כן, המצב קצת מסובך............
היו בפולין לא מעט גילויי אנטישמיות ורצח יהודים, לא רק במהלך המלחמה אלא גם לאחר המלחמה. היו מקרים ספוראשיים והיו מקרים של פוגרומים מאורגנים. ידוע הפוגרום של קילצה וידוע הפוגרום של ידוובנה והיו עוד מקרים בהם המקומיים הרגו יהודים מתוך אנטישמיות שמקורה בדת. יחד ובמקביל בפולין פעלה תנועה שלמה במסגרת המחתרת הפולנית, שהיתה מיועדת להצלת והברחת יהודים. מחתרת זו מומנה וצוידה והונהגה ע"י הממשלה הפולנית הגולה שישבה בלונדון והיה בה חבר יהודי. זה המקום היחידי בו המנהיגות המקומית התארגנה כדי לפעול במיוחד להצלת יהודים. הפולנים גם הם סבלו לא מעט מהנאצים, במיוחד לאור ההגדרה של היטלר על העמים הסלאביים הנחותים שרק במעט עולים על היהודים. אחת הסיבות להקמת מחנות ההשמדה דווקא שם, לא היחס האנטישמי של הפולני אלא המרכזיות של פולין בין גרמניה לרוסיה (נוחיות לוגיסטית) והגישה לפיה עממים נחותים כאלו יראו בכך דבר מובן. הניסוי הראשון להמתה "תעשייתית" באושוויץ בשיטת הגז-השריפה היה על 600 אסירים פוליטיים פולנים. היו בפולין של אחרי המלחמה לא מעט גילויי אנטישמיות על רקע המעורבות היתרה והדקדקנית והחרוצה של היהודים בסיוע למשטרת הבטחון הקומוניסטית ובתפקידה העיקרי - לתפוס פולנים שאינם נאמנים לקומוניזם לצורך שליחה לסיביר. מתוך כמעט 3 מיליון איש פולנים שנעלמו במזרח מאז כניסת הרוסים לפולין בשנת 1939 ועד לשנת 1957 שרדו כעשרה אחוז. לא רק את הפולנים, גם את אחיהם היהודים רדפו אותם משרתי המטרה הקומוניסטית. אלא שמבחינת הפולני, זה היהודים ששלחו את האבא לסיביר, לא הקומוניסטים כי המגע הישיר שלו היה עם היהודים, הרוסים פיקחו "מלמעלה". היו כמה ארצות אחרות ששיתפו פעולה עם הנאצים הרבה יותר מפולין, אבל משום מה אנחנו לא מתייחסים אליהן באופן כזה. המונח "קוויזלינג" כשם גנאי למשתף פעולה עם הכובש נולד במקור מגנרל קוויזלינג הנורבגי, שפיקד על אוגדה מתנדבת וממוסדת במסגרת הצבא הגרמני. גם הדיויזיה הפלמית מבלגיה היתה גוף מאורגן ומסודר, במדים וללא הסתייגות הממשלה הבלגית, במסגרת הצבא הפולני. ועל הצרפתים כבר דיברנו?..... וזה כמובן לפני שדיברנו על החטיבה הלטבית והדיויזיה הליטאית-אוקראינית. בארצות שממזרח לפולין, בליטא-לטביה-אוקראינה, הגרמנים לא עסקו הרבה ברצח יהודים אלא התמקדו בשיטות השמדה מאורגנות. את ההשמדה ה"פרטית" הניחו למקומיים שעשו זאת בהתנדבות ובמסירות. דווקא בפולין לא היו התארגנויות ממסודות ומוסדרות שכאלו. שם היה מדובר במקרים פרטיים, לא באירגונים ממוסדים שקמו לצורך זה. בחלק מהמקרים היה מדובר בסכסוך על רכוש, כאשר יהודים חזרו לכפרם ומצאו בבתיהם פולנים אשר ביתם שלהם כבר נהרס מזמן. אינני טוען שאין פולנים אנטישמים, בוודאי שיש ואפילו הרבה. יש אנטישמיות דתית, בעיקר בכפרים היותר נידחים, שנטועה בלב הילד הפולני גם אם מעולם לא ראה ולא יראה יהודי. רק השכלה שבאה במשולב עם ירידת קרן הדת תוכל להתמודד עם כך (תמיד, גם אצלנו, עודף דת במשולב עם חוסר השכלה היו מרשם בטוח לשנאה ופראנויה מהלא ידוע והלא מוכר). יש גם היום גילויי שנאה ליהודים ככאלו, בעיקר על רקע אותם אנשים שמגיעים לכפרים ומודיעים לאיכר שם שעוד מעט יחזרו ויסלקו אותו מביתו כי במקום הזה חיו פעם יהודים. אותו פולני לא מבין בדיוק את המציאות, עולמו מוגבל מאד מאד, והוא משוכנע שהיהודים יבואו עוד מעט להתלט על ביתו ולזרוק אותו לרחוב. יש גם גילויי אנטישמיות מודרנית על רקע פוליטי. הפרשיה האחרונה בה שלושה יהודים היו מעורבים במה שנראה כאילו קניית חברי פרלמנט להעברת חוק שייטיב עם עסקיו של אחד מהם לא הועילה לדימוי הציבורי של היהודים בפולין. יחד עם זאת ההתיחסות אל הפולנים כאל רוצחי יהודים ללא הבחנה היא לא במקום ועושה עימם עוול.