היה לי היום

[שלי תלתלים]

היה לי היום

ויכוח מאד רציני בעבודה.

הרקע לויכוח הוא הקליפ הזה של ריהנה. השיר מעולה אבל הקליפ- שומו שמים כל הסיוטים הכי גדולים שלי בעבודה עם בני נוער- סקס, סמים, אלכוהול, מסרים בוטים של אלימות וונדליזם. אני טענתי שאנחנו- הדור שלי (ואני עוד נחשבת בין המורות הצעירות והעאלק "מגניבות") רחוקים מהילדים שאנחנו מלמדים שנות אור, אנחנו כמו דינוזאורים לידם, אלה המסרים שהם נחשפים אליהם מידי שניה בצורות מדיה שונות ואנחנו עוד עומדות בכיתות עם פלקטים נגד עישון סיגריות. הם לא סופרים אותנו, לא מדברים איתנו באמת ומערכת החינוך לא מצליחה ממש לגעת בהם. כמו הכלבלבים על הדשבורד שמהנהנים עם הראש הם זורקים לנו סיסמאות נבובות בשביל שנשתוק ואחרי זה רצים לעשות את כל מה שאסור. כמה מכם כהורים שומרים על ערוצי תקשורת פתוחים עם הילדים המתבגרים שלכם. כמה אתם יודעים על הבילויים שלהם? האם אתם עוקבים אחריהם? ואיך אתם מצליחים אם בכלל? (רוב ההורים שאני נתקלתי בהם בשנים האחרונות טוענים שהם לא מצליחים להוציא מהילדים שלהם 2 הברות רצופות שלא כוללות את המילים "כיף" "בסדר" בתוכן. ) תובנות בבקשה (אנא עזרו למורה תלתלים במלחמתה לשיפור מערכת החיוך)

 

[קרן אור של בוקר]

זה דור אחר,

יש להם צורת חשיבה אחרת ושונה מאיתנו. כל מערכת החינוך צריכה להשתנות. בתי ספר ומערכת החינוך כפי שהיא היום כבר לא מתאימה לדור הזה. בתי ספר הם בעצם תוצאה של המהפכה התעשייתית שרצו לחנך כמה שיותר פועלים במינימום זמן. לגבי תקשורת, אני מקווה שביני ובין בני יש תקשורת טובה, אבל הוא עדיין צעיר, ולא הגיע לגיל הבעייתי. אני מצרפת קישור - במיוחד בשבילך, שאת מורה - שאולי יתן לך נקודה למחשבה.

 

[שלי תלתלים]

תודה

רבה, אכן קישור מעורר מחשבה ןמגניב למשעי...למרות שעם הקטע של הריטלין אני לא לגמרי מסכימה...

 

[חיים דנדשים]

נראה לך

שזה יותר טוב? אני עוקבת כמה שאפשר, מחוברת לפייס שלה ושל החברות שלה, בודקת לאן היא הולכת, מפמפמת לה כבר מעכשיו כללי התנהגות במועדונים (הסיוט אמור להתחיל לקראת הקיץ), מנהלת שיחות איתה ועם החברות שלה, דואגת להעביר לה את המסר שלא חשוב מה קורה - קודם באים לספר לי וביחד פותרים את הסיטואציה שנוצרה, ומחזיקה לה מטפלת רגשית צמודה שלה היא מספרת יותר ומה שקריטי מן הסתם עובר אליי (ואם מישהו יעז לגלות לה את זה - אני לא אחראית לתוצאות ) אפשר לשמור על תקשורת תקינה עם המתבגרים, זה לא קל ודורש הרבה אורך רוח - אבל בהחלט אפשרי.

 

[עוקצני]

מה שכתבת נכון אבל אפשר להתמודד

מנסיוני הרעוע עם בוגרת ושני מתבגרים גיליתי שכאשר אני משתף אותם בכל מה שעובר עלי, הפתיחות שלהם גדלה בהתאם. אני בטוח שהם לא מספרים לי הכל אבל את העיקר הם מספרים. ולשמחתי הם יודעים לסנן סביבה שלילית ומשתפים אותי בהוויה ובהתלבטויות שלהם. בסופו של דבר החינוך בא מהבסיס שהוא הבית. מזל שיש אספרסו בשעות כאלו... ומילקי קפוצ׳ינו

 

[b e c k y]

מה שהוא אמר.

קשר עם ילדים נוצר החל מרגע הוולדם. אם מהרגע הראשון נשמרת פתיחות, הקשבה ואי שיפוטיות הרי שהקשר נבנה להיות קשר איכותי והדדי. הרבה הורים אינם קשובים לילדיהם הצעירים, וכשהם מגיעים לגיל ההתבגרות והנוער יכול להתרחק ולהסתגר מפניהם, הם פתאום מבינים את הבעיה שיצרו. (ומאשימים כמובן את הנוער). מנסיוני עם הנוער שלי, אני יכולה להעיד שיש פתיחות רבה והדדית. אני אמנם אמא ולא חברה, ויש דברים שמן הסתם הם יעדיפו שלא לדסקס איתי, אבל אני שותפה לחייהם, להתלבטויותם, אלי הם פונים בכל עניין שמעסיק אותם ומשתפים אותי מרצונם בחוויות ומחשבות. אני גם מכבדת את פרטיותם ואת הצורך שלהם בהגדרה עצמית, נפרדת ממני. לא קל לגדל נוער, אבל אין דבר יפה יותר מלהתבונן בנער או נערה שגידלנו ולראות אותם גדלים להיות בוגרים מוכשרים, שמחים ושלמים.

 

[שלי תלתלים]

לייק

 

[מתולתלת30]

אצלנו עד עכשיו

מלח, מים, שום, שמיר כל הערוצים פתוחים עם אופציה להקלטות חוזרות ונשנות, אין מצב שמשהו יעבור עליו והוא לא יבוא, ישתף, ישאל, יבקש פתרונות ויחזור עם מסקנות לאחר המעשה, מניחה שזה קשור גם לגיל הצעיר שלו עדיין ואין לי ספק שעם השנים יהיו דברים שהוא ילמד לסנן גם ממני, עדיין מאמינה עד כמה שאני מכירה את הנסיך הפרטי שלי שבדברים החשובים, המהותיים הוא עדיין ימשיך וישתף. מעבר לאישיות השונה של כל ילד וילד אני לגמרי מאמינה שלהורים יש את היכולת לשנות את פני הדברים, להיות הרבה יותר קשובים, לשתף אותם במצבים דומים כשאנחנו היינו ילדים, זה עושה פלאים ומזכיר להם שגם אנחנו עברנו את אותם דברים שהם עוברים היום. בקשר למערכת החינוך אני מזמן טענתי שמערכת החינוך לא מסונכרנת עם הדור היום והטכנולוגיה, קחי למשל את השיעורים לחינוך מיני בבית הספר, אם אני לא טועה השיעורים מתחילים עדיין בכיתה ו' נכון? מן הסתם הילדים היום חשופים בגיל הרבה הרבה הרבה יותר צעיר ממה שאנחנו היינו לכל הענין דרך האינטרנט והתוכניות בטלויזיה, וכמה שננסה לשמור אותם בצמר גפן אנחנו לא באמת מסוגלים להתמודד עם המידע שנמצא בכל מקום, אני חושבת שמערכת החינוך בארץ צריכה לשקול להתחיל את החינוך המיני בגילאים היותר צעירים כמובן בהתאמה לגיל של הילדים, אין לי ספק שהרבה מהילדים היום בכיתה ו' יכולים ללמד את המורה שלהם דברים שהיא לא יודעת ו/או שכחה וזה לגמרי עצוב מה שבטוח לעצום עיניים מבחינת כל הגורמים, גם ההורים לא תורם בכלום!

 

[שלי תלתלים]

והעיקר

שיש לוח חכם ואפחד לא יודע איך להשתמש בו.

אז הוא כבוי ומיותם. פחחחחחח

 

[Rtitan]

כדי לשפר את מערכת החינוך...

צריך להוריד את בניין משרד החינוך בירושלים - יש כמה חברות שמתמחות בהריסת מבנים מבוקרת, ואחריה - את כל בתי הספר בישראל. אחרי כן - לשלוח את המורים לפנסיה, כמו גמלאי צה"ל... המורים הללו חוו מלחמות, ורובם נתונים למצב של הלם קרב קשה, טיפול פסיכולוגי צמוד יינתן לכל אחד שיתבררו בו התסמינים. התלמידים יוצאו לחופשה ללא תשלום למשך שנתיים - שההורים שהיו שותפים להרס מערכת החינוך ימצאו את הפתרונות היצירתיים שלהם מה עושים עם הילדים בשנתיים הללו. בשלב הבא - להכניס משרד רואי חשבון לא ישראלי לרישומי המשרד כדי להבין איך התקציב השני בגדלו של מדינת ישראל - אחרי תקציב הביטחון, נעלם ולא נותר ממנו כלום - בעוד המורים לשעבר קיבלו גורנישט מיט גורנישט בתור משכורות... כשנבין מי שתה ואיך נשתו התקציבים הללו, תיערך ריאורגניזציה של חלוקת התקציבים שיגיעו להקמת בתי ספר חדשים שלא יראו כמו כלא שאטה ביום רע אחרי מהומות, איך להכניס לכיתות ריהוט שלא הורס לתלמידים ולמורים את השלד בשנים הכי קריטיות שלהם. כל מערכת התמיכה התכנית של מערכת הלימוד תעבור שינוי ותהיה דומה למערכת התוכן של האוניברסיטאות - כולל מנויים לירחוני מידע בהם מפורסמים מאמרים, ספרים אלקטרוניים וספרים ממשיים לאלו שאין להם עותק אלקטרוני. המורים יקובצו באמת מבין המצבור האקדמאי העצום שיש למדינת ישראל - לא יהיו מורים לא אקדמיים במערכת - ויש סמינרים מעולים להכשרת מורים בישראל, הגיע הזמן לתת לבוגרים שלהם סביבת עבודה ראויה. לבתי ספר תיכוניים יכנסו אך ורק מסיימי תואר שני ומעלה, כמו שכבר כיום אמור להיות - רק מי רוצה לעבוד בזוועה הזו שנקראת "בית ספר ישראלי"? כדי למשוך את המורים לעבודה הזו - השכר יהיה דומה לשכר בשוק ההיי-טק, כן - גם המחוייבות של המורים תהיה שווה עם שעות עבודה של יום עבודה מלא, בבית הספר - בבית המורים אמורים להיות עם המשפחות שלהם, לא עם מבחנים ועבודות. בואי נתחיל מזה - אחר כך נקפוץ לבקר את ריהנה.

 

[עוקצני]

אז אתה בעצם אומר

בואו נגדל דור אחד של פועלי טקסטיל, בזמן שאנחנו מסדרים את העניינים. התיאוריה שלך יפה מאד, אך לא תעמוד במבחן המציאות. אני בעד שינויים קטנים ומתמשכים שיביאו תוצאות טובות יותר מאשר הפקות גרנדיוזיות.

 

[אייבורי]

נשמע כמו תוכנית 999

של מוכר הפיצה בארה"ב.

 

[קרן אור של בוקר]

ידידי היקר

הבעיה לא במורים אלא בשיטה. תכנס לקישור שנתתי בהודעה בתחילת השרשור, הייתי רוצה לשמוע את דעתך

 

[Prince315]

אפקט המראה

אין לי ילדים מתבגרים האומנם, אך תמיד היה חשוב לי ערוץ תקשורת פתוח. בכל גיל התאמתי את עצמי לילד... אך המכנה המשותף בכל תקופה, היה אפקט המראה. בפעם הראשונה שחשבתי על זה היה נראה לי תמוהה, מה הוא כבר יבין? את השיחה שלנו אני מתחילה במה שעבר עליי במהלך היום, מי גרם לי לחייך, מי לעצב, תסכול, אכזבה, בדיחה טובה שסיפרו..אפילו משמיעה לו שיר חדש שריגש אותי ומסבירה לו מדוע ריגש אותי...למעשה מלמדת אותו את קשת הרגשות, על מנת שיהיו לו הכלים לעשות טרנספורמציה לרגש שמתחולל בו למילים. גם מבוגרים לא תמיד יודעים מה הם מרגישים, מתחוללת בהם סערת רגשות כלשהי, אך קשה להם להצביע בדיוק איזה סוג של רגש זה. זה דורש אימון, ההתאמה הזו. בנוסף, לאחר שאני שואלת איך עבר יומו, אני לא דורשת תשובה מיידית, כי אני מניחה שבפתיחות יש טיימינג. התשובה, תמיד מגיעה, מתי שנוח לו...ולא תמיד במסר ישיר ומילולי.

 

[עוקצני]

אפקט הפרפר

אם את מתחילה בלספר לו מה עבר עלייך במהלך היום, אני רק יכול לנחש מה את מסיימת לספר לו. <עוקצני שהסקרנות ממנו והלאה> אבל אבל, שוב ושוב אני נפעם מתפיסות העולם שלך

 

[אייבורי]

עוד קצת וינבחו עליך גם. למה, ככה, גיל התבגרות הוא גיל שבו אתה נבוח והם מרוגזים

 

[עוקצני]

שאלה

על איזה גילאים את מדברת?

 

[שלי תלתלים]

תיכון

 

[יערית]

קצת בעיה

לגדל ילדים שדומים לי במבנה האישיות ודווקא בנקודה הזו, אני ספר פתוח, מאד קל לקרוא אותי גם אם אני סגורה, כך גם הם והם משתפים לפעמים בלי לחשוב פעמיים. הם מכירים את הגבולות שהצבתי, הם יודעים שאני מצפה מהם לא להיות חלק מעדר , בינתיים זה עובד, מתבגרים שלא יוצאים לבלות - עדיין ) בילוי עד 12 בלילה אצל חברים זה בסדר גמור במיוחד כשאני סומכת על הבן שלי, יש לי פאק כזה..אני סומכת ב-100 האחוזים עד שקורה משו שמוריד לי אחוזי עיוורון ואז אני מתחילה בשאלות חופרות. כרגע טפו טפו 12- 15 גדלים עם הורמונים אך עם כמה שפחות השפעה סביבתית.

 

[פמיניסטי]

כל פעם מחדש

אני שואל את עצמי - אם זו סתם נאיביות, או עיוורון צבעים, או חלילה צביעות של עיוורון הורים שמשוכנעים שהילד/ה שלהם לא .... אמהות שמשוכנעות שכשהן בעיסוקיהן והמתבגרים (או במקרים הגרועים יותר אלה שעדיין לא מתבגרים) לבדם בבית הם לא .... אבות שמשוכנעים שבזה שהם מעבירים דמי מימון לגידול ילדיהם זה סוגר להם את הפינה והילד/ה שלהם לא .... הורים שמשוכנעים שזה שהם מעשנים, שותים, מחליפים בני/ות זוג מסביב לילד/ה שלהם לא ..... וכן הלאה והלאה ועוד קצת הלאה .. אבל מאידך, יש הרבה מאד אנשים שעדיף שלא יתעוררו מהחלום ....