היום אני צוללת

היום אני צוללת

היום אני נסחפת עם הזמן בקושי חיה הנשמה תקועה בכלא של הגוף ורוצה לעוף לשמים אין יותר כח לחיות לכזו רמה של בדידות עוד לא הגעתי אף פעם יודעת שלא רוצה יותר לחיות אבל אני חיה אז זרוקה במיטה בלי לאכול לשתות לא לוקחת תרופות רק מחכה למלאכים שיבואו לקחת אותי לא נותרו בי כוחות להמשיך להאבק לבד כמו הלומי קרב מסתובבת בלילות בצט מחפשת שיחה מישהו שיגיד לי לךילה טוב נסיכה ויכסה אותי ורטואלית החדרים מתפצלים ואני מאבדת חברים לא מוצאת את עצמי בעולם מחבקת את כולם ושולחת בלי סוף אהבה אבל לעצמי לא בקשתי אהבה או תשומת לב ואני שוקעת אפילו לאהוב את עצמי בעצמי הפסקתי חיה יום אחר יום והנשמה שוקעת עמוק במצולות אין לי מספיק אומץ לקחת תרופות לישון לעד כי זה מנוגד לאמונה הדתית שלי ביהדות לא אוהבים את המתאבדים לכן עדיין חיה אבל חיה מתה כבר כמה שנים ויתרתי על האהבה וגם משפחה לא בניתי כמו עץ בלי פירות היה והתייבש ולא השאיר עדות לקיומו
 

עדינה77

New member
מה קרה?

שולחת לך חיבוק
ועידוד. אל תתייאשי!
 
../images/Emo201.gif

צר לי מאוד לקרוא מה שאת עוברת, נסיכה. אין לי הרבה מילים לומר, רק מקווה שההרגשה הרעה תעבור במהרה. מאחלת לך המון אהבה וחום אנושי. גם אם זה לא הרבה, שולחת לך לפחות קצת מזה, מכאן.
 
תודה לכולן , הייתי צריכה אותכן אתמול

דברתי עם הרופאה שבוע שעבר , היא חושבת שנשברתי נפשית , עקב הסיפור של הרגל החולשה של הגוף בגלל הדימום הרב , וההמוגלובין הנמוך שגורם לעיפות ואמרה לי שאם הקריסה תמשיך היא רוצה להפנות אותי למיון פסיכאטרי אמרתי לה שאני לא אליך , יודעת שזה הבדידות שמקשה עלי את החיים אתמול שקרסתי התקשרתי לאחי , , הוא המשיך בעבודה שלו , לא התרגש בכלל, אז ביאוש קראתי לפדיקורסטית , שהיא כמו אחות עבורי , היא באה אחרי הצהריים להיות איתי קצת שרצתה לחזור הביתה, בערב ירדנו קצת החוצה , תביני שבוע לא יצאתי מהבית בכלל לקחתי כסף קניתי גלידה שחשקתי בה מתחילת הקיץ , היא נסעה הביתה ונשארתי למטה לדבר עם השכנה והתינוק ובעלה , הפתרון הוא לא תרופה אלא חברת בני אדם ואני מבודדת מאד קשה לי לרדת מהבית ומאחר ולאחרונה החבישה של הרגל מקשה לי את ההליכה אני בקושי הולכת ויורדת מהבית יש בדיקה הצפויה ב16/9 שתברוק מה קורב במפסעה ואז יהיו לי תשובות
 

עדינה77

New member
תרגישי טוב

שלום, אני לא מכירה את כל הרקע שלך לגבי הרגל. אני מבינה שת נמצאת לבד בבית תקופה ארוכה וזה מאד קשה. את ניידת? יש משהו נוסף שאפשר לעשות עבור הרגל? (אולי בתחום הרפואה משלימה?) מאחלת לך בריאות, שמחה ושבת שלום
 
היה ניתוח פיצפון שהסתבך

פתחו אבסס קרוב למפסעה ברגל ימין , ולא התיחסו לזה שאני נוטלת מדללי דם והיה משם שטף דם שהתקשו לעצור אותו \ במשך כמה שעות למחרת עד שהביאו רופא כלי דם למיון ושבוע אחרי זה הכירוג ראה נפיחות נגע ועוד שטף דם רציני ושלח אותי שוב למיון ושוב השביתו אותי הורו לי להשאר בשכיבה עד שיסגר סופית , לקח יותר מחודש ן עד שהחלים, ובגלל החבישה היה קשה ללכת שלא נדבר על 3 מנות של אנטיביוטיקה חזקה , שהחליש אותי מאד , גרה בקומה שניה על מדרגות אין מעלית ללכת במשטח אין בעיה לעלות ולרדת מדרגות אני מאבדת קצת שווי משקל אז חייבת להיות זהירה הקטע של הסחרחורת נשאר מתנה מארירוע מוחי קל שעברתי לפני שנתיים בקשתי עזרה מביטוח לאומי הבאתי מכתב מהנוירולוג , כתב צריך עזרה לחולה , אמרו לי אני לא סיעודית אז לא מגיע לה זהו חוץ מזה הכל בסדר מתארגנים לשבת הקרובה , תודה על ההקשבה
 

לנושנוש

New member
שולחת לך חיבוק והמון אנרגיות טובות...../images/Emo24.gif

ומרפאות. שוב חיבוק.
 

Noofkin

New member
תהיהי חזקה ../images/Emo24.gif ../images/Emo41.gif

ותדעי שהכל בר שינויי ואסור אף פעם להתייאש
אי פעולה זו גם אי התקדמות, את פעלת וקראת לחברה וכבר ההרגשה שלך השתפרה, קשה לחכות למשהו מבחוץ שיגיע וישפר את ההרגשה, עלינו לעשות את הצעד הראשון כדי לשפר את ההרגשה שלנו תמשיכי לפעול ולהאמין ואני בטוחה שהכל ישתפר וייסתדר
 
למעלה