קשורים שמרכיבים את ההודעה שלי לכדי אריג נפלא. אני וירטואוז. מה אני עושה פה? עצוב. עצוב.)