היום א' בשבט.

[חרצית10]

היום א' בשבט.

בקרוב נחוג את ראש השנה לאילן החל בט''ו בשבט.
בית שמאי קבע שהתאריך הוא אחד בשבט, ובית הלל
קבע שהתאריך הוא בחמישה עשר בשבט.
וההלכה כבית הלל.
שמתי לב שבשירים רבים ובספורים רבים מופיע הברוש.
אז בואו ונחשוף אותם.

 

[חרצית10]

מתוך היורה/ נתן אלתרמן.

כלנית קטנה מונה לה:
-אב, אלול...ומה בא הלאה?
האלון נוהם: חכי!
בזמנים אני בקי...
אך הברוש
קופץ בראש
ומפריע לו לדרוש.

 

[חרצית10]

מתוך חישוק הברזל/ גרדה כהן.

''לילה אחד, כאשר כבר שכבנו במיטות, התחלתי להרהר: איך ידעו
שדוקא הברוש ההוא, היפה והגדול מכולם, הוא של יהודה ודוד?
פשוט לא יעמינו. עמי יאמר שזה הברוש שלו. ואילנה תאמר:''איך אפשר אחרת? רק לי
יכול לצמוח ברוש גדול ויפה במיוחד?'' איש לא יאמין שזה דוקא הברוש שלנו. זה
הציק לי כל כך שקמתי והערתי את דוד.''

 

[חרצית10]

מתוך ספור קטן על גשם כמעט מצונן/ רבקה מרים.

''הדלת נפתחה. בפתח עמד עץ ברוש גבוה ונשען עליו עץ
פלפלון קטן. בפתח עמדו ושתקו.''

 

[יעלקר]

מקהלה עליזה חוה אלברשטיין מילים: לאה נאור לחן: נורית הירש

על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.

העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור
וגם פצחה ברון.

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.

פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.

"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו, גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"

ציף ציף, שריק שרק...

הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.

אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.

ציף ציף, שריק שרק...

"אוי די כבר, די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"

האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.

ציף ציף, שריק שרק...

 

[יעלקר]

ואני ראיתי ברוש/אריאל זילבר

vhttps://www.youtube.com/watch?v=wccsj712fgs

 

[יעלקר]

לא כברוש" מאת יהודה עמיחי

לא כברוש,
לא בבת אחת, לא כולי,
אלא כדשא ,באלפי יציאות זהירות- ירוקות,
להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק
ואחד מחפש.
לא כגבר היחיד,
כבן -קיש, שמצאוהו רבים
ועשו אותו למלך.
אלא כגשם בהרבה מקומות
מעננים רבים, להתחלחל, להיות שתוי
פיות רבים להיות נשום
כאוויר בשנה ומפוזר כפריחה באביב.
לא הצלצול החד, המעורר
בשער הרופא התורן,
אלא בדפיקות , בהרבה אשנבים
בכניסות צדדיות, בהרבה דפיקות לב.
ואחר כך היציאה השקטה, כעשן
בלי תרועה, שר מתפטר,
ילדים עייפים ממשחק,
אבן בגלגולים האחרונים
לאחר המורד התלול, במקום שמתחיל
מישור הוויתור הגדול, אשר ממנו,
כתפילות המתקבלות,
עולה אבק בהרבה ריבוא גרגירים

 

[חולית 10]

יעל קר

תודה על השיר של יהודה עמיחי שהעלית ,את השיר שלא הכרתי עד כה הדפסתי,אקרא מספר פעמים
להבין את מהותו,לרדת לשורש הדברים . תודה

 

[יעלקר]

רמת השניים או עמק השניים הוא חלק מנחל השופט שברמות מנשה.

רמת השניים או עמק השניים הוא חלק מנחל השופטשברמות מנשה.
המקום נקרא לזכר השומרים יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי שנרצחו על ידי ערבים מהאזור במאורעות המרד הערבי הגדול ב-1936. ליד עין פרור צומח עץ ערבה גדול, שטופח על ידי אנשי עמק השלום. מולו, בתוך שדה תורמוסים, צומחים שני ברושים שניטעו לזכרם של שני השומרים. לאחר הרצח, הוקמה במקום נקודת התיישבות בשם "רמת השניים", אך המקום ננטש כעבור זמן קצר.
זמן קצר לאחר הרצח נולדו תאומים במושבה יקנעם. אחד נקרא יצחק והשני יואש. על כך כתב המשורר דוד שמעוניבלדה שהייתה מפורסמת באותם הימים:
בהר אפרים ביקנעם,
יצאו שני רעים לעזרת העם,
יואש ויצחק, בחורים אמיצים,
...
יואש בחיוך ליצחק ילחש:
אם אפול-לבנך תקרא יואש
רעו לקראתו באופל יצחק:
ובנפלי תקרא לבנך יצחק.
...
על שדות ישראל שני רעים צעירים
נפלו חללים-שומרים צעירים...
...בהר אפרים, ביקנעם
נולדו שני אחים לעזרת העם
יואש ויצחק-בחורים כהלכה,
גדלו מהרה, יואשים, יצחקים!
שדות ישראל לכם מחכים.
על חלק מאדמות רמת השנים הוקם בשנות ה-60 עמק השלום בו שוכנת היום לטם.

 

[יעלקר]

מרתק. מאיר שלו כותב על הטייס בספרו ''פונטנלה'' והברושים

http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/?action=showobject&sn=2_684

 

[חרצית10]

מתוך אל תירא/ תלמה אליגון רוז.

מפני הסערה אל תירא
ומן הרוח הקרה אל תירא
כפות תמרים יהיו לך סוכה
ברושים זקופי קומה
יהיו חומה בצורה.

 

[חרצית10]

מתוך הבתים שנגמרו ליד הים. מילים: אהוד מנור.

ואני זוכר אותך
שעות שחיכיתי עד בוש,
עת השמש שקעה לא רחוק מחדרך-
לבין המרזב והברוש.

 

[חרצית10]

מתוך דודו. מילים: חיים חפר.

עם שחר הבאנו אותו מן הקרב,
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...

 

[חרצית10]

יעלקר, כל הכבוד על הידע הרב.

 

[יעלקר]

תודה חרצית והמשך יום קסום

 

[חולית 10]

לפנות ערב

https://www.youtube.com/watch?v=5qjH4bHQ5zE
לפנות ערב
מילים http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=769&wrkid=1998
מילים: יעקב שבתאי
לחן: סשה ארגוב

 

[יעלקר]

וינסנט ואן גוך, דרך ברוש וכוכבים, 1890

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/TuBishvat/tzayarim/VanGoh/BroshCochav.htm

 

[הזרה 111]

הברוש והתפוח / מריאן קשוורצי אזאד :

קישור: http://www.sefer-li.net/tapuah.pdf

 

[הזרה 111]

דמעות הברוש:

במיתולוגיה היוונית מסופר כי בימי קדם חי לו אייל קדוש שקרניו נוצצות מזהב
וקולרו משי מעוטר באבנים יקרות. האייל היה חסר פחד, וכל האנשים פתחו לפניו
את בתיהם וליטפוהו.
מכולם אהוב היה במיוחד על עלם צעיר בשם קופרסוס, שנהג להוליכו באחו,
הורידו למעיינות לשתות מים טהורים, שזר סביב קרניו פרחים צבעוניים, ורכב
על גבו בשמחה. באחד מצהרי יום קיץ השמש בהקה, והאייל שכב על העשב ונשם
קרירותם של עצים מצלים. העלם, שיצא לציד, לא הבחין באייל ובטעות ירה חץ
לעברו. בצערו הרב התחנן לאפולון ( אל השמש והמוזיקה), שלעולם לא יסיר
את החרטה מלבו
&nbsp
אפולון נעתר, ובשעה שקופרסוס
התייפח, הפך גופו לירוק, שערו
התקרזל וכך היה לעץ ברוש
(בלטינית, קופרסוס), ומראו
כדמעה גדולה. עד היום משמש
הברוש כביטוי לדמעות ולעצב

 

[הזרה 111]

צילומים

&nbsp
1. "ולקחתם לכם פרי עץ הברוש"

http://a7.org/?file=20070404225300.jpg
&nbsp
2. http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b2/Cupressus_pygmaea_foliage_cones.jpg
&nbsp
3. http://fc01.deviantart.net/fs71/i/2012/276/2/9/cupressus_sp__by_martaczc-d5go8xl.jpg
&nbsp
4. http://www.oakcorp.net/gfx/Presets/38_Cupressus_3.jpg
&nbsp
5. http://static.wixstatic.com/media/7...jpg_srz_980_3863_85_22_0.50_1.20_0.00_jpg_srz
&nbsp
&nbsp
&nbsp