זה ממש
נאציזם מה שאת עושה פה (סתם זה לא...), עם ההכללות ה``כאילו לא הכללתיות`` שלך (הרי אמרת ``רוב האנשים`` אבל התכוונת לרובם ככולם, לפחות מנקודת הבנתי). ``טעם במוסיקה`` זה עניין מאוד סלקטיבי. אמנם יש פה ריכוז של אנשים עם טעם דומה במוסיקה לפחות, אבל הרבה פעמים העניין הזה שאת קוראת לו ``חוסר טעם`` נובע פשוט מחוסר ידע. נכון, יש גם כאלה שפשוט אוהבים את המוסיקת פופ המעצבנת הזו (ע``ע MTV), אבל אני יודעת שלפחות לגביי- כל עוד לא הכרתי מה שאני קוראת היום ``מוסיקה טובה``, חשבתי שסוגים אחרים של מוסיקה זה טוב. ככל שמתקדמים ב``רמה`` של המוסיקה, מה ששמעת קודם נראה לך פחות טוב. אפשר להמשיל את זה למתמטיקה (רצוי שלא אבל אפשר): בכיתה ז` חשבת שמשוואות זה קשה. עכשיו את מסתכלת על זה ולא מבינה מה עבר לך בראש... כך שלפני שאת אומרת ``חסרי טעם במוסיקה``, תנסי לבדוק אם זה נובע מקלות-דעת ושטחיות שמובילה אותם לשירי ה``I was born to make you happy`` האלה, שהם מתחברים אליהם פשוט כי הם לא מספיק אינטיליגנטים כדי לחפש יותר במוסיקה מזמרת כוסית ומלודיה מתקתקה, או פשוט כי הם לא מכירים יותר. כדי להכיר מוסיקה טובה צריך להתאמץ יותר מפשוט לפתוח MTV, צריך להקשיב לרדיו הרבה, או לחפש דיסקים וכאלה. (אני למשל, לDream Theater הגעתי ממש במקרה מאיזה שיר ברדיו בשתיים בלילה.) נניח שאנשים אחרים שלא מתעניינים במיוחד במוסיקה, אבל מתעניינים בציור לדוגמא, יגידו שאין לך טעם באמנות. (רטורי, רטורי..) אבל יכול להיות שה``חוסר טעם`` שלך נובע כי את פשוט לא מכירה יותר, או שלא התעמקת בזה במיוחד. (דרך אגב, יש גם את האנשים המוזרים האלה ששומעים מלאני סי ולד זפלין ואוהבים את שניהם באותה מידה, תהרגו אותי איך אפשר, זה כמו לשתות RC קולה לצד קולה ולהגיד שאין הבדל.) דולצינאה.