היום בתפוז

[קפת]

חובת ההוכחה עליך

איך זול יכול להיות מסוגנן, אם מסוגנן הוא מלה נרדפת ליוקרה ותחכום? יאללה, יאללה, העווית הלוגית - זה שלך.

 

[החתולבמגפיים]

ובכן

המילה יוקרה הוכנסה על ידך בכח וגם תחכום זה לא ממש האג'נדה של סגנון - מסוגנן הוא אלגנטי, או עדין וחמקני במובן ההתפתלות המסובכת אך העדינה. תחכום ויוקרה - מה הקשר!? הרי מסוגנן= בעל תכונת הסגנון = בעל אוסף התכונות שהופכות את הנושא לבעל אופי ברור ובהיר כלשהו. בלי קשר לתחכום ויוקר..

 

[קפת]

יפה, הוכחת את טענתי

צדיקות, מלאכתן נעשת בידי רשעים. אלגנטי = יוקרתי בעל אופי ברור ובהיר = מתוחכם. לא?

 

[החתולבמגפיים]

עצם העובדה

שהוכחתי את טענתך בעינייך היא העווית הלוגית! את מבינה, ילדה אובדת שלי - הבעיה היא בעצם העובדה שאת הגדרת כמו שרצית ואיכשהו הכל הסתדר. את הגדרת מסוגנן כמו שרצית והרי, זה חסר טעם. מתוחכם הוא לא יוקרתי! את יודעת מה? - מכיוון שלמעשה, את טענת טענה על הגב הזועק שלי - אולי את תוכיחי את טענתך באופן שלא יכלול הגדרות שרירותיות? את מסוגלת!? הא הא הא!? תסבירי, מדוע משהו שהוא מתוחכם דורש שהוא יהיה גם יוקרתי? (על פי הגדרתך לעיל), אחר כך תמשיכי מדוע משהו מתוחכם גורר שהוא ברור ובהיר?! ברור ובהיר למי - לך? אלא אם כן את משתייכת לבני הכת הסופר - אקזיסטנציאלית, אין לך בסיס למה שאמרת!

 

[קפת]

הבסיס שלי הוא לא פילוזופי

אלא סמנטי. והשחלת האקסיסנטציאליזם אינה מובנת לי, כלל ועיקר. אודה לך אם תזביר. אתה דיברת על ציניות זולה ומסוגננת. בעיני זול ומסוגנן הם הפכים. דבר מסוגנן הוא דבר שהושקעו בו מחשבה, תכנון וביצוע, עידון ותחכום - ואלה לא יכולים להיות זולים, לא במובן "ההפך מיקר" ולא במובן "וולגרי" - על זה כמובן ניתן להתווכח כי זה עניין של טעם וגם כי יש איזו מגמה עיצובית שמשלבת ססגוניות ועירוב של סגנונות. כהקבלה למלה זול, אני (זו שאלה של טעם, רקע תרבותי, תפיסת עולם אצטרה) הייתי בוחרת דווקא במלה ססגוני, שהיא מלה "מכובסת" שבאה לתאר משהו צעקני, מתבלט ומכריז על עצמו, מלא צבעים, אולי אפילו אקלקטי. אחר כך, הכנסת את המלה אלגנטי, כדי להגדיר מסוגנן. יופי של הגדרה, אגב. אלגנטי הוא בהחלט מסוגנן. אלגנ'ס הוא הידור מעודן, תוצאה של בחירה מדויקת, מודעת ומתוחכמת. קח למשל את "תסמונת איקאה". מה מטרת העל, האג'נדה, של הרשת? להעניק משהו מסוגנן, אך זול (מבחינת המחיר). מתנגדי הגישה, הפיינשמקרים, חושפים את היומרה: איקאה מציעה רהיטים "לכאורה" מסוגננים - לכאורה, משום שמחקים סגנונות יוקרתיים ומעודנים (גם מתוחכמים) תוך שימוש באמצעים זולים ופשוטים. ובעצם זהו תרגיל שיווקי מבריק ומעוור עיניים. למה? כי יוקרתו של חפץ - מרהיט ועד בגד - נמדדת באיכות החומרים והגימור, ולא רק בעיצוב - שמאפשרים לו להזדקן בכבוד. בגד תפור היטב ישרוד שנים של כביסות בעוד שבגד שצפיפות הבד והתפירה שלו ירודים - יתפרק אחרי שנה. מצדדי איקאה סבורים, שאפשר להגיע לעיצוב ולסגנון ולהרכיב רהיט שמחירו לא מצריך משכתנא. שגם למי שלא יכול להרשות לעצמו שולחן שאלפי שקלים, זכאי לרכוש רהיטים מעוצבים ואסטטיים, במחיר שווה לכל נפש. אני, כידוע, צרכנית קבועה באיקאה. אבל שזה לא יטעה אותך: הרהיטים הזולים שלהם אכן "זולים". הסגנון והעיצוב הם כלפי חוץ. כי מה כבר יכול להיות מסוגנן ברהיט שמתפרק לך בידיים, שהציפוי הזול שלו מתקלף אחרי שנה? ובאמהרית: זה קומופלאז'. זה לא הדבר האמיתי. זה מסוגנן דמיקולו. טוב. תורך. שיגלתי מוחות די והותר.

 

[החתולבמגפיים]

אונ-גארד!

ראשית דין ודברים הוא האקזיסטנציאליזם החלקי שנקטת מבחינת אופן קבלת ההגדרות שלך - לקחת את גיבובי הצולעים והחלת להם מורשתך, כאילו לא היה ולא היו דבר מלבדך. זה פועל יוצא של תפיסה אק' (לוקח לי פאקינג עשר פעמים למילה). סקנדלי, בכל הנוגע לשאר - הדיון הוא קלוקל במהותו מכיוון שברור שאת תהיי צודקת, על פי מערכת ההגדרות שלך בבחינת המדינה היא אני. אז אמנם, כמו שהסברת את מגדלי הקלפים שלך, את לא יכולה להיות טועה, מכיוון שאת מתבססת על מה שאת החלטת. לעומת זאת, עקומה שלי, אם בכל זאת ננסה רגע להתייחס להגדרה של מסוגנן כאלגנטי - "דבר שהושקעו בו מחשבה, תכנון וביצוע, עידון ותחכום" ואיך שהוא, נובעת לך המסקנה -" ואלה לא יכולים להיות זולים, לא במובן "ההפך מיקר" ולא במובן "וולגרי"". אך אבוי! על אף שנראה כי האינטואיציה (שמה נאמר - הנשית?) שוב מביסה את ההגיון הבריא. אמנם - הגדרת משהו שהוא "זול", אבל אם אולי לא שמת לב, והיה כי המונחים "זול" ו"מסוגנן" שלך יכולים לחפוף באזורים מסוימים. אין מניעה לאלגנטיות כשמשהו הוא ססגוני. נהפוך הוא! - זה הופך את המשימה למלאכת מחשבת! הרי, אפשר שיהיה משהו ססגוני וצעקני, אבל גם מהודר ומעודן בדרך מסויימת, על פיה מסתכלים ולא חסרות דוגמאות כאלה - יש מלאן-תלפים בניינים כאלה באירופה וארצות הברית, שעל אף הססגוניות שלהם, על אף העובדה שהם לא שידה מעץ מלא וחום כדבעי המחמם את הלב, הם עדיין יזעקו תחכום ומחשבה לאין קץ. כך אני רואה. אבל שוב - זה קרב אבוד לשני הצדדים, פרט לאלה הסופר אק' ביננו. את יודעת מה? - אני מושך את המסוגננות מתחת לרגלייך כאות מחאה של טעם, רקע תרבותי ותפיסת עולם אצטרה (מה זה אומר!?).

 

[קפת]

טושה!

אתה לא מחליף אק' עם מגלומניה ו/או נרציזם? גאודי הוא דוגמה נהדרת. אבל גאודי הוא היוצא מהכלל, ובשום אופן הססגוניות שלו אינה "זולה". הוא מסוגנן, הוא מתוחכם, הוא מהודר - אבל הוא לא זול. וכל הדיאלוג, ביננו התחיל מקומבינציה המסוגנן והזול. גאודי, בגאוניותו, מצליח לשלב ססגוניות עם תחכום ומחשבה לאין קץ, לחפוף, כדבריך. אבל כמה גאודי יש? בכל השאר אני בהחלט מסכימה איתך. חתול טוב. לא חם לך עם המגפיים האלה בשרב הזה? ועקומה תקרא לאחותך!!! משכת משהו מתחת לרגלי (לוידעת מה זה היה), נפלתי ואני צולעת. זו לא סיבה להעליב.

 

[החתולבמגפיים]

מגפיים

מסוגננות, אם יורשה לי להוסיף. גאודי זה, אין הוא מוכר במחוזותינו. לינקון מוסיף המון.

 

[קפת]

די!

אתה רציני? אז אני עושה לך טובה עצומה, לדלעתי. אבל שלא תתרגל. אני מגגלת למאותגרים פעם אחת, אולי פעמיים. אחורי זה צריך כבר ללמוד לגגל לבד. גאודי. וגם תמונות.

 

[פטר חמור]

את מבינה

אדם נבון (לפחות בעיני עצמו) שלא יודע מי זה גאודי מתיימר להרצות לנו על הקונטינגנטיות של המושג סגנון זול, או זול מסוגנן. בחיי, פעם היה לפורום שלך סגנון, היום הוא סתם זול. כמה יעלה לי 4 קילו פורום מפולט?

 

[החתולבמגפיים]

ובכלל

למען החתם מצפונך הנקי במפגיע - השטות הזאת עלתה לי בשלושה כדורי ריטלין.

 

[קפת]

אתה עושה שימוש שגוי בתרופה

מינון מוגבר של ריטלין לא ירגיע אותך. נהפוכו - יכניס אותך לאי שקט, אולי אפילו לחרדה או להתקפי זעם. חוקן, זה מה שאתה צריך עכשיו.

 

[החתולבמגפיים]

רכשתיו, אך טרם הספיקותי לעיין.

כבר אמרו לי זאת מזמן, עת הייתי קטן ועולץ. לכן רכשתי כסא - פותחן מיוחד שכאשר נשענים על המסעד, נפתחים פתחי העכוז בנונשלנטיות מפתה ע"י שני חצי סהרוני מתכת גמישים המאפשרים חוקן אוטומטי. יש מפוח מיוחד שמשתמש ביכולת המדהימה לנענע את הרגל מעלה מטה ללא הפסק, כך שהשאיבה נעשית אוטומטית וכן, ההפתחות האישית נעשית במאמצים עצמיים, מה שמגביר את תחושת הבטחון והשליטה העצמיים.

 

[קפת]

שיט שיט שיט

למה אני לא המצאתי את זה?

 

[החתולבמגפיים]

זאת לא אשמתך

כמובן. כמו שלא מאשימים גזר על זה שלא פיתח את תוכנית החלל האמריקאית.

 

[פטר חמור]

אני לא רוצה לסכסך

אבל ציון, החתול טוען שאתה לא פיתחת את תוכנית החלל האמריקאית. אני במקומך, לא הייתי מוותר.

 

[פטר חמור]

זה לא קשור לאקזיסטנציאליזם

אם כי לכתוב מלים ארוכות כמו אקזיסטנציאליזם עושה רושם נהדר על הקורא ההדיוט/האדיוט. בז'רגון המקצועי זה נקרא הנחת המבוקש, ואצל העמך קוראים לזה לירות את החץ ואח"כ לצייר את המטרה סביבו. זה אכן סוג של כשל (ולא "עווית") לוגי.

 

[החתולבמגפיים]

כן זה כן קשור לאקז'

מכיוון שאמנם, כמו שאמרת, ירינו חץ וציירנו לאחר מכן. אבל על מה תפיסה כזאת מתבססת, אם נניח לרגע שאין כאן כשל לוגי (עווית זה בסדר גמור, באמת שכן, כי זאת סטיה מן הלוגיקה הנאותה המקובלת)? היא מתבססת על העובדה שהעולם שאתה מכיר הוא העולם ואין פרט מלבדו (בעילגות ובכלליות תהומית) ולכן, מה זה משנה אם ירית את החץ ורק אז ציירת? - הרי לא היתה שום אפשרות שהמטרה תהיה במקום אחר! לא במובן של דטרמיניזם, אלא במובן של סגנון ואופי היחיד שהעולם יכול להתקיים בו ולכן, אקז'. אם אמרתי יותר מדי שטויות, לפחות תתקע אותי בססגוניות, משהו כמו

צריך להחליף את המילה הזאת - אק'. יש הצעות מפתות?

 

[פטר חמור]

בלי להכנס לזה יותר מדע

תנסה לחשוב על זה ככה: מה משמעות (במובן של meaning) הטענה שקיים עולם אחר מזה שאתה תופס? (רמז- אין לה משמעות)

 

[החתולבמגפיים]

מבחינת

האקז' אין לה וזאת הנקודה. לא כל תפיסה גורסת כך, וזה כל הקטע, למרות שלך נראה הגיוני שזאת האפשרות היחידה.